דנינו: "הכשל בפרשת ערן מלכה הוא שלקח לנו זמן לעלות עליו"

לוקח זמן לקלוט מה עושה את יוחנן דנינו לחוקר האולטימטיבי, המלווה כבר 13 שנה את החקירות הכי סבוכות והכי ידועות: הוא מטעה. הופעתו עדינה, דיבורו מתון, קולו רך, אין בעיניו הכחולות דבר מאיים, להפך. שום איתות שמשדר צורך בזהירות. דמות חוקר נטול אגו. אם סיפורי השוטר הטוב והשוטר הרע הם מציאות - אז דנינו נראה החוקר המבין, המכיל, האמפתי. רק שזה ממש לא כך. הוא קר רוח, מתיידד, קולט דקויות, אורב בפינה, קשוח, לומד, מתכנן צעדים, מעריך התפתחויות ומתכונן אליהן. כמו שהוא חוקר, כך הוא מפכ"ל, המפקח הכללי של המשטרה וראש השוטרים, וכך הוא גם המנכ"ל - המנהל הכללי של המשטרה. מנהל העסקים הראשי של אחד התאגידים הכי גדולים בישראל. מעל 10 מיליארד שקל בשנה, 28,500 מועסקים בפריסה ארצית, שבהם 22,700 שוטרים, ויש עוד 37 אלף מתנדבים. בסוף החודש מסיים דנינו 4 שנים כמפכ"ל המשטרה, וזהו ראיון פרידה בלעדי.

- כמעט הפסדת את כל האקשן. האריכו לך מ-3 ל-4 שנים ואז באו בחירות. כמעט קרה שהחקירות הדרמטיות האחרונות כבר היו גאוותו של המחליף - ואתה היית נשאר סוג של נעבך, סלח לנו, רק עם הצרות והכתמים.

"יש לי ביקורת קשה נגד הטכניקה של מינוי ל-3 שנים ואז תוספת של שנה, לרמטכ"ל ומפכ"ל, אבל לא הייתי מוותר על השנה האחרונה, עם האתגרים הפיקודיים המנהיגותיים הגדולים ביותר. אני במדים כבר 38 שנה, ירוק בצנחנים, כחול במשטרה. זה לא מקום עבודה, זה חיים. אם הייתי יכול לתכנן איך תהיה השנה האחרונה שלי במדים - אפשר שכך זה היה נראה".

- וגם מילאת את כל חדרי המעצרים.

"אני יודע שאני אלוף המעצרים, ואני גאה בזה. לא גאה במעצרי שווא, אבל כן גאה במעצרים שאליהם כיוונתי: מעצרים עד תום ההליכים. מה שקרה זה שישבתי עם עצמי לפני שנכנסתי לתפקיד וחשבתי מה אני רוצה להשיג, מה הדבר המרכזי שהייתי רוצה לראות בסוף הקדנציה. משם אתה מתחיל לשרטט לעצמך תוכנית עבודה. אם היה משהו שכל הזמן הציק לי, זה הפער הגדול בין מה שאתה רואה ויודע במשטרה מבפנים - לבין הדרך שבה היא נתפסת בציבור. פער עצום בין המאמץ הגדול לבין רמת האמון של הציבור הרחב במשטרה".

- יש האומרים שהפער וחוסר האמון רק גדלו בתקופתך.

"לא נכון, תתפלאו. כולם אולי נהיו מומחים למחקרים - אבל אני מומחה לאנשים. אני אומר ברור וחד שהפער לא רק שלא גדל אלא הצטמצם, ויש עוד הרבה מה לעשות. נכון שאצלכם, בתקשורת מציירים פער שגדל, ויש לי גם הסברים לעניין הזה שאני שם בצד. התקשורת מבחינתי אינה האישיו, האזרח הוא האישיו. אני בודק את עצמי מול האזרחים שבאים איתי במגע - זה מה שמעניין אותי. לא אתם, עם כל הכבוד".

- ובמציאות?

"טוב, עכשיו אנחנו מדברים ביזנס. כמה אזרחים יוצא לי לפגוש אישית ביום? לא יודע וזה לא חשוב. חשוב כמה המשטרה פוגשת. אנחנו אחד הארגונים הכי גדולים והכי נגישים לציבור, אין שום גוף ממשלתי שבא במגע עם הציבור כמו משטרת ישראל. אספר לכם עוד כמה דברים שמבחינתכם יהיו הפתעה: בכל שנה מתקיימות 8-10 מיליון שיחות למוקד 100, 4-5 מיליון מפגשים על הכבישים ובערך 1.5 מיליון מפגשים בתחנות. בקרוב יתפרסם דוח שנתי של מדידת איכות השירותים הממשלתיים לציבור. לכשיתפרסם, תבדקו מי זכה פה במקום הראשון במענה טלפוני מכל משרדי הממשלה".

- אתם?

"כן, כן. אלה התוצאות, הם עשו 120 ומשהו בדיקות לחודש, לאורך כל השנה, מינואר עד דצמבר. מעבר לזה, ממש השבוע הוצאנו את השנתון הסטטיסטי שאנחנו מוצאים כבר 20 שנה - ואי-אפשר שלא להתפעל מהתוצאות. הרי מה אני, האזרח, רוצה? ביטחון אישי, שירות טוב, שיתפסו גנבים, יילחמו בפשיעה ובתאונות דרכים, שכשאפגוש שוטר, שיהיה לו כבוד אליי גם כשירשום לי דוח. בכל זה משטרת ישראל הגיעה למקום שלא הייתה בו מעולם. נכון, היו בעיות, בעיות קשות, אבל קיבלנו אחריות. לא ראיתי הרבה גופים שקיבלו אחריות כמונו. שאנשים, בכירים ביותר ופחות, עזבו מהיום להיום".

- והשיחה הכי חשובה למוקד 100, אחרי שנים של מאמץ מכוון דווקא לשם, לא קיבלה מענה נכון.

