הוט הטרידה את הנכדה עם ספאם - למרות שהסבא נפטר

אין אזרח שלא מותקף מדי יום על-ידי הודעות שיווקיות מגורמים שונים, וזאת למרות הניסיונות להילחם בתופעה. למעשה, מאחר שהודעות הספאם הפכו ל"מכת מדינה", תוקן ב-2008 חוק התקשורת ונאסר על הפצת הודעות שכאלה - אך האיסור הזה אינו גורף ומותנה בסייגים.

בתיקון לחוק נקבע כי פרסום כזה הינו עבירה פלילית, ולכן ניתן לתבוע מפרסמים עד 1,000 שקל להודעה או להגיש תובענות ייצוגיות, אך מבין מיליוני הישראלים שמקבלים למורת רוחם את ההודעות - מעטים אכן תובעים, וחבל.

אם הצרכנים מצפים כי הרשויות תחלצנה לעזרתם באמצעות קנסות כספיים שיוטלו על חברות שעוברות על החוק - טעות בידם. למרות שמדובר בסעיף בחוק התקשורת, משרד התקשורת לא מטיל ענישה על החברות המפרות את החוק, והרשות להגנת הצרכן לא אמונה על הנושא משום שהוא לא משתייך לחוק הגנת הצרכן. במילים אחרות: הכוח, גם הפעם מצוי בידי הצרכנים.

זאת ועוד, קו ישר מתוח בין אותן הודעות ספאם לבין סחר בפרטים אישיים, מאגרי מידע שמחזיקות חברות שונות והיעדר השליטה של הצרכנים על נדידת פרטיהם בין חברות שונות - גם כאן נדרשת ערנות הצרכנים למסירת פרטיהם לכל דורש.

"גלובס" מציג שלושה מקרים שממחישים באיזו קלות מפרות חברות את החוק:

מטרידים גם את המתים

"למעט פיזור עלונים ממטוסים, נראה כי תאגידי ישראל אינם בוחלים בכל דרך שהיא כדי לפנות אל הציבור, לחדור לחייו ולהפריע לו, וזאת כדי להציע את מרכולתם באופן מטריד ובניגוד לרצונו", את האמירה הזו מטיח הצרכן ערן דקל בחברות הוט, סלקום (נטוויז'ן 013), פלאפון וחברת הביטוח מגדל.

דקל, הנואש מהפגיעה בפרטיות לטענתו על-ידי חברות אלה, הגיש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לתביעה ייצוגית נגדן, בגין העילות 'פגיעה בפרטיות' ו'הטרדה'.

"תובענה זו עוסקת בפגיעה בפרטיות בצורה בוטה באמצעות מסחר במאגרי מידע ענקיים ובפרטים אישיים. עניינה בניצול פרטי מידע אישי שנמסרו למטרה מסוימת, לטובת פרסום, שיווק ויצירת רווח באמצעות שיווק אגרסיבי וזול העולה כדי הטרדה מפורשת, הכול ללא הסכמה ובניגוד לחוק", נכתב בתביעה.

"מדובר בגופי ענק ובחברות צרכניות מהגדולות במשק אשר אין להן זכות ואסור להן באופן מפורש להטריד ולסחור במידע אישי גם אם המידע הגיע לידיהן במהלך העסקים הרגיל. תביעה זו מופנית כנגד הוט טלקום, שהיא הסוחרת במידע אישי של המבקש (דקל, ס'כ') ובאופן וודאי גם בפרטי יתר מנוייה בעבר ובהווה (ומן הסתם, עד שבית המשפט יאמר את דברו, גם בעתיד) לכל הגופים שמפורטים בתביעה".

כשביקשו דקל ורעייתו סיוון לעבור דירה, לא תיארו לעצמם את מסכת ההטרדות שיחוו במסגרת המעבר. סבה של סיוון היה מנוי לשירותי הוט בדירתו בחולון. לימים הוא נפטר ונכדתו שהתגוררה עימו תקופה בדירה בחולון, עברה להתגורר בדירה בתל-אביב כשהמנוי של הסב הועבר עמה לדירה.

לאחר תקופה, עברה לגור בדירה ששכרה יחד עם בן זוגה. השניים החליטו לבצע "איחוד" חשבונות וספקי שירות וסיוון העבירה לדירה המשותפת את המנוי של הסב.

