הגדלת בסיס תקציב הביטחון לשיא של 59 מיליארד שקלים לכל אחת מחמש השנים הקרובות, הקדמת גיל הפרישה מצה"ל ל-42 והמרת הפנסיה המוקדמת במענק, קיצור שירות החובה לחיילים לשנתיים אלה ההמלצות העיקריות של ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון.
בנוסף ממליצה הוועדה על שורת צעדים לחיסכון והתייעלות בצבא שיאפשרו לדעתה לצה"ל לחסוך כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות כסף שיופנה להתעצמות ובניית יכולות. המלצות נוספות של הוועדה כוללות צמצום סד"כ המילואים, שינוי מודל הפנסיה לפינוי מקורות להתעצמות, מיקור חוץ ואזרוח משימות כדי לשפר את הביצועים ולאפשר לצה"ל להתמקד בנושאי הליבה.
בתדרוך לעיתונאים הבוקר בירושלים אמר יו"ר הוועדה, האלוף במיל' יוחנן לוקר, כי "הדוח מסתכל בעיניים של חיזוק יכולות צה"ל בהיבטי היכולות המבצעיות. הנחנו שמדינת ישראל תידרש לכוח מגן חזק לעוד שנים רבות וניצבת בפני אתגרים ביטחוניים משמעותיים וכך יהיה גם עוד עשרות שנים. מצאנו להצביע על צורך להסטת משאבים פנימית בתוך מערכת הביטחון לטובת יכולות, יכולות, יכולות". בהתייחסו לביקורת החריפה המופנית כלפיו וכלפי הוועדה מצד מערכת הביטחון, אמר לוקר: "חברי הוועדה אינם חשודים שטובת מערכת הביטחון איננה עומדת לנגד עיניהם. הייתי כמעט כל חיי במערכת הביטחון והיא יקרה ללבי".
ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון מונתה ב-22 במאי 2014 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. בראש הוועדה עומד מזכירו הצבאי לשעבר של נתניהו האלוף (מיל') יוחנן לוקר וחבריה היו האלוף במיל' עמי שפרן, לשעבר ראש אגף התקשוב, ניצב בדימוס אסתר דומיניסיני, לשעבר מנכ"לית הביטוח הלאומי, נשיא אלביט מערכות לשעבר, יוסי אקרמן, סגן הממונה על התקציבים לשעבר דוד ברוך, המשנה למנכ"ל כלל ביטוח ענת לוין, פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, ופרופ' בן-ציון זילברפרב, לשעבר מנכ"ל האוצר. דוח הוועדה כולל 53 המלצות, שהתקבלו כולן פה אחד.
"היה חשוב לנו לוודא שכל המלצה שנמצאת בדוח היא ישימה", אמר לוקר וציין שהוועדה נעזרה רבות בעבודותיהן של שורת הוועדות שדנו בנושאים הקשורים לתקציב הביטחון בשנים האחרונות ובהן ועדות גורן, מלכא, בן-בסט, ברודט וטישלר. "הוועדות האלה הוציאו תחת ידיהן עבודה ראויה", אמר לוקר, "פשוט צריך ליישם אותן".
מה השיגו הצדדים-צהל והאוצר
1. תקציב הביטחון
"אנחנו חושבים שמדינת ישראל יכולה להגדיל את תקציב הביטחון כדי שייתן מענה לאתגרים", אמר לוקר, "ובתוך זה אנחנו מצביעים על שינויים בניהול התקציב. מעבר לגובה התקציב טיפלנו גם בניהול התקציב ועל סדרי העדיפויות התקציביים. הגענו להמלצה מאוזנת להגדיל את תקציב הביטחון ל-59 מיליארד שקל בכל אחת מחמש השנים הקרובות. מדובר בתקציב קבוע לחמש שנים שלא ישתנה מעבר להצמדה למדד ושיעוגן בחקיקה. סטיות מתקציב זה יתאפשרו בשני מקרי קיצון: מלחמה ומיתון. מהתקציב הוחרג מימון מעבר בסיסי צה"ל ולדברי הוועדה כל מיזם חדש ידרוש הסכם נפרד.
"ההמלצה הזאת פותרת את אותו בזאר טורקי שמתנהל סביב התקציב", אמר לוקר.
