הסוף לניצול פירצות בעמותות

בתקופה זו שבה פרשיית שחיתות רודפת פרשייה אחרת, עולה השאלה מדוע השימוש בעמותות הוא השימוש הנפוץ להעברת כספים באופן שאינו חוקי? היכן הם אותם שומרי הסף של העמותות, אשר מחויבים לעצור זרימת כספים בלתי כשרים?

תשלום עמלה על כספי מדינה, משכורות מופרזות לנושאי משרה, העסקת מקורבים חסרי כישורים הולמים, כניסה לגירעונות תזרימיים, קבלת החלטות בניגוד עניינים, מתן הלוואות או העמדת ערבות לגופים אחרים ללא קשר לפעילות המקורית - כל אלה מהווים "אורות אדומים" לנושאי המשרה בעמותות, ועליהם לחסום כל פעולה לא כשרה. בעטיים של מחדלים אלה ודומים להם, קם הצורך בהגנות באמצעות חקיקה.

אחריותם של שומרי הסף הולכת ומתעצמת בימים אלה, והציבור מצפה שהם יעצרו כל ניסיון להתנהלות בלתי תקינה. האם הציפיות מוגזמות?

האחריות המרכזית הייתה ותמיד תהיה של נושאי המשרה הבכירים. אך בד-בבד, עם חיזוק מעמדם וסמכויותיהם של שומרי הסף, דוגמת מבקר פנים, יועץ משפטי ורואה חשבון, מתעצם מעמדם ומקבל ממדים רחבים יותר, לנוכח החקיקה ולנוכח פסיקת בתי המשפט בנושאים אלה.

התשובה לכך טמונה כנראה במצב שעמותות וחברות לתועלת הציבור (חל"צ), שהם ארגונים ללא כוונת רווח (מלכ"רים), מהוות קרקע נוחה, שאיפשרה במקומות מסוימים לנצל פירצות אשר הובילו לביצוע פעולות בלתי חוקיות.

בישראל פועלים כיום 22 אלף מלכ"רים (שנקראים גם המגזר השלישי), והגיע הזמן לסדר חדש, להגברת השקיפות ולחיזוק המגזר השלישי, על מנת להסיר את הכתם שדבק בעמותות רבות שלא באשמתן או את החשדנות הרווחת לנעשה בהן. חובה להשיב לעמותות העושות עבודת קודש למען מטרות ציבוריות נעלות, את מעמדן הלגיטימי והמוערך בחברה הישראלית.

ואכן, המשק עומד היום בפני שינוי דרמטי בתחום זה, לאור חקיקה חדשה שנכנסה לתוקף השנה. השינוי מתבטא בתיקון בחוק החברות ובתיקון בחוק העמותות, לגבי הפעילות הכוללת של העמותות בכלל ולגבי החובה למנות מבקר פנים, שיהווה כלי עזר הן להנהלה והן לוועדת הביקורת לחיזוק המינהל התקין.

החקיקה החדשה, המחייבת עמותות וחל"צ לעגן את פעילותן במסגרת נהלים ברורים וחד-משמעיים, תקל עליהן בדיאלוג מול רשם העמותות, ותאפשר נגישות ושקיפות של מכלול תהליכים הקשורים להתנהלות שוטפת. זאת, לצד הגברת הפיקוח של הרשם והענקת סמכויות חקירה ואכיפה משמעותיות.

בנוסף, שינויי החקיקה שמו דגש על תפקידו של מבקר הפנים והרחיבו את החובה בתפקיד לגבי היקף רחב של עמותות. מהלך זה מחזק את מבקרי הפנים כשומרי הסף של העמותות, במטרה לחסום כל ניסיון לסטות מהתנהלות התקינה, המחויבת על-פי חוק.

מבקר פנים בכל עמותה

דרישה חדשה של החוק היא שבכל עמותה שמחזורה הכספי מעל 10 מיליון שקל, יכהן מבקר פנים. חובה זו נדרשה עד כה רק מחברות לתועלת הציבור ומעמותות מסוגים מסוימים, דוגמת מוסדות להשכלה גבוהה. השינוי הוא בהחלת דרישה זו על כלל העמותות בהיקף פעילות זה. יישומה יגרום לכך שמאות רואי חשבון יידרשו לתפקיד זה, בין כשכירים או כנותני שירותים חיצוניים.