דקל ניסה לעדכן את הוט כי הסב הלך לעולמו ולכן הוא מעוניין להעביר את מנוי הכבלים והאינטרנט על שמו ולכתובתם החדשה. ניסיונותיו העלו חרס. דקל ביקש והפציר אך העברת המנוי על שמו לא בוצעה מעולם. זאת כאשר, ככל העולה מכתב התביעה, מספר הטלפון של דקל, כתובת הדואר האלקטרוני שלו כמו גם כתובת המגורים החדשה, אכן עודכנו ברישומי הוט, אך תחת שמו של הסב.

"והנה, מעט לאחר מועד עדכון פרטי המבקש ברישומי הוט", נכתב בתביעה, "החל דקל לקבל שיחות טלפון מנציגי הוט לרבות מגופים אחרים הנוגעים אליה, ומנציגי חברות שונות וספקי שירותים שונים אשר אינם קשורים בכל צורה שהיא אל הוט, וזאת במטרה למכור לדקל (בתור היותו סבה של אשתו, ס'כ') את שירותיהן".

דקל ציין בתביעתו שהוגשה על-ידי עו"ד יצחק אבירם ועו"ד מאור ברוש, כי המכנה המשותף של שלל השיחות אותן קיבל הוא שבכל אחת מהשיחות האמורות ביקשו נציגי המכירות לדבר עם הסב. אלא שהרי הסב הלך לעולמו, ונטען כי "אין לו קשר ממשי עם המבקש", למעט באמצעות הרישומים בהוט, הקושרים את שם המנוח עם מספר הטלפון של דקל.

דקל ציין כי קיבל מבול של פניות וטלפונים מחברות שונות, בימים אחרים כגון מחברת 013 נטוויז'ן, מחברת פלאפון, מסוכנות לביטוח רועי חן מבית מגדל ועוד. "דוגמאות אלה הינן קומץ קטן מתוך מקבץ שיחות גדול". משכך, דקל הגיש תביעתו נגד כל הגורמים לעיל, כאשר סכום תביעתו האישית היא על סך 34 אלף שקל.

תגובת הוט: "הוט מקפידה לפעול בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, ואינה מוסרת פרטי לקוחות. החברה לומדת את התביעה ותגיב בבית המשפט".

החברות סלקום, פלאפון ומגדל סירבו להגיב לדברים.

לא אישרתם קבלת פרסומים? אז מה

כל צרכן מכיר את ההודעות השיווקיות המגיעות מבלי שביקש אותן למכשיר הסלולר שלו, אלא שמעטים עושים משהו בנושא - ועל כך מסתמכות החברות ששולחות את אותן הודעות. אלא ששתי הודעות כאלה, שהפריעו לפני חודש וחצי את מנוחתם של בני זוג ממרכז הארץ, הגיעו לכדי בקשה לייצוגית. התובעים הם עו"ד אריאל אלסנר ורעייתו, עירית הראל-אלסנר, שקיבלו הודעת SMS מחברת "גאון משכנתאות", בנוסח הבא: "לקוח יקר, הרינו לידע אותך שיש לרשותך הטבה לחיסכון בהחזרי המשכנתא מהרו ההטבה לנרשמים היום בלבד. לפרטים...".

לדבריהם, הם מעולם לא נרשמו לקבלת שירותים בתחום המשכנתאות ומיחזורי המשכנתאות. משכך, החליטו להגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה (א.ג.ש ייעוץ פיננסי), ונגד מנהליה ובעלי המניות בה צבי גולדפינגר ומאור אזוגי, בגין שליחת הודעות דואר זבל, "מסרוני ספאם", בניגוד לחוק. את התביעה הגישו לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז, באמצעות עורכי הדין יחזקאל סיבק וגלי עציון.

בבקשה נטען כי כל אחד מהם קיבל בחודשים יוני-יולי למכשירו מספר מסרונים מטרידים דומים נוספים תחת הכותרות "SAVE" או "SAVE IT" או "TIME MONEY".

נוסח ההודעות היה דומה ובכולן הוצעו הטבות בתחום המשכנתאות: "כל המסרונים נשלחו מבלי שניתן היה לזהות את השולח. כאשר ביקשו התובעים להסיר עצמם מרשימת התפוצה, באמצעות הקישור שנמסר במסרונים, נתקלו בהודעת תקלה ובפועל לא יכלו להסיר עצמם מרשימת הדיוור".