"בשאלת התקציב הרב-שנתי הייתה לנו דילמה", אמר לוקר. "האוצר גרס שזה כמעט מפקיע הליך דמוקרטי של ניהול התקציב, אבל החלטנו על תקציב רב-שנתי כדי לאפשר לצה"ל לתכנן את התקציב. בנוסף, במהלך החומש הקרוב אנחנו מזהים מקור תקציבי נוסף בהיקף של 9.6 מיליארד שקל מתהליכי התייעלות ורפורמות בצה"ל שיאפשרו הסטת מקורות לטובת התעצמות. בנוסף צה"ל יוכל להכניס יותר מ-7.6 מיליארד שקל כהוצאה מותנית בהכנסה, בין היתר באמצעות מכירת קרקעות ונכסים.
2. שקיפות
"נושא השקיפות עומד בראש רשימת ההמלצות של הוועדה" אמר לוקר. "לא מצאנו סיבה אחת שלא תהיה שקיפות מלאה של תקציב הביטחון למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה. אנחנו חושבים ששקיפות תשנה את כללי המשחק שהיו נהוגים מקום המדינה. שקיפות איננה שליטה. זו דרישה מרכזית שתייצר שפה משותפת בין האוצר למערכת הביטחון ותאפשר לאוצר להבין שבמערכת הביטחון לא הכול בזבוזים כפי שהאוצר הציג בפני הוועדה".
3. קיצור השירות והתייעלות
"הוועדה סבורה שניתן להסיט תקציבים בתוך צה"ל בהיקף של 9.6 מיליארד שקל בחומש", אמר לוקר. נושא קיצור השירות נבחן על ידי הוועדה על בסיס המלצות ועדת בן-בסט שאושרו בממשלה ב-2006: ניתן בתהליך מדורג עד 2020 לקצר את שירות החיילים בצה"ל ל-24 חודשים, ובתפקידים שבהם נדרש שירות ממושך יותר ישולם בתמורה שכר הולם למשרתים.
בהתייחסו לקיצור השירות, אמר לוקר: "לא קיבלנו את עמדת מערכת הביטחון (שהתנגדה לקיצור השירות - ע"ב) ולא מצאנו סיבה שלא לממש את המלצות ועדת בן-בסט שהתחילו להיות מיושמות רק עכשיו. מי שישרת שנה שלישית זכאי לשכר הולם ממדינת ישראל, בהיקף השווה למחצית משווי התוצר לנפש במשק. התהליך הזה נותן מענה לצורכי הצבא ויביא לשינו משמעותי למשק ותהיה לו השפעה דרמטית על המשק ועל עיתוי הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה". לדברי לוקר קיצור משך השירות לשנתיים יביא לחיסכון תקציבי ניכר, בהיקף של מאות מיליוני שקלים לשנה, גם לאחר שיועלה שכרם של המשרתים שנה שלישית.
בנושא ניהול כוח האדם בצבא מצאה הוועדה כי בניגוד לטענות צה"ל על קיצוץ דרמטי במספר התקנים, כוח האדם בצה"ל דווקא גדל משמעותית מאז אימוץ המלצות ועדת ברודט. לדברי לוקר, "הגידול בכוח האדם בא לידי ביטוי בעיקר במפקדות ובמטות, ששם אנחנו רואים נתונים דרמטיים". בין צעדי ההתייעלות המדוברים צמצום מפקדות ואיחוד מפקדות (למשל מיזוג מפקדת אגף הלוגיסטיקה בתוך זרוע היבשה), שיטוח מפקדות (הורדת בכירות הדרגות הנדרשות), אזרוח מערכים, צמצום כוח האדם במערך הקבע וכאמור קיצור שירות החובה. בנושא השכר ממליצה הוועדה על הנהגת שכר דיפרנציאלי לפי קביעת הרמטכ"ל. לדבריה, "זהו כלי מאוד חשוב שיאפשר לרמטכ"ל לנהל את כוח האדם בצבא ביעילות רבה יותר".
4. מודל הפנסיה
שינוי מודל סיום השירות של אנשי הקבע הוא אחד הפרקים הטעונים ביותר בדוח הוועדה: "צה"ל והאוצר הצביעו על צורך דחוף בשינוי מודל השירות הנוכחי. הם מבינים שבמסלול הזה כולם הולכים להתנגש בקיר. צה"ל הציג את הפגיעה שנגרמת לצבא עקב התבגרות גילם של אנשי הקבע והשתכנענו שאכן מדובר בבעיה. שדרת מפקדים מבוגרים ומשרתי קבע שלא ניתן לסיים את שירותם לפני גיל 47. הצבא המליץ על הצערת הצבא ויציאה לפנסיה בגיל 42. האוצר הציג את הנטל התקציבי הכבד שמטילה פנסיית הגישור והמליץ על ביטולה והחלפתה בפיצוי סמלי. ההמלצות שלנו מתבססות על המודל שבנה פרופ' אשר טישלר מאוניברסיטת תל אביב לפני שלוש שנים. הדוח המליץ על מודל של יציאה לפנסיה בגיל 42 וקבלת מענק. המלצנו שלוחמים שביצעו מסלול שירות קרבי מלא והגיעו לגיל 42 יקבלו פנסיית גישור. לגבי כל השאר המלצנו על מודל שלפיו מי שישוחרר בגיל 42 יקבל 'מענק הולם' מעבר לפיצויי פיטורים".
