סלינגר משיקה את "קו הצדק" הפנסיוני: "לעובד יש זכות לבחור את המקום שבו הוא חוסך, כפי שהוא בוחר בבנק"

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, הכריזה היום (ג') בוועידת שוק ההון של "גלובס" על השקת "קו צדק" פנסיוני, שעובדים יוכלו להתקשר אליו ולהתלונן באופן אנונימי על מעסיקים המפירים את זכויותיהם הפנסיוניות, כך שאותם מעסיקים יקבלו עונשים כבדים, אפילו מאסר. סלינגר אמרה את הדברים בשיחה עם סגן עורך ראשי ועורך החדשות ב"גלובס" אלי ציפורי, במושב "מוטיבציה לרגולציה?"

"הפרשה לפנסיה - לא שגר ושכח"

לשאלת ציפורי על החוסכים הצעירים יותר, הנתקלים פעמים רבות בבעיה ביחסים בין המעסיק לסוכנות ולא יכולים לנייד את ההסכמים לחברות אחרות, ענתה סלינגר: "לגבי מעורבות המעסיק ביכולת הבחירה של העובד - בעולם הישן למעסיק היה תפקיד מרכזי, הוא היה הקצבה של העובד, שהיה מתחיל בגיל צעיר ועובד בחברה עד פרישתו. המעסיק קבע הכול לגבי הפנסיה, לפעמים היה משלם בעצמו, והיחסים היו לאורך חיי העובד.

"בעולם החדש יש אחריות גדולה יותר על המבוטח, אבל אנחנו מצפים מהמעסיק לתמוך בעובד כך שיגיע לאותה פנסיה ראויה. יש היום פנסיה חובה, אבל לא כל המעסיקים מפרישים לפנסיה חובה. הם מפרישים לקרנות ולקופות אבל זה לא שגר ושכח, המעסיק צריך לבדוק שהכסף הגיע למקום הנכון, כי ההפקדות האלה הן הבסיס לפנסיה של העובד. ויש זכות הבחירה של העובד, שיחפש מוצר פנסיוני שיתאים לו, בגוף כזה או אחר.

"פניות הציבור מראות שהמעסיק כופה על העובד להצטרף למוצר הפנסיוני שהוא בחר ואנחנו רואים זאת בחומרה רבה. לעובד יש זכות לבחור את המקום שבו הוא חוסך. כפי שהוא בוחר בבנק הוא צריך לבחור קרן פנסיה או קופת גמל. החלטנו להיות אקטיביים בנושא הזה ואנחנו מעלים היום לאוויר הוטליין - קו הצדק הפנסיוני - שכל עובד יוכל להלין לגבי התנהגות לא ראויה של מעסיק בלי להיחשף. אנחנו נקנוס ונבדוק את המקרים כדי להבטיח את הזכויות של העובד. נעשה ככל יכולתנו כדי לאכוף את זכויות העובד מן המעסיק. הקנס הוא עד 1.8 מיליון שקל, ואפשר ללכת גם מעבר לזה - עד עונש מאסר. יש הרבה תלונות, אבל לא הגיעו אלינו מספיק כדי שניכנס לנושא הזה במלוא היכולות שיש לנו".

סלינגר הוסיפה ש"לא כולם אקטיביים. בדרך כלל המעסיק בוחר בקרן ברירת מחדל ואנחנו רוצים לראות שאין כאן שיקולים זרים - חברת ביטוח שמבטחת את צי הרכב של החברה, למשל, אז היא תיתן גם את קרן החיסכון לחברה. בנוסף, אנחנו רואים אפשרות לניגודי אינטרסים גם בבחירת קרן ברירת מחדל ואיך מאפשרים את מקסימום טובת העובדים".

בהודעת האוצר הרשמית, צוין שעובדים יוכלו להתלונן על מעסיקיהם בשלושה ערוצים: אינטרנט, טלפון (*3002) ופקס (02-5695352).

