די לניתוקים

השבוע פורסם בעיתונות המקרה המדובר של שני בניינים בתל-אביב, שנותקו מחשמל עקב חוב לחברת החשמל, כך ש-8 דירות נותרו במשך 4 ימים גם ללא מים. על-פי הפרסומים, חברת החשמל התנצלה על הפגיעה. על הפגיעה, לא על הניתוק.

בשיחה עם דוברת חברת החשמל הוסבר לי כי זרימת המים לבניין נותקה, משום שהשבתת החשמל בחניון של אחד הבניינים השביתה גם את משאבות המים המזרימות מים לכל הבניין. "אספקת החשמל לחניון נותקה", לדברי הדוברת, "כיוון שבעל הבניין לא שילם את החוב לחברת החשמל".

עוד הוסיפה הדוברת כי ישנה התחשבות בקשישים ובניצולי שואה הרשומים ברשימות של חברת החשמל, איתם החברה משתדלת להגיע להסדרים ולהתגמשות בתנאי התשלום, על מנת שלא להגיע למצב של ניתוק.

אבל נחשו מה? לא כל הקשישים במדינת ישראל מופיעים ברשימה, וודאי שלא אנשים וילדים התלויים במכשירים חשמליים במצבי חירום מסכני חיים: חולי אסטמה, מונשמים, חולים כרוניים הנוטלים תרופות המחייבות קירור ועוד. מה יקרה בפעם הבאה שחולה בהתקף אסטמה יחבר נואשות את מכשיר האינהלציה שלו לחשמל ויגלה שהוא מנותק? באותה נשימה זה יכול לקרות גם לחולים כרוניים המחוברים למכשיר חמצן חשמלי.

חשמל הוא מצרך בסיסי שאנו נסמכים עליו לצורך קיומנו. המשפט הבינלאומי קבע כי אספקת שירותי חשמל היא תנאי למימוש הזכות לבריאות והזכות לחיים, ועל כן יש להבטיח שכל אישה ואיש, בלא תלות במצבם הכלכלי, יהיו זכאים לאספקת חשמל שתספיק לצורכיהם הבסיסיים.

על-פי האגודה לזכויות האזרח בישראל, מבחינה משפטית, לחברת החשמל מוקנית בחוק סמכות לנתק מאספקת החשמל צרכנים שצברו חוב רק בהתאם לאמות-מידה שתקבע רשות החשמל.

רשות החשמל קבעה אמנם אמות-מידה, אך הן אינן מספקות ואינן עונות לאופי ההסדרה שדורש החוק: הן טכניות, מתייחסות רק ללוח הזמנים ולפרוצדורת ההתראה לפני ניתוק, ומתעלמות מהיבטים מהותיים שיש להם השפעה על זכויות החייבים, כגון אופן הפעלת שיקול-הדעת בהחלטה על הגבלה או על ניתוק, אופן הטיפול במקרים חריגים וסייגים להגבלה או לניתוק החשמל.

לנוכח ההסדרה הלא מספקת שבתקנות ובאמות-המידה, חברת החשמל נטלה, שלא כדין, את הסמכות שניתנה לרשות החשמל, וגיבשה בעצמה נהלים. נהלים אלה הם הנחיות פנימיות שאינן מפורסמות לציבור, והם נחשפו רק בעקבות פנייה של האגודה לזכויות האזרח לפי חוק חופש המידע.

כך, חברת החשמל מנתקת ומגבילה את אספקת החשמל לחייבים תוך שהיא מפעילה שיקול-דעת עצמאי, על בסיס הנחיות לא מספקות שאינן מפורסמות לציבור. זאת, במקום לגבות את החובות באמצעות פנייה להליכים מידתיים יותר - פריסת תשלומים הוגנת או מערכת בתי המשפט וההוצאה לפועל.

אז אין לנו ספק שחברת החשמל מפרה זכויות אדם בכך שהיא מנתקת צרכנים שצברו חוב. מה ניתן לעשות בעניין?

על רשות החשמל, ובהתאם לכך גם על חברת החשמל, למצוא פתרונות הומניים להסדרת חובות הצרכנים. אם זה באמצעות פנייה לבתי המשפט ואם באמצעות הוצאה לפועל, אסור שאספקת החשמל תשמש כלי ענישה, ואין להשתמש בכלי הניתוק לצורך סנקציות על חייבים.

כל אמצעי דרקוני של ניתוק אספקת חשמל מניח על כף המאזניים את הסמכות לניתוק חשמל מול זכויות יסוד של האזרח הצרכן - וברור לנו מה חשוב יותר.