"הטלפון הנורא הזה, בליל חטיפת שלושת הבחורים הצעירים, זה התסכול הכי גדול. זו סיטואציה שאתה אומר לעצמך: וואלה, זה הבן שלך שמתקשר בזמן מצוקה קשה - והעסק לא עבד. וזה נושא שהשקעתי בו כל-כך הרבה בקדנציה שלי, את כל הכוח השקענו בזה. ואגב, באמת הצלחנו. איך אני יודע? כי אנחנו בודקים את עצמנו כל השנה מול מקבלי השירות".

- הרבה דיברת על מוקד 100.

"חבר'ה, אני לא מדבר, אני עושה. תכננתי, ביצעתי. הרי מה בעצם אמרה 'תוכנית המפנה' שעליה הכרזתי בשנה הראשונה שנכנסתי לתפקיד? 'המפנה' סימנה את הפספוס הגדול שלנו לאורך השנים: קצר במגעים. המגע הזה של הציבור איתנו, מיליוני המגעים, הוא הסיבה שבגללה הציבור לא האמין במשטרה, תפס מרחק מהמשטרה וזלזל במשטרה. אמרתי לעצמי: אם אתה רוצה להשפיע על אמון הציבור, ואם אתה רוצה שהאזרח שומר החוק יתייחס אליך יותר ברצינות - צריך לסמוך עליך שתיתן מענה בעת צרה. זו אחת התובנות המרכזיות שעל בסיסן בניתי את תוכנית המפנה. ואכן, בכל שלושת המגעים המרכזיים, מוקד 100, המגע בכביש ותחנות המשטרה, עשינו מהפכות של ממש. מהפכות! אתם יכולים לראות בנתונים".

- נתונים זה יפה, ומבחן התוצאה היומיומי?

"תתקשרו עכשיו ל-100. תקבלו שירות באלפי מונים יותר טוב, אדיב, מהיר ואיכותי. בבקשה, תתקשרו עכשיו. בכלל אני רוצה לומר שכשאני שומע או קורא בתקשורת מיני טענות ומענות - זה נשמע לי, תסלחו לי, קצת מנותק".

- אנחנו המנותקים?

"כן. תבינו, אתם, החברים שלכם, לא רוצים להבין. הבחירות האחרונות הן סוג של סטירת לחי לתקשורת, ואתם בשלכם".

- הבחירות לכנסת?

"כן, הבחירות לכנסת. זו הייתה סטירת לחי לתקשורת, ואני מדבר כרגע בהכללה. הניתוק של התקשורת מהציבור הוא כל-כך גדול. כשאתם אומרים לי מנותק - אתם חייבים להסתובב איתי במקומות שאתם לא מסתובבים בהם, כדי להבין כמה התקשורת מנותקת".

- מה המקומות האלה?

"זו מדינת ישראל על כל חלקיה, לא רק מקומות מסוימים שבהם אפשר לראות את יושבי בתי הקפה, ואני מדבר הכי עדין, באמת. אני לא נוהג לבקר את התקשורת, לא מבקר בהגדרה, מבין שאין מה לעשות, יודע שגוד ניוז זה לא ניוז. יודע שהבאד ניוז, זה כבר למדנו בחיינו, עובר טוב. אני רואה שוטרים שעושים כל יום וכל היום עבודה קשה ומסורה, מי מספר עליהם? אבל ראית שוטר מרביץ אחד - וזה נכנס שוב ושוב לכל המהדורות. אני מבין את זה ואין לי טענות כי זה תפקידכם, אבל לא יכול להיות שלאורך חודשים תראו, תדברו ותכתבו על שוטר מכה, כולל תוכנית שלמה של 'המקור' על אלימות השוטרים, אבל אתה הכתב לא תספר גם על הדרמה שקרתה כאן מתחת לאף של כולכם. תוצאה ברורה של תוכנית המפנה שהופנמה על-ידי כל השוטרים מהוותיק להכי חדש: ירידה אובייקטיבית בתיקי מח"ש, המחלקה לחקירות שוטרים. ואני הרי לא אחראי על תיקי מח"ש".

- ירידה במה?

"ירידה דרמטית בתיקי אלימות שוטרים. מ-1,154 תיקים ב-2011 לפני תוכנית המפנה ל-450 תיקים ב-2014".

- בגלל פחות אלימות או בגלל פחות מתלוננים?

"תיקי מח"ש לא נלקחו אצלי כיעד, אלימות שוטרים נקבע כיעד, ותכף תראו איך תוכנית המפנה היא אחת התכניות הניהוליות היותר מוצלחות שיש, נכון, אני לא אובייקטיבי כי אני הכנתי וביצעתי אותה, אבל התוצאות העסקיות מדברות בעד עצמן. יש לנו מערכת משוכללת שבודקת אותנו. נותנים ציונים לכל יחידה. הציון ניתן על-פי מדדים ברורים של יעדים, תפוקות ותוצאות. וכולם רואים את כולם. בעניין האלימות הציון ניתן על-פי תלונות הציבור, כולן, גם וכולל התלונות שנמצאו לא מוצדקות! בתחילה כעסו על זה אצלנו. הסברתי שאני בא ממקום של שינוי תרבותי, שהלקוח תמיד צודק. ואם הלקוח לא מבסוט זאת אומרת שאתה לא בסדר. לא משנה אם מוצדק או לא מוצדק. תפיסת העולם הזו כבר חדרה לכל המשטרה. זו רק התקשורת שעושה לעצמה הנחות גדולות".

- דבר ברור.

"התקשורת לא יכולה להמשיך לעשות לעצמה הנחות. אם אתה מתעסק עם אלימות שוטרים, בהגדרה, ואתה מכניס פריים אחרי פריים, שוב ושוב, עוד סרטי אלימות שוטרים - אתה לא יכול להעלים מהציבור את העובדה שהייתה ירידה של עשרות אחוזים בשנים האחרונות, שכן אז אתה מטעה את הציבור. אתם מנסים לומר שהמשטרה אלימה אבל העובדות השתנו. רק את מי זה מעניין בתקשורת?".

- שוטרים מכים חייל ממוצא אתיופי - אלה עובדות. מה אתה רוצה מהתקשורת?

