במכון CIES - הפקולטה לחקר הכדורגל העולמי באוניברסיטת נוישאטל, שווייץ, פיתחו במהלך השנה האחרונה מודל מדעי מורכב ומוצלח להערכת שווי של מחירי שחקנים. כעת, לאחר סגירת חלון העברות של קיץ 2015 - פרסמו ב-CIES את רשימת הכדורגלנים שעברו בין מועדונים הקיץ בחמש הליגות הבכירות (אנגליה, ספרד, גרמניה, איטליה וצרפת) - ועל כמה עמד ההפרש בין "מחיר המחירון" שלהם, לבין מחיר העסקה ששולם בפועל.
השחקן ש"בוזבז" עברו הסכום הכי גבוה הוא החלוץ הצרפתי אנתוני מרטיאל הצרפתי - שנרכש על-ידי מנצ'סטר יונייטד ב-50 מיליון אירו, 27.9 מיליון יותר ביחס להערכת השווי שלו (22.1 מיליון). העסקה היקרה ביותר של קיץ 2015, קווין דה ברוינה שעבר מוולפסבורג למנצ'סטר סיטי תמורת 74 מיליון אירו - נרכש תמורת "פרמיה" של 26.6 מיליון אירו (הבלגי המוכשר הוערך בפועל ב-47.4 מיליון אירו).
מקומות 3-10 בדירוג (סכומים במיליוני אירו):
כריסטיאן בנטקה (מאסטון וילה לליברפול) - נקנה ב-46 (19.7+ הפרש)
אנחל די מאריה (ממנצ'סטר יונייטד לפ.ס.ז') - 63 (15.3+)
ארדה טוראן (מאתלטיקו לברצלונה) - 34 (15.2+)
ניקולס אוטמנדי (מוולנסיה למנ. סיטי) - 40 (13.7+)
אלסיו רומניולי (מרומא למילאן) - 25 (12.3+)
איימן עבדנור (ממונאקו לוולנסיה) - 25 (12.1+)
פטר צ'ך (מצ'לסי לארסנל) - 15 (11.4+)
איבן פריסיץ' (מוולפסבורג לאינטר) - 18 (10.9+)
בצד השני של המשוואה, ישנם שחקנים שנרכשו במחיר "מציאה" - עבור סכומים הנמוכים משמעותית מהשווי שלהם. אמנם קשה לתפוש שראחים סטרלינג, שעבר למנצ'סטר סיטי בתמורה לסכום גרנדיוזי של 63 מיליון אירו שווה יותר מכך. אך ב-CIES העריכו את השווי שלו ב-95.1 מיליון (פער של 32.1 מיליון).
זה המקום לנסות להסביר את הרציונל שעליו מתבססת הנוסחה של CIES להערכת שווי שחקנים: מאז 2009, אספו בפקולטה מגוון נתונים על יותר מ-1,500 כדורגלנים מחמש הליגות הבכירות ששולמו עבורם דמי רכישה (לא כולל מושאלים). באמצעות ניתוח סטטיסטי-רגרסיבי מעמיק, הם הגיעו לשישה אינדיקטורים מרכזיים שיכולים להסביר את גובה התשלום שבסופו של דבר עבר בין המועדונים המעורבים בעסקאות: א' - העמדה של השחקן על המגרש (חלוצים שווים יותר, בעיקר כי הם מתמחים באומנות-העל של המשחק - כיבוש שערים); ב' - הגיל (פר צעיר שהשנים הגדולות לפניו - שווה יותר); ג' - כמה שנים נותרו לחוזה (ככל שנותרו יותר שנים - כך הערך קופץ, בין היתר בשל תקנות בוסמן שמאפשרות מעבר חופשי בין מועדונים בסוף הסכם); ד' - רמת התחרות בה התנסה השחקן (חלוץ שכובש בצרורות בבונדסליגה שווה יותר מן הסתם מחלוץ בליגה הישראלית; שחקן שהופיע עם נבחרתו במונדיאל שווה יותר משחקן שהניסיון הבינלאומי שלו מסתכם בגביע אוקיאניה); ה' - התוצאות שמשיגה הקבוצה (שחקנים עם רקורד של תארים בארון הפרטי, או מאבקי צמרת - תמיד שווים יותר); ו' - האינדיקטור החשוב מכולם: התצוגות של השחקן על המגרש. כמה הוא כובש, כמה הוא מבשל, כמה מסירות שלו מגיעות ליעדן, תיקולים מוצלחים, קילומטרז', דריבלים, איבודי כדור, וכו' וכו'. יש לציין כי CIES מקבלים נתונים רבים מארגון הכדורגל העולמי, פיפ"א, שעליו הם מבססים את המחקרים שלהם.
על-פי המודל הזה, מאפו יאנגה אמביווה הוא "המציאה" השנייה הכי משמעותית בשוק העברות השחקנים של קיץ 2015, כאמור אחרי סטרלינג - כאשר עבר מרומא לליון תמורת 8 מיליון אירו, סכום הנמוך ב-11.9 מיליון אירו מהשווי הריאלי שלו. רובין ואן פרסי, שעזב את מנצ'סטר יונייטד לפנרבחצ'ה תמורת 5.5 מיליון אירו - במקום השלישי (שווי של 16.9 מיליון).
אגב, הנוסחה הייחודית של CIES הצליחה לחזות בקיץ 2014, ברמת דיוק די מדהימה של 81% (!) - את המחיר של כל השחקנים שהגיעו או עזבו קבוצות מחמש הליגות הבכירות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.