האתגר של ניוד פוליסות

סלינגר דיברה גם על האתגר הקשה שמציבה העלייה בתוחלת החיים לחיסכון הפנסיוני. "אני רוצה לפרט על פוליסות עם מקדמים מובטחים", אמרה. "עד 2012 חברות הביטוח נהגו לשווק פוליסות מקדמים מובטחים. אותו מקדם מובטח הוא בעצם פקטור שבו מחלקים את החיסכון הפנסיוני שחסך החוסך בעת פרישתו והוא קובע את קצבתו בתקופת הפרישה. תוחלת החיים עברה שינוי דרמטי ולכן עלה החשש שחברות לא יוכלו לעמוד בהבטחה הזאת. תנועה בין חברות הביטוח הייתה תמיד, אבל תנועה של מקדם מובטח נאסרה מ-2012 כדי להבטיח שמה שהובטח למבוטח אכן יינתן לו בגמלאות. המצב הזה הוא מחסום פסיכולוגי שחשבנו שהשוק יעבור אותו. הייתה גם הורדה של דמי הניהול, אז חשבנו שהשוק יעמוד בזה - הרי יש לחשב את ההטבה של דמי הניהול מול הערך הכלכלי של המקדם המובטח, שהוא לא באמת מובטח. אבל המחסום הזה לא באמת נפרץ ואין תחרות, אז החלטנו לקדם ניוד. מה זה אומר? שהפוליסות עם המקדם יוכלו להתנייד בין חברות ולשמור על אותו מקדם בתוך קבלת הטבה של דמי ניהול אחרים. אז התחרות תגדל, אנחנו מקווים. עם זאת, כל אחד ואחד צריך לעשות את השיקול של הערך הכלכלי של אותו מקדם מול דמי הניהול והכיסוי הביטוחי שהפוליסה החדשה מבטיחה לו.

"היום מדובר על כ-200 מיליארד שקל של פוליסות מקדמים מובטחים. יש פוליסות שיש בהן מקדמים הרבה יותר אטרקטיביים, והן יהיו קשות יותר למעבר כי הן משקפות תוחלת חיים לא כפי שהיא בפועל. אנחנו רוצים פתרון יציב לאורך זמן יחד עם שמירה על חברות הביטוח. זה יקרה בשבועות הקרובים, אנחנו בשלב מאוד מתקדם".

לדברי סלינגר, "המבוטח עצמו יצטרך להחליט אם ההנחה הזאת כדאית לו וחברת הביטוח שרוצה להציע ניוד אליה תצטרך להפריש את הפער בין תוחלת החיים לבין המקדם. לכן אני לא רואה את התנועה הגדולה במקדמים האלה".

"פוסון? לא לקראת סיום"

שתי חברות ביטוח נמצאות על המדף כבר הרבה זמן. מה עמדת הפיקוח בנושא הזה?

"המחקר לא נותן תשובה מוחלטת אם עדיף גרעין שליטה או פיזור של מניות. אין לנו עמדה מוחלטת. יש לנו קריטריונים ברורים איך אנחנו מעניקים היתר שליטה לגוף מסוים. הקריטריונים מדברים על חוסן פיננסי, שהרכב הגוף ברור מאוד. מי שיעמוד בתנאים יקבל היתר, ומי שלא - לא. לגבי הפניקס, אנחנו בוחנים את הנושא. יש מתווה שהוגדר, כרגע מחפשים את הרוכש העתידי, וכשנקבל את ההצעה נבחן אותה. אם יהיה ראוי - יקבלו היתר".

ומה עם פוסון?

"זה בשלב מתקדם אך לא לקראת סיום. קיבלנו את הבקשה לפני חודש וקצת ואנחנו בתהליכי עבודה".

שוק הפנסיה נשלט בידי מעט חברות ביטוח והכסף הוא עצום, 20-30 מיליארד שקל מדי שנה. זה לא מטריד אותך?

"מטריד. 75% מכספי הפנסיה מוחזקים על ידי ארבע חברות מובילות. זה מטריד כי אנחנו מאוד רוצים לוודא שהתחרותיות גבוהה ואני לא יכולה להגיד שהיא נמוכה כי שיעורי דמי הניהול בפנסיה נמוכים. אני מוטרדת מריכוזיות קבלת ההחלטות. גם ברמה משקית זה מטריד, כי הגופים החוץ-בנקאיים - משקלם הולך וגדל. אנחנו פועלים בכיוון הזה. אנחנו מנסים לעודד גופים נוספים ומוצרים אחרים כמו בתי השקעות. אם יהיה מוצר שיבוא לפתחנו, נשמח לחשוב בכיוון הזה".