המענק יהיה מדורג לפי מודל השירות. משרתים בקריה יקבלו מענק של 700-800 אלף שקל. מי ששירת במערכים תומכי לחימה יקבל מענק גבוה יותר. זה מודל שיאפשר לצה"ל יותר חופש ודינמיות. לגבי תקופת המעבר חשבנו שנכון להפעיל תקופת מעבר של שש שנים. מי שיגיע לגיל 42 ב-2022 יקבל את המענק במקום פנסיית הגישור.
"המענק איננו שווה ערך לפנסיית הגישור, אם תהוון את הפנסיה", אמר לוקר, "אבל סלע המחלוקת הוא הרצון לחזור לשחרור בגיל 42. בראיית הוועדה לא נכון לחזור לשם, חוץ מלגבי הלוחמים. כשבודקים את יכולת ההסתגלות של מי שמשתחרר בגיל 42 אז בהחלט יש כאן מענה הולם". באשר לזרועות הביטחון האחרות, אמר לוקר: "לא נדרשנו לדון בגופי הביטחון האחרים ואילו שאלו אותנו היינו מחילים את זה על כל גופי הביטחון. הצבענו על חוסר האיזון הזה ובהחלט יש בזה סיכון רב".
התרעומת בצה"ל: איך מגדירים מיהו קרבי?
המלצות הוועדה עוררו סערה בצה"ל ובמערכת הביטחון. "הקריאה לקצץ את הצבא בעשרות אחוזים משקפת חוסר הבנה של האיומים שאנחנו צריכים להתמודד איתם", אמרו שם. התבטאות אחרת של קצין בכיר היא שהמלצות הדוח הנוגעות לביטול פנסיות הגישור לחיילי עורפיים ולתומכי לחימה הן "ירייה של כדור בין העיניים לצה"ל".
"אתה צריך ללכת עכשיו לטייסת בחיל האוויר שעליה פיקד יוחנן לוקר ולשאול את אנשי החימוש ואת הטכנאים בדת"קים אם הם יישארו בצבא שמשלם פנסיה למפקד הטייסת ולהם לא. האנשים האלה יגידו שלום, ילכו לקריית הסייבר בבאר שבע ויעבדו במקומות שבהם באמת ירצו אותם", אמר ל"גלובס" קצין בכיר. "כיצד בכלל המדינה מתכוונת להגדיר כאן מי זה קרבי ומי זה ג'ובניק בבואה לקבוע את מתן הפנסיות? ג'ובניק זה החייל שמשרת בקריה והולך לאכול בצהריים המבורגר במרכז עזריאלי או אותו חייל שגם משרת בקריה, ואולי אתמול בלילה עשה פעולת סייבר מאוד מאוד חשובה לביטחון ישראל? מסביב לעניין הפנסיות בצה"ל יש הרבה מאוד אגדות אבל חייבים לעסוק בעובדות. לפי האגדה פנסיית גישור היא פריבילגיה ייחודית למשרתי צה"ל, אך למעשה קיימים הסדרי פרישה דומים בכל המגזר הציבורי. מסוכן מאוד להקשיב לאגדות כאלה ועוד יותר מסוכן לבלבל בין אגדות לעובדות. אם רוצים לשנות את כללי המשחק, שישנו אותם אצל כולם".
בצה"ל מתרעמים גם על המלצת הוועדה לקצר בתהליך מדורג, עד שנת 2020, את השירות הצבאי לשנתיים בלבד. "זה חלום לא רע אבל זה עדיין חלום. לצערי הרב אנחנו לא חיים במציאות החלומית הזאת", אמר קצין בכיר.
גורם בכיר במערכת הביטחון הגדיר את דוח לוקר כ"מאכזב" וכ"מסמך שלא ניתן ליישם". לדברי הגורם, "כעת נפנה לראש הממשלה בניסיון להפוך את הדוח הזה למשהו אכיל יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