"התקשורת מנותקת. זה מה שאני אומר. אני רוצה שתבינו ומבקש שתפרסמו את האמת. לא תסתירו מהציבור עניין כל-כך חשוב של ירידה דרמטית באלימות. אני לא חושב שיש מישהו בעולם שהצליח להוריד ב-3 שנים של מפנה את כמות האלימות הזו, אין. לא תמצאו. אני לא מצאתי. הדבר שאתם גורמים לו בהתעלמות שלכם מהעובדות זה שהבאים אחריי לא ישימו את זה ביעדים שיקבעו לעצמם. יאמרו לעצמם: בין כה וכה אף אחד לא מתייחס לזה. ואפרופו התקשורת המנותקת ומחאת האתיופים, אתם יודעים שיש לנו המוני מתנדבים ממוצא אתיופי שמצטרפים לניידות השיטור שלנו? שגייסנו 700 שוטרים, יעד שקבעתי בתחילת הדרך, וזה הרבה מעבר לאחוז היחסי באוכלוסייה? אבל אתם הרי תמשיכו לשדר שוב ושוב את השוטר ההוא".

- יש טענה כבדה של שיטור יתר מול המגזר האתיופי ותת שיטור במגזר הערבי.

"אין לנו עדיין פתרון לשיטור היתר שנראה בהחלט כאפליה. בשום מקום בעולם לא פתרו את זה. המשטרה בסוג של מלכוד. מצד אחד אתה חייב להבטיח תקינות חיים לתושבים בשכונות, ומצד אחר זה נראה כאילו הפנית יותר מדי כוח לזה. לעניין התת שיטור ביישוב הערבי - אנחנו מכוונים הרבה מאמץ וכוח בכיוון. פתחנו והרחבנו תחנות. זה נושא רחב. למשל המונח "רצח על כבוד המשפחה" נמחק והיום זה "רצח בתוך המשפחה" - הרי אין שום כבוד ברצח. אני קבעתי שבכל מוקד 100 יהיה דובר ערבית 24 שעות, זה לא היה לפני. הכנסנו הרבה מאוד מרכזי שיטור קהילתי בתוך האוכלוסייה הערבית".

"המפכ"ל הבא צריך לבוא מבפנים"

בן 55 וחצי. גדל באשקלון. בכור מבין 5 אחים. אמא מורה, אבא מנהל בית ספר, ילידי מרוקו. שני הסבים, עבותי זקן וחכמי עיניים, שתמונתם איתו בבר המצווה נמצאת תמיד בחדרים שדנינו יושב בהם, היו רבנים גדולים. "התמונה מאוד יקרה לי. כילד התחברתי אליהם. הם ישבו ולמדו ואני איכשהו ישבתי לידם. למדתי לאהוב ללמוד". ישיבה תיכונית אור עציון, לוחם, סרן בצנחנים, במהלך השירות הסיר את הכיפה. המשפחה מתגוררת במודיעין. הבת הבכורה, בת 23, אחרי צבא, מתנדבת באחד הקיבוצים, הבת השנייה היא חיילת בת 19, מדריכת צלפים, ולבסוף תאומים, בן ובת בתיכון.

זמן קצר אחרי שנכנס הכריז דנינו על "תוכנית המפנה" והחדיר אותה לארגון כולו. בין היתר הפיץ לשוטרים את הספר "נקודת המפנה - חשיבותם הגדולה של הדברים הקטנים" של מלקולם גלדוול, שכולל את הפרק "העלייה והירידה בשיעורי הפשיעה בניו-יורק" - מהדורה מיוחדת עם הקדמה וחתימת המפכ"ל. במקביל הכריז על מעבר ל"שפה כלכלית", עידן שינוי ארגוני, כלכלי, כספי. עם האוצר עשה עסקה: תוספת מסיבית של שוטרים במקביל לקיצוץ מספר שוטרי המטה, העלאת שכר למתגייסים ולשוטרים בתחילת הדרך מ-5,000 שקל בחודש ל-7,000 שקל ברוטו בחודש, והתחייבות למצ'ינג: מה שיחסוך בהתייעלות - יישאר במשטרה והאוצר יזרים סכום מקביל. בנוסף קידם את השותפות עם גורמי האכיפה הכלכלית, מס הכנסה, מע"מ, הלבנת הון ורשות ניירות ערך, ונתן תנופה ל"מודל כלכלי" של ענישה והרתעה, גם חילוט כספים בצווארון לבן וארגוני פשיעה.

"2012 הוכרזה על-ידי כשנת המפנה. אבל הסיפור התחיל קודם. הוכרזתי כמפכ"ל בדצמבר 2011, יום לפני יום ההולדת שלי ב-21.12. היה לי הרבה מזל, כי מיום שהוכרזתי ועד שנכנסתי היו לי 5 חודשים להתכונן לתפקיד, וזה קטע שאין למפכ"ל הבא. לא יהיה לו כמעט זמן לחשוב, ללמוד ולתכנן. גם בגלל זה מאוד חשוב ונכון שיבוא מפכ"ל מבפנים. זמן ההכנה לתפקיד מאוד יקר, אתה בונה חזון, יעד, רושם ומגבש. כשנכנסתי לתפקיד ב-1.5.2011 כבר הייתה לי תוכנית עבודה סדורה לכל הקדנציה, ידעתי בדיוק מה אני רוצה להשיג. והשגתי".

- השר גלעד ארדן התחיל השבוע לראיין מועמדים למפכ"ל הבא.

"דעתי ברורה וידועה גם לשר ארדן. המפכ"ל הבא צריך לבוא מתוך המשטרה. אני מקווה שהשר ארדן יעשה תהליך קצר ויישארו שבועיים לחפיפה".

- לא הגיע הזמן להזרים דם חדש?

"מה זה 'דם חדש' - זה בדיוק הדימוי שהתקשורת עשתה למשטרה, אבל מי שהולך איתנו רואה משטרה ערכית, מסורה ונאמנה. זה לא מה שרואים בתקשורת שבגלל זה אומרים: תביאו מישהו מבחוץ, כי ניצב אחד כשל ועוד אחד. רק מישהו מבפנים יודע איפה לעשות סדר בלי להרוס את הטוב. אני הוכחתי לכולם שאנחנו יודעים לעשות סדר גם כשזה מאוד מאוד כואב. לא מכיר הרבה גופים שעשו את מה שעשינו. מי שיכול להמשיך את הדרך הנכונה זה רק מישהו מבפנים. המשטרה נמצאת בתנופה אדירה, למה לעכב את זה?".