חידוד תפקידם של שומרי הסף מאיר ומרחיב את גודל אחריותם. בעיני החוק, ועדת הביקורת היא בעלת אחריות רבה, ועליה לפקח על הפעילות השוטפת ולזהות חריגות שייבדקו על ידה ברגישות יתרה. החוק שם דגש על כך שהוועדה צריכה להגדיר מה הן פעולות מהותיות לעומת עסקאות חריגות, ולוודא כי העמותה אינה מבצעת עסקאות כלשהן עם חברי הוועד המנהל וועדת ביקורת.

מבקר הפנים הוא למעשה הזרוע הביצועית של ועדת הביקורת. הוא עובד בשיתוף-פעולה גם עם רואה החשבון המבקר, ובנוסף, פעילותו היא כלי ניהולי בידי הוועד המנהל. לכן, גם מינויו נעשה בפועל על-ידי הוועד המנהל ובהסכמת ועדת הביקורת, אך פעילותו צריכה להיות בלתי תלויה ואובייקטיבית. חובתו ואחריותו הן לבדוק את תקינותה של פעילות העמותה מבחינת שמירה על החוק ונוהל עסקים תקין, ולוודא כי העמותה מתנהלת בהתאם למטרותיה ולתקנון שלה.

לעיתים, עמותות שמתרחבות בטוחות שהן פועלות על-פי חוק, והן אינן מודעות לכך שהרחבת תחומי פעילותן לתחומים שלא הוגדרו מלכתחילה מהווה עבירה על החוק, כמו גם שימוש אסור בכספי תורמים ובכספי תמיכות מהמדינה, גם אם הדבר נעשה בתום-לב.

גם סמכויות רשם העמותות הורחבו בחקיקה, ומאפשרות לו להרחיב את אמצעי החקירה, בדומה למפקחים של מס הכנסה, כולל ביקורת פתע בעמותה, דרישת מידע מנושאי משרה ומבעלי תפקידים מכהנים בעמותה ושכיהנו בה בעבר, דרישת מסמכים ובדיקה במחשבים.

להבטיח שהכסף ממלא את הייעוד

למען הסדר הטוב והשקיפות, עריכת ביקורת עומק על-ידי רשם העמותות באמצעות משרד רואי חשבון חיצוני תיערך לרוב בעמותות בעלות מחזור כספי של מיליון שקל ויותר, לא רק בעת חשש לפעילות בלתי תקינה, אלא באופן שוטף.

דוח הביקורת הסופי יהיה פתוח לעיון הציבור, ובכך תושג מטרה חשובה ומהותית של שקיפות עבור העמותה וכלל הציבור, אשר יוכל להתעדכן בנושאים המרכזיים בבדיקת העומק - בהם חוסנה הפיננסי של העמותה, קיום מנגנוני פיקוח ובקרה נאותים, בחינת הוצאותיה, בדיקת ניגודי עניינים, חשש לחלוקת רווחים אסורה, לתשלומים ולטובות הנאה לנושאי משרה ולקרובי משפחה ועוד.

מהלכים אלה באו לתת מענה לעמותות ולסייע להן במתן כלים להסדרת הפעילות, על-פי כללים המחייבים חברות ועסקים בישראל, ולהרחיב את אחריותן בנושאים אלה, וכן לסייע למקבלי השירות, כמו גם לתורמים, בכך שיובטח שכספם ממלא את ייעודו. זאת, בצד יכולת לפקח אחר כספי התמיכה של המדינה בחלק מהעמותות ולוודא כי לא נעשה בהם שימוש לא חוקי. שומרי הסף יפעלו למגר כל ניסיון להסיט את העמותה או החברה לתועלת הציבור מייעודה המקורי.

אמנם יש ספק אם האתגר הגדול של הגברת האכיפה והפיקוח, לצד הגברת הרגולציה העצמית ומינוי שומרי הסף, ימנעו לחלוטין בעיות של קבלת טובות הנאה בכסף ובשווי-כסף באמצעות מינויי מקורבים, אך הם יקשו מאוד על מי שמנסה ויטילו אחריות על מי שמאפשר זאת.

■ הכותבת, שותפה-מנהלת במשרד רואי החשבון שטרק את שטרק, משמשת כסגנית נשיא לשכת רואי החשבון.