מחקר חדש של בנק ישראל קובע כי העלאת מסים על רווחי הון לא הגדילה את ההכנסות ממסים של הממשלה, מכיוון שנעשה פחות כדאי עבור הציבור להחזיק בנכסים פיננסיים.
המחקר, שבודק את השפעות מיסוי רווחי ההון על תמחור הנכסים הפיננסיים, הראה כי מסלולי מס שונים לנכסים פיננסיים תחליפיים משפיעים רבות על כדאיות ההשקעה בהם, וכתוצאה מכך - על התפתחות מחיריהם.
הממצאים מלמדים כי העלאות המסים שהיו בישראל - האחרונה שבהן ב-2012 ל-25% - השפיעו על הרכב תיק הנכסים של הציבור: הקטינו את החזקותיו הישירות בנכסים פיננסיים ובתכניות חיסכון והגדילו במידה מובהקת את היקף ההחזקה בפקדונות עו"ש ופח"ק.
בבחינת סך הגבייה מהמיסוי על רווחי הון מנכסים פיננסיים לא נמצא קשר חיובי בין שיעור המיסוי הסטטוטורי לבין שיעור הגבייה בפועל.
"הממצאים מלמדים כי העלאות המסים בישראל השפיעו רבות על הרכב תיק הנכסים של הציבור - הן הקטינו את החזקותיו הישירות בנכסים פיננסיים ובתכניות חיסכון והגדילו במידה מובהקת את היקף ההחזקה בפיקדונות עו"ש ופח"ק", נכתב.
"עוד נמצאה השפעה שלילית משמעותית על סך החזקותיו הישירות של הציבור בנכסים הפיננסיים החייבים במס. יתר על כן, ההעלאה האחרונה של שיעורי המיסוי, בתחילת 2012, האיצה את מגמת הירידה בהיקף ההחזקות הישירות של הציבור בנכסים אלו. ניתן אפוא להסיק כי ההעלאה האחרונה של שיעורי המס לא הגדילה בהכרח את סך גביית המסים של הממשלה, משום שכדאיות ההחזקה בנכסים פיננסיים פחתה ובסיס המס הצטמצם".
את המחקר ערך ד"ר רועי שטיין מחטיבת המחקר של בנק ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.