מנהל זה לא מקצוע

בחירתו של גל הירש למפכ"ל היא עוד הוכחה לכך שבמגזר הציבורי מאמינים שמנהל זה מקצוע, אחרת איך אפשר להסביר מינוי של אדם שלא היה שוטר חמש דקות בחייו כמפקד הכללי של משטרת ישראל? כנראה שמי שהחליט על המינוי הזה מאמין ששוטר זה לא מקצוע, וכי עברו המרשים של הירש כאיש צבא מספיק כדי להכשיר אותו למלא את התפקיד המאתגר הזה בהצלחה. מהלך זה מחזיר אותי למחלוקת הגדולה סביב השאלה - האם מנהל טוב יצליח בכל תחום אותו ינהל, ללא קשר למקצועו ולרקורד התעסוקתי שלו? ומסתבר שהתשובה היא "תלוי את מי שואלים".

האדמיניסטרציה, הפוליטיקה או התוצאות?

במגזר העסקי למשל, הסוגיה הזו הוכרעה כבר מזמן. הסיכוי שאדם ללא ניסיון בתחום כלשהו ימונה לעמוד בראשו הוא נמוך מאד, וכמעט כל תפקידי הניהול מאוישים על ידי בעלי מקצוע שצמחו מתוך אותו התחום. לעומת זאת במגזר הציבורי מינויים שאינם קשורים לניסיון מקצועי קודם נפוצים מאוד, במיוחד בצבא (כפי שהרחבתי במאמר "משרתי הקבע עולים יותר, אבל שווים פחות"), ונשאלת השאלה מדוע. האם משום שרבים מהתפקידים בשירות הציבורי הם אדמיניסטרטיביים באופיים ולא מחייבים תקופת הכשרה ארוכה, או אולי כי מינויים רבים מתבצעים שם שלא ממניעים מקצועיים גרידא? אם תשאלו אותי, הסיבה להתנהלות ההפוכה בשני המגזרים היא משום שבמגזר העסקי חברות מחויבות לתוצאות, והן לא תסתכנה בגיוס מנהלים חסרי ניסיון מקצועי מתאים, טובים ככל שיהיו. יתרה מכך, גם מנהלים מאוד מנוסים לא ישרדו בתפקידם לאורך זמן, אלא אם יצליחו לעמוד בציפיות מהם, שהולכות וגדלות ככל שהתחרות בשווקים מתעצמת.

לעומת זאת, המגזר הציבורי, שמטבעו הוא מונופול, יכול ומרשה לעצמו להתנהל ככזה, על כל המשתמע מכך. שיקולים פוליטיים קודמים לשיקולים מקצועיים, אין מחויבות לתוצאות, המנהלים אינם נמדדים על פי ביצועים או איכות השירות ללקוח, הקריטריונים לאיוש משרות גמישים, ועל כן אין בעיה למנות מנהלים חסרי ניסיון שממשיכים לכהן בתפקידים בכירים, על אף ובלי כל קשר לאיכות ביצוע.

הנורמות הללו הן שמאפשרות מינוי כה יוצא דופן לתפקיד המפכ"ל, ולא חלילה משום העדר יכולות. אני לא מטילה כל ספק בכישוריו יוצאי הדופן של הירש, אני רק תוהה האם משטרת ישראל יכולה להרשות לעצמה לקחת סיכון כה גדול, הן מקצועית והן תדמיתית. כמה זמן ייקח לו להיכנס לעניינים? האם פקודיו, שוטרים עם ניסיון של עשרות שנים, ייאותו לסור למרותו של מפקד חסר ניסיון? האם אנחנו, אזרחי ישראל, יכולים להרשות לעצמם את הלוקסוס הזה בתקופה כל כך סוערת מבחינת בטחון הפנים? שהרי במקומותינו לא ממהרים לפטר ממלא משרה בכירה משיקולים מקצועיים.

צל"ש או טר"ש?

לו אני יועצת השיווק של משטרת ישראל, הייתי חוששת מאד לתמוך במינוי שכזה. תדמיתה של המשטרה ושל העומדים בראשה נפגעה קשות בשנים האחרונות, מקצועית ומוסרית, וגיוס מפכ"ל שאיננו משורותיה כמוהו כהכרזה - "אין אנשי משטרה ראויים מספיק" - פגיעה נוספת ומיותרת בתדמית החבוטה ממילא. גם אם אין בנמצא ניצב מכהן שמתאים לתפקיד, בטח יש איזה אחד או שניים שפרשו, שעשויים למלא את תפקיד המפכ"ל בהצלחה לפחות כמו הירש, מה גם שסיכוייו הנמוכים יחסית להצליח הם סיכון תדמיתי גדול מידי לכשעצמו.

לו אני יועצת הקריירה של הירש הייתי ממליצה לו בחום לקבל עליו את התפקיד. מה כבר יש לו להפסיד אחרי החבטות שספג בעקבות מלחמת לבנון השנייה? בכל זאת יש סיכוי שיצליח כמפכ"ל. מקסימום יחזור לעסקיו המשגשגים.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com