"לא סוגר חשבונות"

- אהבה גדולה לא הייתה בינך כמפכ"ל לבין השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'. לפחות פעם אחת "הכנסת" לו.

"אני לא מכניס לאף אחד כלום. אין דבר כזה".

- ב-10 במאי הוא נתן ראיון פרידה ל"הארץ". הכותרת הייתה: "לא הצלחנו להביא להישגים מול ארגוני הפשיעה".

"אז אני בהחלט לא מסכים איתו".

- 4 ימים אחרי הכותרת הזו, חשפת בעצמך את פרשת 512, הישג מרשים מול ארגוני הפשע. ומי נגרר מאחור? השר אהרונוביץ'.

"קודם כל אני לא סוגר חשבונות עם אף אחד. אני לא הסכמתי לאמירה שלו, חשבתי שהיא מנותקת מהנתונים. עובדה: כמה ימים אחר-כך הוא התראיין באיזה ערוץ ושאלו אותו אם ידע על 512 אז הוא ענה משהו כמו: נראה לכם שאני לא אדע מהתיק הזה? אני כבר 3 שנים יודע על התיק הזה. אז הנה עניתי לכם על השאלה. אפשר להמשיך לדברים הרציניים?".

אחרי הצבא למד משפטים. ב-1982 התגייס למשטרה. מפקד המשמר האזרחי באשקלון, תובע משטרתי, מנהל לשכת תביעות שרון. ב-1995 קודם לדרגת סגן ניצב, מונה לקצין אגף חקירות ולחימה בפשע במרחב שרון, מפקד יחידת אתג"ר - איתור גניבות רכב. ב-2002 מונה לסגן ראש היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות, יאחב"ל, שם פגש בתיק הכבד של המעילה בבנק למסחר ואתי אלון.

"זו הייתה פעם ראשונה שפתחנו 150 חשבונות בבת אחת של 150 אנשים הקשורים למעגלי ארגוני פשע. הם היו פחות זהירים אז. החשבונות היו בשמות אמיתיים. רק חלק קטן מאוד פתח חשבונות בשמות אחרים, "קופים", מה שנקרא. אתה מסתכל בבנק הזה ורואה מיליארדים רבים של שקלים מסתובבים בחשבונות ואז אתה קולט שזה קורה מתחת לאף של כולם. היו כמה שגלגלו מיליארדים בפשיעה וגם קיבלו החזרים ממס הכנסה ומע"מ. אגב, הכספים של הבנק למסחר במידה מסוימת מגיעים עד היום עד לפרשה האחרונה".

- הכספים של 512 מתחילים בבנק למסחר?

"האסימון ברמה הלאומית נפל כשפתחנו את חשבונות הבנק למסחר והעמקנו בהם. אז הבנו שמדובר בכסף גדול מאוד, בארגונים עם תכנון מסודר. דרך חשבונות הבנק למסחר ראינו את המיליארדים אצל ארגוני הפשע".

- בבנקים אחרים זה אולי גם כך?

" לא, אני לא יכול להגיד דבר כזה, אני מאמין ויודע שהלקחים הופקו, ברמה של המפקח על הבנקים והנהלות הבנקים, בקרה הפנימית, ביקורת חיצונית ועוד. כל מה שצריך".

- קיבלת משטרה עם תקציב של 7.5 מיליארד ב-2011, אתה סוגר עם מעל 10 מיליארד ו-3,000 תקני שוטרים חדשים ב-2014. מרוצה או מקטר?

"אני לא מקטר! אני טוען שהשקעה במשטרה היא ההשקעה הכלכלית הנבונה והיעילה ביותר שמדינה יכולה לעשות, כי בסופו של דבר זה כסף שחוזר אליך בריבית דה-ריבית. עם כמות אופטימלית של שוטרים, בכל הנקודות בארץ, יהודים וערבים, אני מתחייב שבתוך 3 שנים לא רק שתרד הפשיעה ויירדו התאונות, אלא תראו פחות נשירה מבתי הספר, תעלה רמת התעסוקה, יהיו פחות נזקי רכוש וונדליזם וגם רמות גביית הארנונה וגביית המסים יעלו".

- מה זה קשור למסים?

"כי היום אנשי רשות המסים חוששים להיכנס לחלק מהמקומות. עם משטרה הם ייכנסו. ארנונה - זה פונקציה של שלטון חוק וסדר שהיום לא קיים בהרבה יישובים. אתם שואלים בכמה אחוזים במדינת ישראל אין שלטון חוק וסדר? פעם אמרו 20% אבל בחלק מהמקומות מאוד השתפרנו. חוק וסדר לא מתחיל ונגמר בזה שאם אתה פוגע במישהו בא שוטר ועוצר אותך. שלטון חוק וסדר זה משילות. בחלק מהארץ סממני המשילות באמת חלשים. נכון שבתקופתי קיבלנו תוספות, קיבלתי הרבה יותר מקודמי. אבל אני חושב המדינה תעשה בתבונה אם תרוץ קדימה עם ההמלצות שלנו".

- כמו כולם: הבו לי עוד תקציבים. אולי קודם תעשה מה שאתה צריך לעשות. המשטרה ארגון כבד, הרבה מדי ניצבים ביחס למקביליהם בצבא.

"יש לנו 15 ניצבים. בסך-הכול מתוך ה-30 אלף יש לנו בערך 5,000 קצינים".

- המשטרה פרוסה במרחבים, 7 מחוזות, 7 אגפים, 9 יחידות על. המטות מנופחים, המון שוטרי שולחן.

"אני תרמתי את חלקי במלחמה בביורוקרטיה, אבל בטח לא יכול לדווח 'המטרה בידי' כמו שמדווחים בצנחנים. התקדמנו קצת, יש עוד הרבה מה לעשות. בכניסתי לתפקיד קבעתי קיצוץ של 10% מעובדי המטות - והצלחנו לעשות את זה בטווח של כמעט שנה וחצי. קיצצנו קודם ברמת המטה הארצי, וזה היה גם מסר לשטח. ביטלתי דרגי אמצעי, זה הוכיח את עצמו כמאוד יעיל".

