המנכ"ל החדש של משרד התקשורת, שלמה פילבר, צלל למשרד סואן במיוחד שידע תהפוכות בשנים האחרונות - החלב במהפכת הסלולר, עבור בשוק הסיטונאי וכלה בערוצי הטלוויזיה המסחרית שלא מאפשרים לעומד בראש המשרד, רה"מ בנימין נתניהו, לישון בשקט. מה שמטריד את פילבר, לפי דברים שאמר היום (ד') במסגרת ועידת MAD 2015 של "גלובס" בשיתוף Orange - הוועידה המובילה בישראל בתחומי השיווק, הפרסום, המדיה והאינטרנט, שמתקיימת היום במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת"א - הן חברות הסלולר.
"אני לא ישן טוב בלילה", אמר פילבר בשיחת אחד-על-אחד עם כתב התקשורת של "גלובס", גד פרץ. "השוק הזה חייב טיפול מיידי. השוק עבר מהפכה דרמטית מאוד - ממקום שבו בצדק לא קטן טענו כלפי החברות שהתנהגו בחזירות ועשקו את הצרכנים דרך רפורמות מבורכות, ועד למקום שבו צריך לעצור במקום הנכון ולא להמשיך להדרדר במורד התחרות. צריך להבין שחברות הסלולר עתירות טכנולוגיות שהן קצרות טווח באופק יחסי. בזק פורשת תשתית מתחת למדרכה - וזה משהו שאמור להספיק ל-50 שנה.
"חברת סלולר משקיעה בדור רביעי - זה משהו שתוקפו שלוש-ארבע שנים. כל זה על רקע תוכן שגדל והולך ומחייב טכנולוגיות יקרות ועתירות השקעה. המצב כיום הוא שחברות הסלולר בקושי מסוגלות לממש את הרישיונות שקיבלו רק אתמול על הדור 4. וזה האתגר האמיתי שלהן - הן לא יהיו מסוגלות לעמוד בהשקעות הטכנולוגיות הנדרשות, וזה מדאיג".
האם לחברות הסלולר תהיה דאגה מסוג נוסף, בדמות מפעיל שישי?
פילבר: "השוק עושה תיקונים לעצמו. התפקיד שלנו הוא לדאוג שחברות הסלולר ימשיכו להיות מסוגלות להמשיך לפתח טכנולוגיות ולתת שירות. גם בעוד שלוש שנים, כשיישב פה מנכ"ל אחר".
בהתייחס למגמת ההתכנסות הדגיש פילבר: "החשש שלי הוא מלחמת מחירים. עודף מתחרים הוציא את השוק מנקודת האיזון שלו. כל מי שמציע כיום מחיר נמוך משעבד את היכולת שלו לגלוש בתכנים שיהיו בעוד ארבע-חמש שנים".
מהו תפקיד הרגולטור ומהי האסטרטגיה שמתכוון המשרד לנקוט?
"כל החלטה נבחנת בעשר עיניים, ועוברת המון שלבים עד שהיא יוצאת החוצה ומגיעה לתקשורת ולציבור. אם במקרה השיקול היה לא אובייקטיבי, אפשר הרי גם להגיע לבג"ץ. הרגולטור צריך לעבוד עם האנשים ועם הגופים המפוקחים - ולא להיות זרוע עיתונאית. על הרגולטור להיות מעין צופה עתידות. אתה רוכב על נמר, והוא לא תמיד מתנהג כמו שאתה רוצה, ואתה צריך לדעת איך לנווט את עצמך בג'ונג'ל. אני מאמין בפתרונות חכמים וצודקים, ולא בדרכים של מלחמות שבסופו של דבר מי שנפגע מהן הם הצרכנים".