לטענת בני הזוג, "ההודעות נשלחו למכשיר התובע למרות שמעולם לא נתן לנתבעים את הסכמתו המפורשת ומראש לקבלת דברי פרסומת באמצעותו ובכלל, ומבלי שאי פעם יצר עם מי מהם קשר כלשהו קודם לכן, ובוודאי מבלי שהביע עניין כלשהו במוצר שהם משווקים". הם התלוננו כי ההודעות המציקות לא אפשרו מענה פשוט במסרון חוזר, אלא ציינו קישור שחייב כניסה ללינק באינטרנט והיה קשה לתפעול.

בני הזוג טוענים כי ההודעות נשלחו "בניגוד לחוק, תוך פגיעה בפרטיותם, תוך גרימת אי נוחות ועוגמת נפש להם, ומבלי שנתנו לכך את הסכמתם המפורשת".

בבקשה לייצוגית מתרעמים בני הזוג אלסנר, כי מדובר על דפוס פעולה חוזר של החברה וכי היא משגרת הודעות ספאם לעשרות אלפי מנויים באמצעות מסרונים בניגוד לרצונם, וללא הסכמתם, ללא כל הבחנה - גם למי שמעולם לא לקח משכנתא - ומפרה באופן בוטה את החוק. לטענתם, יום לאחר הגשת התביעה הגיע מסרון כזה גם לאחד מעורכי דינם.

בני הזוג אלסנר מעריכים את שווי התביעה ב-10 מיליון שקל לכל הפחות, לפי 500 שקל פיצוי לכל נמען, אך ביקשו מבית המשפט לחייב את הנתבעים לפרט את ההיקף המלא של המסרונים ששוגרו על-ידם. (ת"צ 47966-07-15).

תגובת גאון משכנתאות: "אנו לומדים את התביעה ונגיש תגובה מסודרת לבקשה לבית המשפט. החברה פועלת באופן כללי כחוק ובהתאם לחוק התקשורת. נציין כי התביעה עצמה מציינת כי נשלחו לתובע הודעות ספורות, והוא לא הוצף".

מקשים על הסרת הפרטים

את חוק הספאם שנכנס לתוקפו ב-2008 קל להבין: הוא מגדיר מהו דבר פרסומת, את דרך הפצתו, כיצד מוגדר המפרסם, מה אסור ומה מותר. קל ופשוט להבנה עד כדי כך, שכנראה קל לחברות המפרסמות גם להתעלם מסעיפים מפורשים שקובע החוק. סעיף 30 ד' מגדיר למשל כיצד יכול הצרכן בכל עת להודיע על סירובו לקבל דברי פרסומת. "הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען", כלומר: אם המפרסם בוחר לשגר לנמען את הודעת הפרסום (ספאם) ב-SMS עליו לאפשר לו להסיר את שמו מהמאגר באותו האופן.

יש מי שאכן מוסיף בתחתית המספר הפרסומי משפט בנוסח "להסרה השב הסר", אבל יש מי שבוחר להערים קשיים ולשלוח את הצרכנים שמבקשים להיפתר מהודעות טורדניות לצלצל אל החברות בכדי להסיר את שמם מהמאגר.

בדרך זו, החברות כנראה יוצאות מנקודת הנחה, ובצדק, שהצרכן יתעצל לצלצל ולהמתין בטלפון בכדי ששמו יוסר מהמאגר, והוא כנראה יבחר להתעלם או למחוק את ההודעה כך שהן מצדן תוכלנה להמשיך בשלהן. האפשרות שבה הצרכן יכול להסיר בפשטות את שמו מיידית, היא קלה מדי, גם אם היא מחויבת בחוק. אם אין מי שיטיל ענישה על המפרים - העוסקים עושים ככל העולה על רוחם.

הנה לדוגמה הודעה ששיגרה סלקום ללקוחותיה בדבר חבילות חו"ל שהיא מציעה למנוייה.

בתחתית המסר שבו מפורטים תנאי החבילה מצוין כך: "להפסקת הודעת מסוג זה חייג *795". מדוע המנוי צריך לטרוח ולחייג בשעה שהחוק מגדיר כי על החברה לאפשר את הסרת שמו באופן שבו היא שגרה לו את ההודעה? התשובה היא כי אפשר, בעולם שבו החוק הוא לפעמים בגדר המלצה בלבד.

תגובת סלקום: "החברה מקיימת את דרישות החוק".