- כמה שוטרים לא זזים מהמזגן?

"19% מטה מובהק, 5% תומך אכיפה, 78% ייעודי שעושה את עבודת המשטרה. יותר טוב ויותר יעיל מכל המשטרות שאתם ואני מכירים".

- ההצמדה ההיסטורית לשכר בצה"ל: נפלא לבכירים, רע לרוב השוטרים.

"אמרתי גם אצלנו וגם לאנשי האוצר, וזה גם מה שישמע ממני השר שנכנס והמפכ"ל שייכנס: הגיעה העת להיפרד. המשטרה צריכה להיות עצמאית בהחלטות התגמול שלה, לא קשור לצה"ל. בתנאי שיציירו לנו מסלול הוגן לתגמול השוטר הפשוט, זה שנושא בדרגת נגד לאורך השנים, ושיצמידו את השכר, כולל של הקצינים, למשהו שעושה שכל. שלא נצא רע מכאן ומכאן".

"עלייה במעצרים עד תום הליכים - דבר נכון"

לפני כחודשיים מתחה נשיאת בית משפט העליון בדימוס, דורית ביניש, ביקורת קשה על תוכנית הדגל של דנינו המבוססת על עלייה במספר המעצרים עד תום ההליכים. "נדהמתי מהעלייה במספר המעצרים עד תום ההליכים, שהמשטרה מדווחת עליה בגאווה", אמרה. הוא ענה לה מיד: "המשטרה צריכה להתגאות בריבוי המעצרים עד תום ההליכים".

"ביניש טעתה. אגב, אם יש לה טענה היא צריכה להיות מופנית לבתי המשפט. הם הרי אלה שמחליטים אם לקבל או לא לקבל את עמדת המשטרה למעצר עד תום ההליכים".

- זה הרעיון שלך, אז עכשיו רוצה להפיל את הגידול במעצרים על בית המשפט והפרקליטות?

"ממש לא. בשנים שלפני המפנה מספר המעצרים עד תום ההליכים מסך כלל המעצרים היה 33%. בשנות המפנה מספר המעצרים עלה ל-38% - כי היה לנו עניין להעלות אותו. תנו לי להסביר למה: ברגע שעולה אחוז המעצרים מתוך סך המעצרים זה אומר שמבחינתנו המעצרים יותר איכותיים, שיש פחות מעצרי שווא. כשמישהו נעצר עד תום ההליכים זה אומר שהייתה עילה לעצור אותו בתחילת הדרך. כל הזמן נלחמתי נגד מעצרי שווא, אבל גם בתקופה שלי לא הצלחנו לפתור את העניין לגמרי, רציתי שישחררו יותר חשודים בתחנות שלנו. זה לא קרה. יש לנו עוד לשפר".

- נחזור לעלייה במעצרים עד תום ההליכים.

"מ-17,700 בשנה עלינו בכמעט 4,500 ובהמשך ל-5,000 מעצרים ויותר בשנה, ביחס לשנים לפני 'המפנה'. זו הביקורת כלפיי, ואני אומר: הרי כל הרעיון של המפנה זה להגדיל את סיכויי העבריין להיתפס. זה אומר שאני גם מרתיע, גם מרחיק וגם תופס. לכן, כשיש הלימה בין הגדלת מספר המעצרים בכלל לגידול במספר המעצרים עד תום ההליכים - מבחינתי זה אומר שעשינו דבר נכון. במקביל כיוונו את השטח לכיוון העבריינים המסוכנים, אלה שעושים את העבירות המשפיעות. לכל תחנת משטרה ניתן סימון של 4 עבירות משפיעות, בהתאם למה שמתקיים במקום. למשל מקום שיש בו מסה של עבירות רכוש - מבחינתי כל פורץ שהתחנה תופסת ומצליחה לעצור עד תום ההליכים זו עמידה ביעד. לתחנות שונות יש יעדים שונים".

- אם הצלחת והרתעת, אז אמורה להסתמן ירידה.

"תהיה ירידה. בלי ספק. לכן היעד שנקבע הוא יחסי, לא אבסולוטי".

- ביניש לא הבינה?

"הנשיאה בדימוס ראתה את דוח הסנגוריה הציבורית. הם הציגו את הצד שלהם, ולי יש ויכוח אידיאולוגי ותיק איתם. הם טוענים שלא נכון להציב מעצרים עד תום ההליכים כיעד, ואני לא מסכים איתם. משטרה בהגדרה צריכה להרחיק עבריינים מסוכנים מהרחוב, ולכן בסוף הדרך אני צריך להגיד לשוטר: תעצור יותר עד תום ההליכים".

- הניצבים המטרידים מינית - הנושא פתור?

"הבעיה לא נפתרה גם בצה"ל, ויש סקרים. אומרים לי רגע, אם זו תרבות ארגונית, ואתה הרי לא נולדת מפכ"ל, היית בארגון, מה עשית כל השנים? ואני משיב: כל מה שהגיע לידיעתי אי-פעם טופל הכי נחוש שאפשר. תמיד. מהיום שגויסתי למשטרה. אפשר לראות כמה פעמים ואיזה חומרים העברתי למח"ש, באיזה שנים ומתי. אני חושב שאני מהשיאנים. זה לא קשור לתפקיד, זה מי שאני. אם ידעתי שיש חשד לעבירה פלילית כנגד מאן דהוא, לא משנה מה דרגתו, העברתי למח"ש".

- החברים שלך.

"החובה שלי. בדברים האלה אין חברים. מי שעוקב אחריי לאורך השירות רואה שתמיד הייתי חייל במלחמה בשחיתות, בפשיעה לכל צורותיה. אלה ערכים שאתה מביא מהבית. חד-משמעית: לא היה דבר שהגיע לידיעתי שהיה בו חשד ולא טופל כראוי. יש רכילויות ורכילאים, זה נורא נחמד, אבל לא נכון".

- לא שמעת קודם על הטרדות? איפה היית?

