תחזית היא רק תחזית - גם אם היא של בנק ישראל

הסערה שחולל שלשום (ב') בנק ישראל בשוק ההון המקומי לא שככה גם היום. הדולר נחלש בעוד 0.2% מול השקל, איגרות החוב הממשלתיות לפירעון בעוד 20-30 שנה איבדו עוד כ-0.5% מערכן, ואילו האג"ח לפירעון בעוד 7 עד 10 שנים נעו לאורך שעות המסחר בין ירידה של 0.3% לעלייה של 0.1%.

מבט על הנתונים מגלה כי הפיחות שנרשם במחצית השנייה של 2014 בשערו האפקטיבי של השקל מול סל המטבעות הזרים, נמחק השנה לחלוטין (ראו גרף), בעוד שגל הירידות האחרון בשק האג"ח מחק כמעט באופן מלא את העליות מתחילת השנה. כך, למשל, האג"ח השקלית לפירעון באוקטובר 2026 מציגה כעת תשואה של כ-1% בלבד מתחילת השנה, לאחר שאיבדה 8% בתוך חודשיים (כולל ירידה של כ-2% ביומיים האחרונים). באג"ח הממשלתית השקלית לפירעון בינואר 2042 התנודה כמובן חריפה עוד יותר. זו איבדה 16% מאז השבוע האחרון של אפריל (כולל 4% מתחילת השבוע הנוכחי) ומציגה כעת עלייה של 2.2% מתחילת השנה.

הירידות החדות של הימים האחרונים הן תוצאה ישירה של הגישה הנצית שהציגו נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, ומנהל חטיבת המחקר בבנק, פרופ' נתן זוסמן, במסיבת העיתונאים שלאחר החלטת הוועדה המוניטרית להשאיר את הריבית במשק ברמה של 0.1%. פלוג רמזה שהתשואות לפדיון באג"ח הממשלתיות ירדו נמוך מדי, ושהבנק לא צפוי להחריף את מאבקו בהתחזקות השקל, וזאת למרות ירידה של 1.5% שנרשמה ביצוא מישראל ברבעון הראשון של השנה.

זוסמן, מצדו, העלה את תחזית צמיחה ל-2016 (כולל העלאת תחזית היצוא והצריכה הפרטית) וצירף תחזיות לפיהן האינפלציה ב-12 בחודשים הקרובים תעמוד על 1.6%, ואילו הריבית של בנק ישראל (שזוסמן הוא אחד מהקובעים שלה) תעלה ב-2016 מ-0.1% עד ל-1.25% (כלומר חמש העלאות של הריבית). התחזיות הללו, שנתפסו כהנחת העבודה של הבנק, הובילו ללחץ בקרב הסוחרים ולנפילות החזקות באג"ח ובשערי המטבעות הזרים מול השקל.

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, כתב היום, למשל, כי העלאת תחזית האינפלציה והעלאת תחזית הריבית סיפקו רוח גבית נוספת לשיפור תחזיות הריבית, כאשר את תחזית הצמיחה הוא הגדיר כ"שורית במיוחד". חברון גם העריך כי עליית התשואות בישראל תימשך בהתאם למגמה באירופה וארה"ב. "התוצאה בסוף השנה תהיה להערכתנו תשואה שלילית בשוק האג"ח עבור 2015. רק הרעה משמעותית בנתונים בישראל ובניגוד למגמה בעולם תוכל למנוע מצב זה", כתב חברון.

חברון מאמין כי הפער בין תשואת האג"ח בישראל לתשואה בארה"ב ייסגר, מכיוון שהפער בין תשואות האג"ח באירופה לארה"ב יצטמצם. "אין ספק שלהודעת הריבית של בנק ישראל יהיה משקל גדול בהמשך סגירת הפער בחודשים הקרובים. אחרי תקופה ארוכה שבנק ישראל בעצם הוביל לפער השלילי בתשואות האג"ח בין ישראל לארה"ב, והפחית את הריבית בניגוד למדיניות המצמצמת בארה"ב, עכשיו הוא בעצם מודה כי הריבית בישראל לא תוכל להיות מנותקת מסביבת הריביות בעולם ושלהעלאת הריבית בארה"ב תהיה השפעה חיובית על הריבית בישראל", הוא הוסיף.

את התחזיות של חטיבת המחקר ראוי לקחת ברצינות, אולם חשוב לזכור שמדובר עדיין בתחזיות בלבד, שהסבירות להתקיימותן מוטלת בספק, ולכן אל למשקיעים להתייחס אליהן כתורה מסיני. זאת ועוד, תחזית הריבית עצמה מבוססת בעיקר על תחזיות בכירי הבנק הפדרלי המרכזי לגבי קצב עליית הריבית בארה"ב, שגם היא כאמור תחזית בלבד.

מבט על תחזיות חטיבת המחקר של הבנק בשנים האחרונות (ראו טבלה) לגבי נתוני צמיחת התמ"ג, האינפלציה והריבית העתידית, מראה כי בטווח של שנה קדימה מתגלה שוני מהותי בין התחזית לתוצאות בפועל. כך, שיש סיכוי רב כי בעוד כשנה ויותר, נתוני הריבית, האינפלציה והצמיחה בישראל, יהיו שונים מאלו שהוצגו השבוע במסיבת העיתונאים.

 תחזית בנק ישראל