בבית משפט השלום בתל-אביב התקיים הבוקר (ה') דיון בבקשתן של בנותיה של מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, להוציא צו למניעת הטרדה נגד הפעיל החברתי הרדיקלי עו"ד ברק כהן וחבריו לקבוצת הפעילים "באים לבנקאים". זאת, לאחר שבית המשפט כבר החליט לתת צו זמני בהתאם לבקשה.
קבוצת "באים לבנקאים" פרסמה לאחרונה קריאה לפעיליה לבוא ולהפריע למסיבת סיום בית-הספר התיכון של בתה של רוסק-עמינח, תוך פרסום כתובת המקום ושעת האירוע בפייסבוק.
רוסק-עמינח, שהגישה את התצהיר שנלווה לבקשה, העידה היום בבית המשפט. הדיון נערך בדלתיים סגורות, ותוכנו חסוי. קבוצת הפעילים הבטיחה בעמוד הפייסבוק שלה: המאבק רק יתרחב.
"באים לבנקאים" היא קבוצה שמוביל עו"ד כהן, שעשתה לה מנהג לקיים הפגנות לא שקטות במיוחד מחוץ לבתיהם ולמשרדיהם של בכירי מערכת הבנקאות הישראלית ונותני שירותים בכירים לבנקים.
הקבוצה מוחה על ההתנהלות של הבנקים בישראל כלפי צרכנים, במיוחד במקרים של גביית חובות מחייבים קטנים באמצעות הליכי הוצאה לפועל. זאת, בניגוד לאנשי עסקים בכירים ובעלי הון החייבים לבנקים לעתים מאות מיליונים או אפילו מיליארדים, הזוכים להתמקח עם הבנק על החזר החוב בתנאים נוחים, מבלי להתמודד עם הוצאה לפועל, החרמת רכוש או פינוי מבית מגורים.
גם בני משפחה הם מטרה
קבוצת המוחים, השנויה במחלוקת, נוהגת "להפתיע" את בכירי מערכת הבנקאות כשהיא חמושה במגפונים רועשים, מהם מושמעות אמירות בוטות כלפי הבנקאים. דוגמאות לטון הרדיקלי של הקבוצה ניתן למצוא בעמוד הפייסבוק שלה.
אתמול (ד'), לדוגמה, שיתפה "באים לבנקאים" אייטם מאחד מאתרי החדשות, המספר על בקשה נוספת לצו הרחקה שהגיש ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, נגד עו"ד ברק כהן.
לידיעה הוצמד הטקסט הבא: "אחרי רקפת הגנבת (הכוונה לרקפת רוסק-עמינח - ג.מ), גם מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן הגנב, מבקש להוציא צו הרחקה נגד ברק כהן והמגפון שלו. נביא את המגפון לבית המשפט כמוצג".
דיון בבקשתו של קינן יתקיים ביום שלישי בשבוע הבא.
לצד הפופולריות שלה זוכה "באים לבנקאים" בקרב פעילים חברתיים המזדהים עם המסר של הקבוצה, נשמעת גם ביקורת על דרכי הפעולה ועל הטון החריף שבהם נוקטת הקבוצה, כמו גם "סימון המטרות" הנרחב שלה, שכולל גם את בני משפחותיהם של "הבנקאים" וגם אנשים העובדים בממשק עם המערכת הבנקאית, שאין להם קשר ישיר לקבלת החלטות בבנקים.
עו"ד ברק כהן שיתף לאחרונה, באמצעות עמוד הקבוצה, מסרים ששלח לאמה של רקפת רוסק-עמינח בפייסבוק, בצמוד לטקסט: "אם כבר אמא של רקפת הגנבת רוסק-עמינח מאשרת לך חברות בפייס, לא תרתום אותה למאבק בבנקאים הגנבים?".
בתגובה לביקורת של אחד הגולשים, שכתב: "כן, להציק לאישה בת 70 זה לב-ליבו של המאבק. איכס", השיבו מפעילי העמוד: "לך תלקק לבת של סרוסי (יאיר סרוסי - יו"ר הדירקטוריון בבנק הפועלים - ג.מ)..."
כ-8,500 אנשים עוקבים כיום אחר עמוד "באים לבנקאים" בפייסבוק.
"רקפת גילתה שהיא בשר ודם"
עו"ד ברק כהן תיאר היום, בשיחה עם "גלובס", את המפגש עם רוסק-עמינח בבית המשפט כ"רגע חשוב במאבק". "הגיעה אישה שעד היום חשבה שהיא אלוהים עלי אדמות וגילתה שהיא בשר ודם, ככל בני האדם. עצם ההגעה שלה ממגדל-השן של המדכאים לסביבה האנושית של המדוכאים, זה רגע חשוב ביותר במאבק נגד הבנקאים. אני מניח שזה רגע שהיא לא תשכח לעולם. באו לפגוש אותה עשרות פעילים".
- אפשר להבין את הכעס על הבנקים, אבל מה עשתה לכם הבת של רוסק-עמינח?
"כשהבנק של רקפת גובה חוב, המשפחה של בעל החוב סובלת - אבל אותה אתה לא שואל על זה. כשאני הייתי חייב כסף לבנק, פגעו בבת הזוג שלי והחרימו לה רכוש. אז הבנק לא יכול להטיף לנו מוסר בעניין הזה".
- ובכל זאת, לא מתקנים עוול אחד בעוול אחר.
"יש פה אקט חינוכי. רק כך רקפת תדע איך העם מרגיש כשהבנק מגיע אליו הביתה".
- אם בעוד כמה חודשים יירצח חלילה בנקאי, לא ברור לך שאתם הראשונים שיאשימו אותם בהסתה שהביאה לזה?
"אם מישהו יתנהג באלימות, אז סימן שהוא לא קשור לפעילות שלנו. אנחנו מניחים תשתית רק למאבק לא אלים, ואנחנו באופן ברור נגד אלימות. אני יודע דבר אחד - הרבה אנשים מתים בפועל מהפעילות של הבנקאים. להאשים את מי שמוחה נגדך באלימות, זה הטריק הכי ישן בספר".
- הפעילות שלכם מזכירה בפועל את הפעילות האלימה של קבוצת "האריות של הצל". מקובלת עליך ההשוואה הזאת?
"אין שום מקום להשוואה. כל אחד עושה את הפעילות שלו. חוץ מזה, לא ידוע לי על משהו לא חוקי או לא לגיטימי שהם עשו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.