"לפני שנכנסתי לתפקיד, כשעשיתי שיעורי בית, התגלגל לידיי סקר של צה"ל משנת 2009, בקרב חיילות משרתות. התברר ש-1 מכל 4 אמרה שהוטרדה מינית. אמרתי לעצמי: שם זה 1:4 ופה, אצלנו, אין תלונות? הבנתי שיש בעיה. כמה חודשים אחרי שנכנסתי, מיניתי יועל"נית (יועצת לענייני נשים) שתעשה סבב בכל מדינת ישראל, ותביא הצעה מה צריך לעשות במשטרה כדי לפתור את הבעיה. מרגע שקמה היחידה עלה בצורה דרמטית מספר התלונות. מה שקרה, מה שהתקשורת מכנה 'פרשת הניצבים', זו תוצאה ישירה של זה. בימים אלה אנחנו עושים סקר הטרדות מיניות בקרב חיילות שלנו, לבושות כחול, שם ההטרדות הן יותר מהממוצע הרגיל. בודקים איפה אנחנו עומדים ביחס ל-2009. הן בחורות צעירות שנמצאות בניידות עם שוטרים בפערי גילאים מאוד גדולים, בשעות לא שעות".

- פיטרת ניצבים, גם את סגנך.

"בסוף רק תזכרו שמדובר באנשים שנתנו את מיטב שנותיהם לשירות המדינה, ואני לרגע לא מקל ראש. 3 מקרים פיטרתי, לחלק הראיתי את הדלת. חשבתי שכמשטרה אני לא יכול להמתין לסיום ההליך ואני גם חייב להעביר את המסר. פנימה והחוצה. נקטתי הליך מיידי, שהוא חלק מהלקחים שלמדתי ממקרה ניסו שחם. אז המתנתי לחקירת מח"ש - רק שהדבר הזה נמשך ונמשך. בדיעבד הבנתי שזאת הייתה טעות, בסוף נאלצתי לפטר אותו - רק שזה קרה אחרי כמעט שנה, שכן חקירת מח"ש נמרחה. אז אמרתי לעצמי: לא עוד, יהיה פה מסר מאוד ברור ומיידי.

"בפרשת הניצב והרב פינטו, מנשה ארביב עדיין בחקירה, ואני אפילו לא יודע אם היא נמשכת. מנשה ארביב פרש מהמשטרה. תפנו למח"ש, אני לא יודע מה קורה שם".

- אפרים ברכה?

"אפרים ברכה הוא אחד הקצינים היותר טובים וראויים שיש לנו. קצין מוכשר שבאמת אני לא יודע מאיפה יש לו הכוחות האלה לעמוד בראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, מול כל בעלי הצווארון הלבן, עם כל ההתקפות והרכילויות המרושעות. אין נגד אפרים ברכה שום חקירה מתנהלת. וזה כולל את כל האמירות והזמירות החדשות. לאפרים ברכה יש את כל הגיבוי והתמיכה שלי ושל הארגון".

- אתה מהמר עכשיו.

"לא. אני יודע מה אני אומר. אני מיניתי את אפרים ברכה. אני יודע מי זה אפרים ברכה, אני מכיר את יושרתו של האיש, ואני לא מאמין לכל הרכילויות. תבינו את הבעיה: זה קצין שצריך להתמודד עם כוחות חזקים".

- אתה רומז שהסיפורים נגדו מכוונים על-ידי גורמים רבי-עוצמה?

"בוודאי, מה, זה לא ברור? אני לא יודע להגיד מי, כי לא חקרתי את זה, אבל אני לא אפול מהכיסא אם בעלי אינטרסים אלה ואחרים מוציאים את הרכילויות האלה. בוודאי, מה זאת אומרת".

- ערן מלכה, חוקר המשטרה לשעבר, מפרשת רונאל פישר. כל-כך הרבה זמן הבנאדם מדליף ואורות אדומים לא דולקים?

"נתחיל מהסוף. בעיניי זה אירוע מאוד מאוד חמור שאי-אפשר להפריז בחומרה שלו. אם היו שואלים אותי לפני ערן מלכה הייתי אומר: אין מצב כזה!".

- איך אתה יודע שאין עוד אחד כזה?

"בלה"ב 433 יש בערך 1,000 שוטרים ובהם 400 רבי פקדים. כשהתפוצצה הפרשה ערן מלכה לא היה במשטרה כבר כמעט שנה לפני, הוא פרש עם דוח של ועדה רפואית, אבל רצה לחזור. אני אמרתי שלא מעניין אותי איך ומה, הקצין לא חוזר למשטרה, כן, רק בגלל החשדות. כשהבנו מה קורה ביקשתי מראש אגף החקירות מני יצחקי לעשות את כל מה שצריך כדי לוודא שאין לנו עוד ערן מלכה. זה אומר שאלוני התאמה תעסוקתית, אתה יושב 3 שעות, ממלא שאלון ארוך מאוד, בדיקות פוליגרף, תחקירים ביטחוניים של העלאת הסיווג הביטחוני. עשינו את זה, לדעתי הם ממש לקראת הסוף, אמורים להשלים את זה בכל לה"ב 433 שנגישים לחקירות. שלא נהיה במצב של עוד מלכה".

- מלכה, ארביב, הניצבים המטרידים, עכשיו גם ברונו שטיין ואתה מדבר על "תפוח רקוב אחד".

"אנחנו רק בתחילת הדרך בפרשת פישר. גם החשדות כלפי ברונו בכלל לא בסקאלה של ערן מלכה. כשאמרתי תפוח רקוב זה משל. אני עדיין אומר שאם יש תפוח רקוב - אל תטילו כתם בכולם. הכשל שלנו הוא שלקח לנו יותר מדי זמן לעלות עליו".

- ברונו שטיין צולם חוגג באירוע פרטי של רונאל פישר.

"צריך קצת הוגנות. הבחור סיכם את הפרישה שלו חודש וחצי לפני התמונה".

- אם לא היה מסכם, לא היה פורש?

"הוא היה פורש בכל מקרה. מילה על התמונה: חברים יש גבול. הוא הסביר, הנימוקים שלו נשמעו סבירים, בואו נחכה. אני עדיין תמיד שומר להם את חפותם, כמו שאני עושה את זה לכל אזרח".

