פרשת ב. יאיר: יאיר ביטון ויצחק אברג'יל נאשמים בהלבנת הון

פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) הגישה היום (א') לבית המשפט המחוזי בעיר כתבי אישום נגד העבריין יצחק אברג'יל, יאיר ביטון, ניסים פינס, שמעון בלולו, חניתה פינס, נפתלי פרץ והחברות ב. יאיר, ש.י.נ. גן רווה ו-א.א.נ חשמל, בגין עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עבירות מנהלים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מס, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות.

על-פי כתבי האישום, יאיר ביטון שימש בחברה הציבורית ב. יאיר כמנהל פעיל וכבעל המניות העיקרי. במהלך השנים התפתחה מערכת יחסים בין אברג'יל לביטון, במסגרתה נקשר הקשר המתואר בכתבי אישום.

לפי האישום, בשנת 2007, במועד שאינו ידוע במדויק, קשרו אברג'יל וביטון קשר, יחד עם ניסים פינס ושמעון בלולו, להעברת כספים לאברג'יל ולגורמים מטעמו, בדרכי מירמה, באמצעות חברת ב. יאיר.

אברג'יל וביטון ביקשו לממש את הקשר באמצעות כריתת חוזים לבניית דירות באילת, והעברת חלק מהכספים שיועדו לבנייה, אל אברג'יל ולמי מטעמו. לצורך כך, הקים אברג'יל, באמצעות ניסים פינס, שהינו פושט-רגל, ובלולו, שאינו קבלן בניין, את חברת ש.י.נ גן רווה בע"מ, אשר הציגה עצמה במירמה כחברת בנייה בעלת סיווג קבלני המאפשר לה לבנות מבנים בהיקף כולל של עד כ-7 מיליון שקל.

בהמשך דאג ביטון כי ב. יאיר, באמצעות חברת-בת, תחתום מול גן רווה על שני חוזים לבניית 86 יחידות דיור באילת בשני פרויקטים שונים, בתמורה לתשלום כולל של 41.6 מיליון שקל. לפי האישום, ביטון עשה כן ביודעו כי גן רווה אינה חברה קבלנית כלל, ובוודאי אינה מוכשרת לבנות פרויקטים בסדר גודל כזה.

גן רווה התחילה לבנות את הדירות בפרויקטים ברמת בנייה נמוכה, תוך גרימת ליקויי בנייה שונים ותוך יצירת מנגנון של שימוש בחשבוניות פיקטיביות לשם התחמקות מתשלום מס. למרות שגן רווה לא עמדה בחוזים, לא השלימה את בניית הדירות ולא שילמה לחלק מהספקים את המגיע להם, ביטון דאג כי ב. יאיר תעביר לגן רווה סכום כולל של כ-52 מיליון שקל לצורך מימוש הקשר.

בהמשך, נטען כי במסגרת מימוש הקשר, ניסים פינס ובלולו משכו חלק ניכר מהכספים שהועברו לגן רווה מב. יאיר לצורך בניית הפרויקטים, והעבירו אותם לאברג'יל ולמקורביו.

"כספים אלה שימשו, בהוראת אברג'יל, בין היתר, למטרות הבאות: העברת כספים רבים לחשבון הקנטינה של אברג'יל, ישראל אוזיפה ומקורבים אחרים, אשר שהו אותה עת בבתי כלא בארה"ב; העברת כספים לצורך הוצאותיו הפרטיות של ארבג'יל; תשלום עבור שכר-הטרחה לעורכי דינו של אברג'יל ומעורבים אחרים בארגון הפשיעה שלו; תשלום הוצאות המגורים והמחייה של משפחתו של אברג'יל בישראל; כלי רכב בשימושה המלא והבלעדי של אשתו של אברג'יל נרשמו כרכבי החברה בספרי הנהלת החשבונות של גן רווה, וכל הוצאותיהם, מעל 510 אלף שקל, הוטלו על גן רווה ונדרשו על-ידה כהוצאה מוכרת; שכירת כלי רכב על חשבון גן רווה למקורבי אברג'יל בסך כולל של 250 אלף שקל אשר נדרשו על-ידה כהוצאה מוכרת.

"בנוסף, במהלך שנת 2009 משכו אברג'יל, ניסים פינס ובלולו כ-6 מיליון שקל מכספי גן רווה, תוך רישום כוזב במסמכי גן רווה, וזאת לצורך השקעה בקזינו ברומניה, שהיה בבעלות אברג'יל ובלולו".

עוד נטען בכתב האישום כי אברג'יל, פינס ובלולו הואשמו באי-דיווח למס הכנסה על הכנסות (כספים וטובות הנאה) שקיבלו מחברת גן רווה, בסך כולל של למעלה מ-13 מיליון שקל.

במטרה להסוות את הקשר, כמו גם את העובדה שגן רווה לא הייתה חברה המתאימה לבצע את הפרויקטים כראוי, דאג ביטון, לפי האישום, כי חברת ב. יאיר, ישירות או באמצעות חברות-הבת שלה, תכסה את חובות גן רווה לספקים שונים ולרוכשי הדירות, מעבר למתחייב בחוזים שבין ב. יאיר וגן רווה. יאיר ביטון פעל בניגוד לאינטרסים הכלכליים של ב. יאיר, תוך הסתרת הקשרים בינו ובין אברג'יל ופינס מהדירקטוריון והנהלת החברה.

בנוסף, בשל רמת הבנייה הנמוכה והעיכובים הניכרים שנגרמו בבניית הפרויקטים, נאלצה ב. יאיר לתקן את הליקויים בבנייה, לפצות דיירים ולשאת בכל ההפסדים שנגרמו נוכח התנהלות ניסים פינס ובלולו, אברג'יל וגן רווה, כל זאת בסך כולל בשווי של כ-20 מיליון שקל מעל שווי החוזים המקוריים.

בנוסף, נטען, למרות האמור לעיל גרם ביטון לחתימה על הסכם היעדר תביעות, במסגרתו התחייבה ב. יאיר שלא לתבוע את חברת גן רווה.

התיק נחקר על-ידי להב 433 יאחב"ל וכוח המשימה למלביני הון ביחידה, בשיתוף עם יחידת יהלום ברשות המסים ובליווי פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי).

במקביל להגשת כתבי האישום הגישה הפרקליטות בקשה לחילוט רכוש של הנאשמים בסך כולל של עשרות מיליוני שקלים.

נזכיר כי הפרשה התפוצצה במאי 2014. לאחר שנודע על חקירת המשטרה בפרשה צנחה מניית ב. יאיר בבורסה למרות קיומו של צו איסור פרסום על החקירה. רק יממה לאחר מכן עצרה הבורסה את המסחר במניות ובאג"ח החברה.