כ-3 שנים לאחר שהוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת בסך 116 מיליון שקל נגד נושאי המשרה בחברה הציבורית עטיה גרופ, רואי החשבון שלה, מבקרי הפנים וחברת גיזה, נדחה חלקה הארי של הבקשה על-ידי שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות רונן.
לצד הדחייה התקבלה הבקשה לגבי שני סעיפים "קטנים", שאחד מהם נוגע לסוחר השלדים הבורסאיים, ירון ייני, והשני נוגע לדוגמנית מורן אטיאס, קרובת משפחה של בעלי השליטה בחברה, שמונתה לכהן כדירקטורית בה. אטיאס, מסתבר, "לא זכרה" אם לקחה או לא לקחה חלק באישור עסקת בעלי עניין בדירקטוריון.
ב-2007 רכשו יוסי ושלום עטיה את השליטה בעטיה גרופ, כשהעבירו לה מניות בחברה פרטית בבעלותם בשם "ורג'". נכסה העיקרי של "ורג'" היה זכויות בפרויקטי נדל"ן בלאס וגאס. שוויה של חברת "ורג'" על בסיס אותם פרויקטים הוערך בכ-116 מיליון שקל במסגרת העסקה, ובתמורה להעברת המניות ב"ורג'", קיבלו יוסי ושלום עטיה את השליטה בשלד הבורסאי שהפך ל"עטיה גרופ". כשנה מאוחר יותר התמוטט שוק הנדל"ן בארה"ב, וערכם של הפרויקטים, כמו גם ערכה של עטיה גרופ, צנח בעשרות אחוזים.
ב-2012 הגישו בעלי המניות בעטיה גרופ בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה נגד נושאי המשרה בה ושלל גורמים אחרים כאמור, בסעיפים רבים ומגוונים. הסעיף המשמעותי ביותר מבחינה כספית נגע לטענה ששווי פרויקטי הנדל"ן של "ורג'" הוערך ביתר. חלק זה בבקשה לאישור התביעה נדחה.
אישור כדין?
לצד דחיית עיקר הבקשה, אישרה השופטת רונן לנהל תביעה נגזרת בשם עטיה גרופ בשני סעיפים "קטנים" שנכללו בבקשה לאישור ניהול התביעה. הראשון עוסק בהלוואה בסך 1.7 מיליון דולר שנתנה עטיה גרופ ל"ורג'", שנותרה חייבת כספים לחברה אחרת של יוסי ושלום עטיה.
השופטת קבעה, בין היתר, כי יש מקום לבדוק אם אישור ההלוואה נעשה ללא הליך אישור מתאים, ללא בטוחות וללא הסכם הלוואה כתוב. בקשר לסעיף זה התירה השופטת למבקשים להגיש תביעה נגד סוחר השלדים הבורסאיים ירון ייני ובתיה כהנא-אביטל, שהיו דירקטורים בחברה.
נגד הדוגמנית מורן אטיאס, שכיהנה אף היא כדירקטורית בעטיה גרופ, אישרה השופטת לנהל תביעה נגזרת בקשר לעסקה שנכרתה בינואר 2007 עם ספקית של עטיה גרופ, שקיבלה חוזה של 57,500 דולר לחודש (לא ברור למשך כמה חודשים). השופטת רונן קבעה כי מדובר בעסקת בעלי עניין של בעלי השליטה בחברה, וכי מאחר שלא נמצא פרוטוקול האישור של העסקה בדירקטוריון, לא ברור אם אושרה כדין.
הדירקטורית אטיאס כלל לא ידעה לענות על השאלה אם הייתה חלק מאישור העסקה. "אין חולק כי אטיאס כיהנה כדירקטורית במועד בו אושרה העסקה. אטיאס לא זכרה כי הייתה חלק מהליך האישור העסקה, ולכן לא ניתן לשלול את האפשרות כי הייתה חלק מהליך האישור", פסקה השופטת. "מאחר שמדובר בעסקה בניגוד עניינים (של בעלי השליטה בחברה - ג'מ')... יש לאשר את בקשת האישור ביחס לעסקה זו".
השופטת דחתה לחלוטין את כל הטענות נגד נושאי משרה אחרים בחברה וכן כנגד רואי החשבון, מבקרי הפנים וחברת גיזה, וחייבה את מגישי הבקשה לשלם להם הוצאות בסך מצטבר של 300 אלף שקל.
את רואי החשבון ממשרד פאהן-קנה ייצגו עורכי הדין נדב ויסמן וגיליה טמיר ממשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.