- אתם מדברים על טכנולוגיות מתקדמות, פוליס-טק, אבל למח"ש לקח חצי שנה לפרוץ את הסלולרי של פישר, דוד ועדת המדינה.

"ותגידו, מי פרץ להם בסוף?".

- יחידת הסייבר של המשטרה. למה לא פנו אליכם קודם?

" למה מח"ש לא באו אלינו קודם? תשאלו אותם. יותר מזה, הם, מח"ש, פנו לחברה חיצונית שתפתור להם את הבעיה עם הטלפונים - והיא שפנתה ליחידת הסייבר שלנו, שבסופו של דבר עשתה את זה".

- האגו הגברי מתפוצץ.

"אני לא יודע על זה הרבה, אבל הנה השווצתי בפניכם. למה זו גאווה גדולה? כי אני הקמתי את יחידת הסייבר. למה הקמתי את יחידת הסייבר? כי היה לי ברור שאנחנו מפגרים ביחס למדינות אחרות בנושא. כל העולם שם את המשטרה בפרונט של מלחמות הסייבר - רק אצלנו זה הפך להיות 'סיכולי' וניכסו אותו לצה"ל ושב"כ. בשלב מסוים אמרתי: חבר'ה, הרי ברגע שבאמת יהיה פה תיק סייברי מאוד גדול, רק המשטרה תהיה חייבת להיות בפרונט כי המדינות האחרות, המשטרות והאינטרפול, לא עובדים מול צבא. תמיד מול משטרה. כשראיתי שזה נגרר, החלטתי חד צדדית להקים יחידת סייבר. נדמה לי שבשנת 2013. יחידה מדהימה. אני מעריך שבתוך פחות מעשור יהיה אגף סייבר. תזכרו מה אמרתי, אגף סייבר! גדול. למה? כי כולם כבר הולכים לשם, נרצה או לא נרצה העולם רץ ומכוון לשם. אבל הגיוס קשה לנו. השוק הפרטי קופץ על יוצאי היחידות הצבאיות וקשה לנו מאוד להתמודד מול מה שמציעים להם".

- טכנולוגיה, סייבר, היי-טק, והחקירות הגדולות נפתרות רק באמצעות עדי מדינה, עניין עתיק ואנושי.

"אף פעם לא יהיה תחליף לעדי מדינה. לא יעזור כלום. עד מדינה תמיד תמיד יהיה אחת הראיות היותר טובות. נכון, יש מחיר, אבל הוא שווה. דרך עדי מדינה אתה מייצר הרתעה כפולה: גם מגיע לעבריינים העיקריים, וגם מפחיד את כולם, הרי כל אחד הוא עד מדינה בפוטנציה, וזה קטע שצריך להבין בתרבות העבריינית. שולה זקן היא דוגמה גדולה. גם פינטו, ערן מלכה, עד המדינה במה שנקרא 'ישראל ביתנו'. עדי מדינה בתיקי ארגוני הפשיעה התחיל להתגבש ב-2007-2008 כשהייתי ראש אגף חקירות, המשיך בתקופת יואב סגלוביץ' ויסתיים אחרי, והכול בשקט. חבל לכם על הזמן. זה הולך להיות תיק תיק. שני תיקים, 242 ו-512 שראוי לסיים איתם קריירה כמו שלי".

- פרשת רונאל פישר והסתעפויותיה?

"זה תיק מח"ש. אנחנו נעשה את חלקנו. חקירת רות דוד עברה אלינו".

- מה פשר הריצה להגיש מהר כתב אישום נגד דוד?

"זה מח"ש, לא אנחנו. אני לא הייתי שותף לשיקולים ולא מכיר אותם, אני כן יוצא מתוך הנחה שפרקליט המדינה והיועץ עשו את כל השיקולים".

- אפשר שרצו מהר כדי להימנע מחקירה אחורה ל-7 השנים שהייתה פרקליטת מחוז?

"בהכירי את הנפשות הפועלות שם, שי ניצן ויהודה וינשטיין, אני לא חושב שהם שקלו את השיקולים הזרים האלה. אני כן חושב שעוד לא הסתיים העניין, הבדיקה שאנחנו עושים תהיה מעמיקה, רצינית ויסודית כדי לוודא כל מה שצריך לוודא. זה שיש כתב אישום, זה לא מונע כלום, אבל עושה את הדברים פחות נוחים. נתגבר".

"לא השגתי כל מה שרציתי"

- ואחרי הכול, מה הפספוס שלך?

"שאלה קשה לי. תכננתי שאמון הציבור יהיה יותר גבוה מהרמה הנוכחית שאני עוזב עכשיו. 'המפנה' היא תוכנית מעולה, עמוקה ומצוינת, זה כבר הוכח, אבל לא הצלחתי להביא אותה החוצה לידיעת הציבור, הציבור שלא בא במגע עם המשטרה. נראה לי שאזכר כמפכ"ל טוב, באמת. אבל לעצמי, לא השגתי את כל מה שרציתי להשיג. עדיין מתקיים פער גדול מאוד, שרציתי, וסימנתי כיעד חשוב מאוד, ולא הצלחתי להתגבר עליו: לצמצם את הפער הזה".

- אתה מבין למה?

"אני מנסה להבין. האירועים של 2014 היו בתחום הערכי, והיו כמעט בלתי אפשריים מבחינתנו. החטופים והטלפון ל-100, 'הניצבים', 'הרב והניצב' - אירועים קריטיים לאמון הציבורי. הם קרו בשנה אחת, ברצף יחסי, ולא עמדו מול כל ההצלחות האחרות, החקירות והתיקים הכבדים. אבל, אני מאמין שלאורך זמן נדע לסגור גם את הפער הזה".

- בקרוב בפוליטיקה?

"אני ממש לא שם עכשיו, ממש לא".

- עכשיו לא כי יש לך צינון.

"במקרה שלי הצינון זה כמעט 4 שנים, כולל 9 חודשי שחרור, כמו לבני גנץ. אבל לפני הכול אני רוצה חופש, למשפחה, אקח את הילדים הצעירים לבית הספר, ספורט, ניסע לאירופה, לסקנדינביה. כמה חודשים רצופים אין מה לדבר בכלל".

