*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס
בתקופה האחרונה עלתה לכותרות הכוונה להחזיר את מס העיזבון. הכוונה הזו החזירה אותנו אל שנת 1981, אז גרר ביטולו אנחת רווחה בכלל הציבור, הן בקרב ציבור חייבי המס המדובר אך בעיקר בקרב אנשי רשות המסים. מס זה מעוות כל תחושה של צדק לנישום, אשר הצליח בימי חייו לצבור אי אילו נכסים, אותם בכוונתו להוריש למשפחתו ומוקיריו. הדבר הוכח בפועל לאחר אין ספור ניסיונות "לשפר ולייעל" את הוראות המס בטרם ביטולו לאחר שנחל כישלון מוחלט.
אנו מתקשים להבין את נחיצותו של החוק מאחר ורוב הירושות הם נכסי נדל"ן והחוק היום, מלבד דירת מגורים יחידה, מטיל מס על מכירת נכסי הנדל"ן. כך שבכל נכס שקיבלתי בירושה גלום מס שאצטרך לשלם במכירתו, במיוחד לאור העובדה שלצרכי חישוב המס אני נכנס לנעלי המוריש.
קצרה היריעה מלפרט את כל תחלואיו של מס עזבון, אך ישנן מספר נקודות הראויות להעלאה על הכתב, לבל תצטייר כיום תמונה המערפלת מחקרים ובדיקות עומק אשר בוצעו בסמוך לביטולו המוחלט והחד משמעי של מס העיזבון בעבר.
אופן הטלת המס: אין להתעלם מאכזריותו של המס, כאשר עוד בימי השבעה שלאחר פטירת המוריש, נערך "ביקור בית" מטעם מנהל מס עזבון המבקש "רק לבדוק שאין הברחות", שמא תחל המשפחה באיתור פתרונות כביכול למניעת החלת המס, כבר בסמוך למועד הפטירה. משמעות הנוהל היא שכל משפחה אבלה הופכת למעלימת מס בפוטנציה. לכל הקוראים למס עזבון כיוצר "צדק חברתי", ראוי שיתחשבו באותן משפחות, שתהליך הפטירה של יקירם ילווה בסכסוכים ומחלוקות עם מנהל מס עזבון, במסגרת תהליך שומה מתיש עד מוות לעתים. תרתי משמע.
תנודות בשיעור המס: בנוסף, שיעורי המס "הנמוכים" עלולים להיות למראית עין בלבד. בסמוך לביטולו של מס העזבון, הגיע שיעורו המרבי לכדי 60%. אמנם הכוונה כיום היא לחוקק חוק ששיעורו יהיה נמוך כביכול, אך ההיסטוריה מלמדת שחיש קל שיעורים אלה הולכים וגדלים לרמות שאין לשערן. הדוגמאות לכך רבות, כמו למשל חוק מע"מ שהחל ב-8%, המס על ניירות ערך ועוד. נוסיף לכך את העובדה שגם אם תיקבע "ריצפה" לתחולת מס עזבון, הרי שסכום זה מתייחס לעיזבון כולו ולא לשווי הנכס בידי היורש. כך שגם יורש בודד שזכה בירושה בסכום נמוך ביותר יאלץ לשאת במס עזבון, אם סכומו הכולל עולה על אותה "ריצפת מס".
מורכבות חישוב המס: יש לשים לב גם למורכבות המס, ללא ספק אחת הבעיות הסבוכות בחוק. יש להדגיש שאין ולא היה בארץ חוק מס כל כך מורכב, מסובך וקשה ליישום דוגמת חוק מס עזבון בשעתו. נדגיש שאין המדובר בהוראות למניעת תכנוני מס, אלא בסיבוכים ברמות הנמוכות והפשוטות ביותר הנוגעות לקביעת היקף העיזבון, הבעלות בנכסי העיזבון, חילוקי הדעות בין היורשים לבין עצמם לגבי זהות החייב במס, סוגיות באשר ליחסים בין בני הזוג בעודם בחיים ועוד. יעידו על כך פסקי הדין הרבים והסבוכים בכל ערכאות בתי המשפט שניסו לפתור את הסוגיות הקשות שהתעוררו בהפעלת חוק מס עזבון שחל עד 1981.
בחלק זה נגענו באופן הטלתו הבעייתי של מס העזבון, בשיעורו הנתון לתנודות ובמורכבותו הרבה. בחלקה השני של הכתבה נפרט על חסרונות נוספים ואקוטיים של אותו המס. הקליקו לקריאה.
*** איתן צחור הוא לשעבר מנהל מח' חקיקה במס הכנסה
ירון גינדי הוא נשיא לשכת יועצי המס