החגים מוציאים את המוני בית ישראל גם הפעם אל החנויות ולרשתות השיווק, לקניות שימלאו את הבית (הממושכן עד צוואר) בכל טוב ויפנקו את בני המשפחה. וטוב שכך - כי הרי אלו הם החיים עצמם. אבל אולי כדאי לנו לזכור שגם את זה צריך לעשות במידה, ולחשוב פעמיים אם ההוצאה הבאה היא באמת הכרחית, במיוחד אם מדובר בהגדלה של המינוס הכרוני אליו התמכרו מרבית משקי הבית בישראל.
מינוף היתר שהתרגלנו להרשות לעצמנו לחיות איתו טוב מאוד (מי אמר טיסה לחו"ל ולא קיבל?), נובע מנטילת אשראי חסרת רסן המעידה על כך שהפכנו ללא פחות מנרקומנים של אשראי. ההתנהגות המסוכנת הזו עלולה בעתיד להכניס רבים במעמד הביניים בישראל לסחרור פיננסי, שעלול להוביל רבים ישר אל חיקו המכאיב של מעגל העוני, שממנו כידוע קשה מאוד לצאת.
מנתונים שפרסם בנק ישראל לחודש יוני עולה כי מתחילת השנה גדלה יתרת החוב של משקי-הבית בכ-13 מיליארד שקל לרמה של כ-445 מיליארד שקל, כאשר כ-311 מיליארד שקל מהם מיוחסים לאשראי לדיור (משכנתאות). בחינה של הנתונים בשלוש השנים האחרונות מצביעה על זינוק של כ-12% ביתרת החוב של משקי הבית בישראל, כאשר רכיב הדיור תפס מקום מאוד משמעותי בהוצאה החודשית של משקי הבית. כל זאת בזמן שהעלייה בשכר הממוצע בתקופה זו כמעט לא זזה.
על מנת לעמוד בהוצאות ההולכות וגדלות בזמן שהמשכורת קפואה, אנו רואים את הציבור מתפתה בקלות רבה מדי להצעות של הבנקים לשימוש בכרטיסי האשראי ולנטילת משכנתאות, ונכנס למעגל קסמים שמרחיק אותו יותר ויותר מהמטרה של חיסכון לימים גשומים יותר או לפנסיה. אין ספק שחלק מהאשמה רובץ על הבנקים ושל בנק ישראל שהאצבע שלהם על הדק האשראי היא קלה מדי כיום. אבל גם לציבור עצמו יש חלק באשמה.
הציבור התרגל ליטול אשראי בעבור כל דבר ועניין בלי חשבון, והרבה פעמים גם בלי יכולת כיסוי מספיקה - מרכישה ממונפת של בית ואוטו ועד לתשלומים דחויים בעבור חתונה, לימודים וחופשה ולכל אלה כמובן מצטרפים הגיהוצים על קניות שוטפות. כל זאת, למרות הריביות הגבוהות יחסית הנדרשות ממנו בעבור הקרדיט על ידי הבנקים, שיכולים לדרוש אותן בזכות המבנה הריכוזי מאוד שמאפיין את המערכת הבנקאית בישראל.
אם קברניטי המדינה והבנקים לא מונעים את טירוף המינוף, אולי הגיע הזמן שהציבור, שמשלם בסופו של דבר את המחיר היקר, יתבגר ויעצור את עצמו מתאבון הצריכה שאינו יודע שובע. כדאי לכולנו להירגע ומהר לפני שנמצא עצמנו בבעיה שמלבה את עצמה, שהרי את הריבית על האשראי והמשכנתא אנחנו נדרשים לשלם כל חודש כמו שעון, שלא נדבר על אלה שהגיעו כבר למצב של אי עמידה בתשלומים, מה שכמובן מגדיל את החוב.
הפתרון למינוף היתר אליו הגיעו משקי הבית בישראל צריך להיות פתרון משולב שיכלול מהלכים שיובילו לפירוק הריכוזיות בשוק האשראי ופתיחתו לתחרות, מה שיוזיל את עלויות האשראי הגבוהות הנהוגות בישראל. לכך צריך להוסיף גם רפורמה משמעותית בתחום החינוך הפיננסי וההכוונה לצרכנות נבונה של הציבור הרחב, תוך מתן כלים ושירותים טכנולוגיים יעילים לבחינת המצב הפיננסי והחזרת השליטה בו לידי הציבור. רפורמה כזו היא צורך לאומי שאותה צריכה להוביל ההנהגה הכלכלית בישראל בהקדם האפשרי.
הכותב הוא מנכ"ל אלומות הון ליין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.