- ואחר-כך?

"לא אעסוק בעריכת דין, זה בטוח, למרות שאני יכול להיות מצוין בזה. אני מניח שאעסוק בתפקידים ניהוליים, מנכל יו"ר וכזה, בהנחה שירצו בי. עוד דבר אחד בטוח: לא מוותר על עשייה חברתית. אבחר לי את הפרויקטים שיש בהם משמעות מיוחדת ושבהם אוכל לתרום. על מיל"ה, משטרת ישראל למען הנוער, הבייבי שלי במשטרה, כבר החלטתי. זה בעיניי מפעל שיקומי ממדרגה ראשונה. אחפש עוד פרויקטים חוצי מדינה שבעיקר מתעסקים עם נוער, נוער בסיכון ובבעיה".

- למה אתה נבוך כשאנחנו שואלים על קריירה עסקית?

"לא יודע. לא נבוך. מניח שאמצא את עצמי במגזר העסקי, פה ושם".

- "פה ושם" זה שוב מין התגוננות כזו.

"אני לא רגיל לדבר על מה שקוראים 'אעשה לביתי'. אני כן מניח שאשתלב בעסקים, מאמין שכל תאגיד עסקי שאני אהיה בו, אני מעריך, ירוויח ממני".

ימי דנינו, לטוב ולרע

4 שנים סוערות עמד יוחנן דנינו בראשות המשטרה. הישגים:

בחודש מאי האחרון עצרה המשטרה במסגרת פרשת 512 עשרות ראשי וחברי ארגוני פשיעה בחשד למעורבות בשורת אירועי אלימות, רצח, ופרשות סמים בארץ ובעולם. אם המעצרים הללו והחקירות יובילו לכתבי אישום והרשעות, מדובר יהיה בהישג חסר תקדים של משטרת ישראל במלחמתה בפשיעה המאורגנת.

גם במאבק בשחיתות השלטונית הגיעה המשטרה בתקופת דנינו להישגים רבים. מוצו חקירות ראשי רשויות מקומיות, נודעה החקירה המכונה "פרשת ישראל ביתנו", שטרם הסתיימה אבל כבר סיפקה ראיות רבות לשיטת העברת כספי תמיכות ממשלתיות, על-ידי בכירים, לגופים שונים, תמורת מתן כסף לחברי כנסת, פקידים בכירים ומקורביהם ו/או מינויי מקורבים.

במלחמה בתאונות הדרכים הגיעה המשטרה להישגים חשובים. המדיניות שהוביל דנינו שלפיה על משטרת התנועה להתמקד בהורדה מהכביש של עברייני נהיגה סדרתיים הוכיחה את עצמה והביאה לירידה בכמות ההרוגים והפצועים בכבישים. למרבה הצער, בשנת 2015 התהפכה המגמה וחלה עלייה מחודשת במספר ההרוגים.

בנוסף על ההצלחות המבצעיות, יכולה המשטרה להתגאות ברפורמה הניהולית שהנהיג דנינו ("תוכנית המפנה") ששיפרה את איכות השירות לאזרחים, את יעילות עבודת המשטרה והנהיגה בארגון סטנדרטים מקצועיים ומדדי איכות שמעולם לא היו קיימים בו.

שני נושאים נוספים שבהם השתכללה המשטרה והשתפרה עד מאוד בתקופת דנינו הם תחום הסייבר כמו השימוש בכלים כלכליים, כגון חילוט, במלחמה בפשיעה. גם העובדה שדנינו הצליח לגייס עוד אלפי שוטרים ולהעלות את שכרם של השוטרים, ולא רק הבכירים, כפי שהיה במהלך הרבה שנים, מביאה לשיפור בתדמית הארגון ובאיכותו.

לצד ההישגים סבלה המשטרה מכמה כישלונות חמורים שדבקו בה. הכשל החמור והכאוב של מוקד 100 של המשטרה לטפל בשיחת הטלפון של הנערים גיל-עד שאער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח ז"ל, שנחטפו על-ידי מחבלים והתקשרו, בהיחבא, בליל החטיפה, 12 ביוני 2014, למוקד המשטרה, דיווחו על חטיפתם, אך לא זכו למענה הולם.

בחודשים לאחר מכן חוותה המשטרה, ועדיין חווה, טלטלה גדולה כששורה של קצינים בכירים ובהם סגן המפכ"ל לשעבר נאלצו/אולצו לפרוש עקב חשד להטרדות מיניות וניצול יחסי מרות, אך את הכתם על המשטרה ודימויה הציבורי יהיה קשה מאוד למגר.

אם בכתמים עסקינן, אז כמה קצינים בכירים הסתבכו בחשדות לפליליים. הפרשה המביכה מכולם מכונה פרשת "הרב והניצב" שבמסגרתה חשוד ניצב משנה לשעבר, מנשה ארביב, כי קיבל טובות הנאה מהרב יאושיהו פינטו שטען בתוקף כי גם תת ניצב אפרים ברכה קיבל ממנו שוחד אך לא נמצא בסיס לחשד ולעבירות מצד ברכה והתיק נסגר.

פרשה רביעית שפוגעת עד מאוד בדימוי המשטרה ובאמון הציבור מכונה פרשת עו"ד רונאל פישר ורב-פקד ערן מלכה. חקירת המחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) העלתה עד כה כי מלכה - קצין בלה"ב 433, היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן, ופישר סחרו במידע מודיעיני משטרתי בתמורה לבצע כסף וכי פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר, עו"ד רות דוד, סייעה להם גם בשיבוש החקירה.

אם בכל אלה לא די, פרצה מחאת ישראלים יוצאי אתיופיה בעקבות המקרה שבו שוטרים צולמו כשהם תוקפים במכות חייל צה"ל יוצא אתיופיה. המוחים קראו קריאות בגנות המשטרה ונשאו שלטים שבהם נכתב "משטרה גזענית", "צבע עור הוא לא תעודת זהות, וגם: "דנינו תתפטר". דנינו לא התפטר, כהונתו כמפכ"ל תיזכר כתקופה של גאות ושפל.