ח"כ לוי-אבקסיס מורדת בליברמן: מתנגדת למתווה הגז

"מחיר הגז יעלה בוודאות כל רבעון וכל שנה בשנה על פני 15 השנים הקרובות" - כך טען היום (ב') פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא מתווה הגז.

לטענת טרכטנברג, עקב נוסחת ההצמדה של הסכם הגז עם חברת החשמל המוצמד למדד המחירים לצרכן האמריקאי, נוצר מצב בו "מחיר החשמל בישראל מוצמד למחיר ההמבורגר בארה"ב. לכן מחיר החשמל בישראל יעלה, למרות שבעולם מחירי הגז והחשמל רק יורדים, וכוחות ההיצע והביקוש מראים שבטווח הארוך זה ימשיך כך".

טרכטנברג מתח ביקורת נוספת על מתווה הגז, כיוון ש"לפי המתווה המוצע לא תשרור תחרות אמיתית במשק הגז. זה לא יכול לקרות, ואמרו בקיאים ממני בנושא ובפרט פרופ' דיויד גילה. כמו כן, לא ברור אם יובטח ביטחון אנרגטי, כי הצינור הנוסף לא הוסדר".

מעבר לכך הוסיף טרכטנברג כי "נקבע כאן תקדים מסוכן מאוד של ביטול סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים עד שנת 2025, ובתנאים מסוימים עד 2030. זה דבר שאין לו תקדים. כל מי שעיניו בראשו מבין שהשימוש בסעיף 52 נעשה אך ורק כדי לעקוף את סמכות הממונה, ולא כיוון שהממשלה חשבה שיש כאן שיקולים ביטחוניים או מדיניים".

טרכטנברג אמר כי המתווה שהוא מציע מבוסס על החלפת האות ז' באות ה', כשהכוונה היא להרחיב את פיקוח המחירים לפי פרק ה', במקום הפיקוח הבסיסי המונהג לפי פרק ז', שלפיו החברות חייבות בדיווחים.

"צריך להוריד את מחיר הבסיס מ-5.4 דולרים ליחידת חום. בכמה? אני לא אנקוב מחיר, אבל אפשר לדון על כך, ומכאן ואילך להצמיד את המחיר לשקלול של 75% בשווקים הרלבנטיים ו-25% ממחיר הנפט. אני לא רוצה לשבור את העצמות של אף אחד. אני לא מתלהם, זה אפשרי ובר-ביצוע", הוסיף טרכטנברג.

המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ד"ר סיניה נתניהו, אמרה כי עמדת המשרד שוללת את מתווה הגז בגלל הוויתור על הדרישה שמאגר "לוויתן" יחובר לחוף לפני שיותר יצוא גז מ"תמר".

הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, עו"ד דרור שטרום, אמר כי השימוש בסעיף 52 הוא "שמיטת הקרקע מתחת לפיקוח השיפוטי על מונופולים בישראל", והוסיף כי העסקה מ-2007 בין דלק ונובל לרציו שבעקבותיה החל דיויד גילה בהליכים נגד יזמי הגז "היא הסדר כובל מהחמורים ביותר שישנם".

שטרום הכריז כי "הדרמה כאן היא המאבק בין אמת לשקר. אל תגידו מתווה תחרותי כי זה איננו נכון. יש רק מקום אחד שבו בודקים את הטענות - בבית משפט. הסעיף הזה נועד לביצוע רק כאשר הפנייה לערכאה שיפוטית איננה אפשרית. כשיש כורח שעה. לבוא ולהפעיל סעיף מעקף של כל המערכת השיפוטית על עבירה שבעבר של מונופול שהוא 100% מונופול - זה זילות של הסעיף הזה".

לדברי שטרום, יזמי הגז היו צריכים לפנות לבית הדין כבר ב-2011, ובהקשר זה טען שטרום כי תיקי הגבלים עסקיים נדונים בבית הדין בתוך שנה עד שנה וחצי. לו סברה הממשלה כי יש כאן שיקולים ביטחוניים שגוברים על שיקולי התחרות מה קל היה מלהתייצב בפני בית הדין ולהגיד זאת. מדוע המדינה לא עשתה את זה? אני משאיר לכם לנחש את התשובה. בית הדין יודע להוציא צו בתוך יומיים. המסקנה היחידה שאני מגיע אליה שאין פה שיקול שיקול חוץ וביטחון מכריע כזה שמחייב אומה ליצור כאן מונופול של 100% לדורות".