רפורמת השוק הסיטונאי שיצאה לפני חודשים ספורים לדרך סוללת את ענף האינטרנט הביתי לתחרות. ראשית, עם פתיחת היכולת למכור תשתית אינטרנט גם על ידי ספקיות האינטרנט (שבשלב זה מציעות חבילות משולבות המבוססות על תשתית בזק בלבד), ושנית עם איחוד השירותים של מוצר האינטרנט הביתי לחברה אחת (בשונה ממה שהיה נהוג עד לרפורמה). פילבר מרוצה מהמהלך. "השוק הסיטונאי מוכיח עצמו כהצלחה הרבה מעבר למשוער. הרפורמה תמשיך, והיא נמשכת. המצב הוא שעברנו למצב האוטומטי (ניוד אוטומטי בין הספקיות - מ.ר.ח), עם קרוב ל-100 אלף לקוחות שעברו. תשתית פסיבית נועדה לאפשר לחברות להציע פלטפורמות נכונות שיוכלו לתת שירות ללקוחות, וזה יפתח ב-1 באוגוסט. יהיו אולי שתיים-שלוש נקודות שייפתרו בהמשך - אבל המהלך הזה ייצא לדרך כבר בקרוב. הטלפוניה חייבת להיות חלק מהמהלך הזה", אמר פילבר בהתייחס לרפורמה בשוק הקווי ובהתייחס לעמדת בזק. "הטענות של החברה הגדולה שהיא המחזיקה בתשתיות שזו בזק שטוענת שזה בלתי אפשרי יוכחו אחרת. אנחנו נמצאים תחת בג"ץ ומקיימים בימים אלו סדרת מפגשים במטרה לפתור את זה. כשבאים עם רצון ועם יצירתיות אין סיבה שזה לא יעבוד".
אתגר השילוב
עולם השידורים חווה שינוי חד; צריכת המידע נפתחה באמצעות ערוצי מדיה שונים. על כך אמר פילבר: "משרד התקשורת נמצא בציר הזמן בנקודה אולי הכי מרתקת ומאתגרת של כל הרגולטור בתחום הזה. במשך שני העשורים האחרונים היו שני תהליכים - תהליך של תשתית וטכנולוגיה, שעבד ועשה דברים יפים; ומצד שני היה עולם התוכן מערוץ 1, הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. גם שם הייתה רגולציה שנוהלה על-ידי שני גופים חיצוניים. כיום, עולם המדיה ומהפיכת המידע הביאה אותנו לכך ששתי המערכות הללו מתמזגות אחת בשנייה.
"הדור הצעיר אדיש לפלטפורמה שדרכה הוא צורך את התוכן. חברות שהיו בהגדרתן טכנולוגיות תקשורת נכנסות לעולמות התוכן. האתגר שלנו כמשרד הוא לשלב את שני הדברים. נלך להסדרה של כלל המערכת. לא רפורמה נקודתית, אלא רפורמה כוללת שמתייחסת לעולם התוכן למשל באמצעות ערוצים מסחריים שעומדים לעבור לרישיונות".
מה לגבי חברות חדשות?
"אין זה תפקיד הרגולטור לפקח על זה. כמו בסלולר, הנכון מבחינתי הוא לתת אפשרות לצרכנים לצרוך את התוכן שלהם מיותר משתיים-שלוש חברות. השוק יעשה את שלו, וזה מה שיקרה ברגע שאתה פותח את התחרות".
על פי סברה רווחת, נתניהו החליט לשמור בידיו את תיק התקשורת כדי לפרק את השחקנים בענף לפיסות קטנות וחלשות יותר. יש מי שאומר בקול רם שלמעשה נמאס לראש הממשלה מערוץ דעתני כמו ערוץ 10 למשל, והוא רוצה לפרק את השוק. האם התפיסה הזו מציאותית או מופרכת?
"התזות האלה לא מחזיקות במציאות", אמר פילבר. "ראש הממשלה לקח את התיק הזה כדי להמשיך לעשות את מה שהוא עשה בשנים האחרונות. הוא מאמין בחופש ובתחרות, ומאמין שהשוק יסדר את עצמו. הוא לא לבד מהבחינה הזו. המלצת ועדת שכטר, עוד מתקופת שר התקשורת הקודם, הגיעה לאותן מסקנות. אפשר הרי בעולם הזה לצרוך כל מדיה כמעט בכל פלטפורמה. כל מחשבה שהרגולטור או קומיסר יכול לפקח על זה היא קצת ילדותית. אנחנו עוסקים בפתיחת כל עולם התוכן לתחרות חופשית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.