חוק השקיות של עמיר פרץ חוזר לוועדת השרים לחקיקה

במרבית המדינות באירופה מדובר בסטנדרט לפיו משלמים עבור שקיות ניילון בקניות בסופר, ועל כן רבים מצטיידים בסל רב-פעמי לקניות. האם גם בישראל נתרגל לרעיון ונתחיל לשמור על הסביבה?

חוק השקיות חוזר לוועדת השרים לחקיקה, במטרה להכינו לקריאה שנייה ושלישית. בכנסת הקודמת החוק שיזם השר לשעבר, ח"כ עמיר פרץ, אושר בקריאה ראשונה, ולפיו יוטל היטל של 30 אגורות על כל שקית ניילון בסופר (היטל שיופחת הדרגתית).

בכדי לקדם את החוק מהמקום בו נעצר, ולא להחזירו במדרגות הכנסת לשלב ראשוני, יבקש המשרד להגנת הסביבה להחיל דין רציפות לחוק, משום שלמרות שהוא אושר בקריאה ראשונה (ברוב וללא מתנגדים), תהליך החקיקה נעצר עם התפזרות הכנסת.

לצד העובדה שהצרכנים ישלמו עבור השקיות (ומחירן יוצג בנפרד בחשבונית), הצעת החוק קובעת כי תופסק חלוקה של שקיות ניילון דקות, וכי על בתי העסק להציע שקיות בעובי מינימלי של 20 מיקרון (ההיטל תקף על שקיות בעובי 20-50 מיקרון).

המחיר לכל שקית לא יהיה נמוך מגובה ההיטל העומד על 30 אגורות לשקית. אחרי שנתיים יירד הסכום ל-20 אגורות לשקית, ולאחר מכן ל-10 אגורות לכל שקית.

כיום מחיר השקיות, שלפי ההערכות עולה לרשתות השיווק כ-88 מיליון שקל בשנה, מגולם במחיר המוצרים. אם החוק יעבור - הצרכן ישלם אך ורק עבור השקיות שצרך, בתקווה כי הפער יקוזז ממחיר המוצרים.

לפי הצעת החוק, סכומי ההיטל יועברו למדינה בחלוקה של 20% לקרן לשמירת הניקיון ו-80% לאוצר המדינה. הרעיון הוא שכספי ההיטל ישמשו, בין היתר, למימון סיוע ליצרנים ישראלים של שקיות נשיאה חד-פעמיות שיימכרו בחנויות במחיר סמלי.

לפי סקרים שערך המשרד להגנת הסביבה, יותר מ-70% מהציבור תומכים בהפסקת חלוקת שקיות הפלסטיק בחינם. ישראלי ממוצע צורך כ-275 שקיות פלסטיק בשנה, וסך-הכול נצרכות בישראל כ-2.2 מיליארד שקיות בשנה. הנזק הסביבתי של השקיות מתבטא היטב בשטחים הפתוחים, בשמורות הטבע ובכל מקום כמעט.