השבוע הטיל בנק ישראל (כמעט) וטו על משרד האוצר, כשיצא נגד השינוי המוצע בחוק ההסדרים בסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), שנועד לאפשר לחברות ציבוריות לגייס אג"ח לצורך מתן הכסף המגוייס כאשראי לצרכנים, ובצדק. לפני שהאוצר ממהר לגלגל את הסיכון לציבור, יש אפשרות אחרת נכונה ובטוחה בהרבה לפתוח ולפתח את התחרות בשוק האשראי הנשלט על ידי הבנקים, וזאת על ידי שילובם של הגופים המוסדיים בשוק האשראי.
בבנק ישראל טוענים כי "השינוי המוצע בחוק ההסדרים, המתיר לחברות ציבוריות לגייס מקורות על ידי הנפקת אגרות חוב לציבור הרחב בהיקף של 2.5 מיליארד שקל, עם אפשרות להרחיבו עד ל-5 מיליארד שקל, על-מנת לספק אשראי בלא כל פיקוח - טומן בחובו, סיכונים רבים ועל כן אנו מתנגדים לו"; ומזהירים כי "השינוי שנועד לאפשר גיוס אג"ח לחברות ציבוריות לצורך מתן אשראי עלול לייצר סיכונים לצרכנים, לעסקים קטנים ולמשק בכללותו".
בבנק ישראל חוששים מכך ששינוי החוק פותח את הדלת בפני מספר לא מוגבל של חברות שינצלו את הריביות הנמוכות על מנת לגייס חוב ולשווק אשראי באופן אגרסיבי למשקי בית - ברובם נטולי הכשרה פיננסית שלא ייזכו לכל הגנה צרכנית, המתחייבת בשוק כזה. זאת ועוד, בנק ישראל מתריע כי התרחבות אשראי זה, שאינו מוגבל בהיקפו, מציב גם סיכונים שעלולים להתממש במקרה בו אחת החברות שגייסה אג"ח והנפיקה אשראי תגיע לחדלות פירעון ותיצור כדור שלג שעלול להתגלגל לחברות אחרות ולפגיעה בכלל התיווך הפיננסי ובפעילות המשק.
נראה שהשר כחלון רץ מהר מדי, כשהכניס לחוק ההסדרים את השינוי. הסברה היא כי הוא עשה זאת בעיקר על מנת להראות לציבור כי הוא רוצה ומסוגל להתנגח עם הבנקים. אולם במקרה זה אסור למשרד האוצר להיכנס לתהליך מהיר מדי שעלול להיות מסוכן למשק ולציבור הצרכנים.
לפני שקופצים ומאפשרים לחברות הציבוריות לגייס את המיליארדים מציבור ולהלוות אותם חזרה לציבור, שר האוצר צריך בראש ובראשונה לפתח תחרות בשוק האשראי בכך שייתן לגופים המוסדיים המובילים להלוות לציבור את הכספים שיושבים להם בהון העצמי ומשמשים להשקעות עצמיות (נוסטרו).
נבהיר כי לא מדובר בהצעה להלוות את כספי העמיתים או את הכספים המשמשים לערבות על חסכונותיהם, אלא רק את ההון הפנוי שיש בידי הגופים המוסדיים, והוא יספק אבן בוחן ראשונית של מנגנון אשראי חוץ בנקאי. למעשה, בכך יוכל האוצר לבחון האם מנוע האשראי מצליח לעבוד באמצעים הקיימים בידי הגופים המוסדיים.
על מנת שמהלך כזה יצליח, תפקידו של משרד האוצר יהיה לסייע להם להתניע את המהלך על ידי כך שיסיר את החסמים הקיימים בכניסה לשוק זה וייתן להם את ההקלות הנדרשות. הצלחה של מהלך זה בשלב הראשון תוכל בעתיד ובהדרגה לפתוח פתח לכניסה של שחקנים נוספים לשוק האשראי.
בדרך זו תאפשר המדינה התפתחות הדרגתית בשוק האשראי בצורה שקולה ומפוקחת. תהליך אגרסיבי מדי בשוק רגיש כל כך, שהשחקנים הפוטנציאלים בו עדיין אינם בשלים להיכנס למשחק בליגה של הגדולים, עלול להוביל לנזק גדול יותר מאשר התועלת שמנסה כחלון להפיק לציבור, באמצעות השינוי המוצע בחוק ההסדרים.
הציבור כבר חווה על בשרו מספיק תספורות כואבות כתוצאה מחדלות פירעון של חברות שהנפיקו אג"ח. הציבור שנכווה ברותחין צריך להיזהר בפושרין ולכן הפעם צריך לגבות את הנגידה ולומר לשר כחלון - זה פשוט הרעיון הלא נכון.
הכותב הוא מנכ"ל אלומות הון ליין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.