ח"כ יואב קיש (ליכוד) שאל את שטרום מדוע המונופול הוא לדורות אם המתווה מוגבל ל-15 שנה, ואמר כי "הניסיון מלמד כי אחרי 15 שנה קורה דבר מעניין - כלום. הטכניקה הנכונה, ואני השתמשתי בה בעצמי, היא לקבוע שבעוד 15 שנה נופלת גיליוטינה והמונופול מתפרק".

שטרום נשאל מדוע הממונה דיויד גילה לא קבע סעיף דומה ואמר כי "נדמה לי שהממונה אינו מגלה מה גרם לו לשנות את דעתו".

"התפרקות מכל נורמה מוסרית"

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) תקפה בחריפות את המתווה וגילתה כי במפלגתה יש חילוקי דעות בנושא למרות שמנהיג מפלגתה אביגדור ליברמן הצהיר כי הוא תומך במתווה. לוי-אבקסיס, שזכתה למחמאות מחברי הכנסת של האופוזיציה איתן כבל ושלי יחימוביץ', אף טענה כי בזכות התנגדותה של ישראל ביתנו נחשף המתווה בפני חברי הכנסת.

לוי-אבקסיס כינתה את העברת הסמכויות של הממונה על ההגבלים העסקיים לידי הממשלה "התפרקות מכל נורמה מוסרית", ואמרה כי חשוב ביותר שהרשות השופטת תפסוק בסוגיה. "מי דואג לייצוג של הציבור? אנחנו הופכים את כל העתיד שלנו לבן-ערובה בידיים פרטיות" הוסיפה.

נציגת היועץ המשפטי לממשלה השיבה לשאלת ח"כ לוי-אבקסיס מדוע נעשה שימוש בסעיף 52. "יש סיטואציה שבה יש עמדה של הממונה על ההגבלים העסקיים שהכלי המשפטי שהוא רוצה להשתמש בו יוצר בעיות במישור יחסי החוץ והביטחון ולכן הדרך הנכונה שנמצאה לפעול הוא באמצעות הממשלה שמטבעה יכולה לשקול שיקולי חוץ וביטחון".

ג'ינה כהן, יועצת לחברות גז ומרצה בטכניון בנושאי אנרגיה, אמרה כי בהתערבות הממשלה "יודעים איך נכנסים אבל לא יודעים איך יוצאים. לדבריה "במתווה יש כל-כך הרבה חורים. אף אחד לא מבין מה המשמעות של חלק מהסעיפים כאן ואני לא בטוחה שמי שניסח את המתווה הבין את הבעייתיות הזו".

בניגוד לדברי חברתו לסיעה לוי-אבקסיס, אמר ח"כ שרון גל (ישראל ביתנו) כי "חבל שלא הייתה הצבעה על המתווה בכנסת, כי אנחנו תומכים במתווה כי אנחנו חושבים שזה הדבר הכי טוב שאפשר להשיג. אני מתנגד לאיך שזה נעשה בממשלה, זה היה הליך פסול אבל אין מנוס אלא לקדם את הדבר הזה. אנחנו זורקים לפח כל הישג ואנחנו שונאים כל אחד שהצליח ומצא משהו. אני לא חבר של אף אחד בניגוד לטענות של אנשי שמאל. בסופו של יום צריך להסתכל על האינטרס הציבורי וכשאנחנו רואים 150 מיליארד דולר ושרוב ההכנסות הולכות לציבור, אז אין כאן צד אחד שהוא בעד הכלכלה וצד אחד שהוא נגד".

ח"כ איתן כבל עקץ את גל ואמר: "מה שיפה זה שלכל אחד כאן הוא בעל אינטרס, ורק אתה לא".

הכלכלן של רשות הגז, קונסטנטין בלוז, אמר כי "בשום מדינה פיקוח לא הביא לירידת מחירים. פיקוח על מחירים לא נותן מחיר נמוך יותר - אם יש צרכנים שמוכנים לקנות במחיר גבוה יותר. ברגע שיהיה עודף היצע תהיה תחרות. צינור שלישי מ'תמר' משפר את אמינות האספקה למשק ואת היתירות, אבל הפתרון הטוב והנכון למשק הוא פיתוח 'לוויתן' ומאגרים נוספים".