אלון משכה ממגה דיבידנד ענק בזמן ההפסדים

חברת אלון רבוע כחול , החברה-האם של רשת הקמעונות מגה, משכה מהרשת דיבידנד של 100 מיליון שקל בשנת 2013, וזאת למרות שמגה הפסידה בשנה זו כ-130 מיליון שקל - כך נודע ל"גלובס".

כיוון שרשת מגה היא חברה פרטית בבעלותה המלאה של אלון רבוע כחול, עניין הדיבידנד, כמו גם הפסדיה העצומים של הרשת, לא פורסמו בדוחות הכספיים של החברה-האם והוסתרו גם מנושי הרשת, לרבות הספקים, שלהם היא חייבת 700 מיליון שקל.

סביב משיכת הדיבידנד ממגה מרחפות שאלות קשות ביותר, כי הרי ברור שרשת הנמצאת בהפסדים כה כבדים אינה יכולה להרשות לעצמה לחלק סכומים ניכרים, חלוקה שהשפיעה לרעה על איתנותה הפיננסית של מגה.

עוד נודע ל"גלובס" כי בדוחות מגה לשנת 2014 מופיע חוב של רבוע כחול (החברה-האם) לרשת בגובה 155 מיליון שקל. מדובר בחוב שנוצר בגין תווי הקנייה שמומשו ברשת. בזמן שאלון רבוע כחול מוכרת את תווי הקנייה של הקבוצה, מרבית המימושים של התווים נעשים בפועל ברשת מגה, ומתברר כי הייתה שהות בהעברת הכספים לרשת בגין מימושי התווים. מקורות בקבוצת אלון טוענים כי מאז פרעה החברה את החוב לרשת מגה.

מהבקשה שהגישה מגה השבוע לבית המשפט לקיום אסיפות נושים והסדר חוב, עולה כי בין השנים 2011 ועד לתום הרבעון הראשון של 2015 הסתכמו הפסדי הרשת ב-762 מיליון שקל, והיא עברה להון עצמי שלילי של 44.5 מיליון שקל.

הנתונים על ההפסדים של מגה לא הופיעו בדוחות של החברה-האם, אלון רבוע כחול, שדיווחה על הפסדים קטנים בהרבה ב"מגזר הסופרמרקטים" - שבאותה תקופה רשם רווח מצרפי של כ-290 מיליון שקל - קרי פער של כ-1 מיליארד שקל.

כך לדוגמה, בעוד שהרשת סיכמה את 2014 בהפסד-עתק של 436 מיליון שקל - הפסדי מגזר הסופרמרקטים שהוצגו בדוחות אלון רבוע כחול לאותה שנה עמדו על כ-30 מיליון שקל בלבד.

שנה לפני כן (2013) הציגה אלון רבוע כחול בדוחות רווח של 44 מיליון שקל במגזר הסופרמרקטים - בעוד שמהבקשה להקפאת הליכים עולה כי את 2013 סיכמה מגה כאמור בהפסד של כ-130 מיליון שקל.

מגמה דומה נרשמה גם ברבעון הראשון של 2015, שבו ההפסד שהציג מגזר הסופרמרקטים בדוחות הכספיים של אלון רבוע כחול עמד על 31 מיליון שקל - בעוד שההפסד שהציגה מגה בבקשה לבית המשפט היה גדול פי שלושה כמעט, ועמד על 87 מיליון שקל.

בזכות הדואליות

למרות הפערים הדרמטיים בין הפסדי הרשת בפועל למספרים שחשפו דוחות החברה-האם, לא נראה שאלון רבוע כחול עברה על החוק, אלא ניצלה את עובדת היותה חברה דואלית, שמניותיה נסחרות גם בבורסה בארה"ב.

הרישום הכפול מאפשר לחברות הנסחרות בישראל ומעבר לים לדווח לפי הדרישות המקובלות בבורסה הזרה שבה הן נסחרות, ובהתאם לכך נהנתה אלון רבוע כחול מהאפשרות לא לדווח על תוצאותיה הכספיות של מגה - מה שלא הייתה יכולה לעשות לו הייתה נסחרת רק בתל-אביב.

בשל הרישום הכפול, לרשות ניירות ערך אין סמכות להגדיר לחברה את הדרישות בנוגע לדוחות הכספיים, ולכן גם לא יכלה לדרוש ממנה לחשוף את התוצאות של מגה.

ככל הידוע, אלון רבוע כחול נקטה כמה דרכים כדי להסוות את הפסדיה של מגה. הדרך הראשונה הייתה לרשום מסים נדחים כנכס, למרות שבפועל לא היה נראה שמגה יכולה הייתה לצפות לרווחים בעתיד. בדוחות של שנת 2014 ביצעה מגה מחיקה חשבונאית של 132 מיליון שקל על סעיף זה, בעקבות החלטה שקיבל המנכ"ל הנכנס של הקבוצה, אביגדור קפלן.

דרך נוספת שבה השתמשה מגה היא "העלמת" התשלומים בגין דמי השכירות שהעבירה לחברה-האחות רבוע נדל"ן, שממנה היא שוכרת את רוב סניפיה. חברת רבוע נדל"ן אמנם דיווחה על ההכנסות שלה ממגה, אבל בדוחות מגה לא דווחה השכירות כהוצאה.

הדרך השלישית שהונהגה בתקופת כהונתו של מנכ"ל מגה, מוטי קרן, הייתה להפריד את התוצאות לגבי סניפים שהוחלט על הפסקת פעילותם, ובכך "לכווץ" את ההפסדים בפועל. באופן זה הציגה כביכול הרשת רווח תפעולי או הפסדים נמוכים יחסית (תלוי בתקופה), מכיוון שהיא הציגה בפועל רק את פעילות הסניפים הרווחיים יותר.

באופן זה הציגה אלון רבוע כחול לאורך השנים ביצועים כספיים טובים יותר לכאורה מהמציאות הקשה בשטח.

מקורות בקבוצה מפנים את האשם בבור ההפסדים והחובות שהתגלה ברשת לכיוון דודי ויסמן, שכיהן עד לחודשים האחרונים כמנכ"ל אלון רבוע כחול, ונמנה עם בעלי השליטה בקבוצה (לצד שרגא בירן והקיבוצים). הללו מכנים זאת "הלהטוטים החשבונאיים של ויסמן, מה שנעשה היה כשר אבל מסריח".

בין בירן לויסמן פרץ אשתקד סכסוך קשה, שבשיאו הודח ויסמן בתחילת 2015 מתפקיד מנכ"ל החברות המרכזיות בקבוצת אלון, שבה הוא ממשיך להחזיק במניות מיעוט.

 הפערים בין תוצאות מגה לתוצאות שהציגה בדוחות הכספיים