האיש שמעל בכספיו של דב לאוטמן ז"ל ילך לכלא ל-5 שנים. שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, מיכל ברק-נבו, גזרה היום (א') עונש של 5 שנות מאסר בפועל וקנס בסך 150 אלף שקל על מנהל התיקים לשעבר, מיכאל (מייקל) גביש, בגין הרשעתו במעילה בתיקי לקוחותיו, ובראשם דב לאוטמן ז"ל, בהיקף של מאות אלפי שקלים.
"גביש לא נטל אחריות למעשים. למעשה, הוא מכחיש אותם עד היום וסבור כי הכרעת הדין בטעות יסודה. משכך, לא ניתן גם לצפות לעשיית מאמץ לתיקון או פיצוי מצדו", כתבה השופטת בגזר הדין.
לדבריה, "אמנם חלפו יותר מ-8 שנים מאז ביצוע העבירות האחרונות שבהן הורשע הנאשם, ו-6.5 שנים מאז הוגש כתב האישום, אך יש לתת את הדעת לעובדות הבאות: תיקי עבירות כלכליות בכלל, ותיקי ניירות ערך בפרט, הם תיקים שמתנהלים בדרך-כלל שנים ארוכות. מדובר בעבירות קשות לגילוי, קשות לחקירה והוכחה ומרובות פרטים ועדים. כאשר נאשם מחליט לנהל את משפטו, הדבר אורך זמן רב".
לדברי השופטת, "הדרך שבה בחרה ההגנה להתנהל בתיק זה האריכה עד מאד את משך חיי ההליך, ואבהיר: המענה לכתב האישום היה, כאמור, לא מפורט ולא איפשר צמצום מחלוקות. גם בהמשך המשפט - למרות שבדיעבד ניתן לומר שבפועל קווי ההגנה היו מצומצמים ביותר, והמחלוקת הייתה מצומצמת אף היא - ההגנה נמנעה מלומר זאת לאורך כל הדרך (כולל בסיכומים) ודאגה 'לפזר ערפל' רב. הדבר גרר ניהול של המשפט וכתיבת הכרעת דין כאילו הכול במחלוקת".
בסופו של יום, טענת ההגנה הכמעט בלעדית של הנאשם הייתה אחת: "לא אני ביצעתי את הפעילות האסורה", ציינה השופטת בגזר הדין. "טענה נוספת הייתה שיש לבטל את כתב האישום בשל הגנה מן הצדק, משום שהחקירה הייתה מגמתית. הא, ותו לא. למרות זאת, הנאשם ניהל את המשפט 'בכל החזיתות', כשהוא בעצמו יושב בספסל עורכי הדין לצד הסנגורית (בהתאם לרשות שניתנה לו לעשות כן) ומתערב באופן פעיל מאד בכל ניהול ההגנה. יובהר כי זכותו של נאשם להתנהל בדרך זו, אלא שכאשר הדבר מוביל להתארכות ההליכים, אין לו להלין אלא על עצמו, ואל לו לבקש התחשבות בשל חלוף הזמן.
"אף שהזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ועד גזירת הדין הוא ארוך, הרי שאינו ארוך במידה יוצאת דופן לתיקים הללו, וחלק ניכר מחלוף הזמן צריך להיזקף לאופן ניהול התיק על-ידי ההגנה. משכך, אין מקום לתת משקל רב לנושא זה, בפרט לא לאותם עיכובים שמקורם בהתנהלות הנאשם, כמפורט".
בית המשפט קבע בגזר הדין כי ביצוע גניבה על-ידי שימוש במסחר בבורסה מוסיף למעשה ממד נוסף של חומרה, שכן מלבד קרבנות הגניבה הישירים, המעשה פוגע בכלל ציבור המשקיעים בשוק ההון. עוד ציין בית המשפט כי במקרים בהם לצד עבירת הגניבה מבוצעות עבירות ניירות ערך, צריכה הענישה להיות חמורה יותר מאשר במקרי הגניבה הרגילים.
בחודש יוני האחרון הורשע גביש על-ידי בית משפט השלום בתל-אביב במעילה בתיקי לקוחותיו, ובראשם לאוטמן ז"ל, בהיקף של מאות אלפי שקלים. גביש הורשע כי ביצע שורה ארוכה של עבירות גניבה בידי מורשה, מירמה, תרמית, דיווח כוזב וזיוף.
גביש עבד כמנהל תיקים בחברת מרץ לניהול תיקי ניירות ערך, שהייתה בבעלותו של רמי תמרי. שני לקוחותיו הגדולים במרץ היו קופות הגמל בניהול בנק מזרחי-טפחות וקבוצת חשבונות של לאוטמן ז"ל. כמה מלקוחותיו הנוספים של גביש היו בני משפחתו ומקורביו.
על רקע חילוקי דעות עם תמרי פוטר גביש מחברת מרץ, אבל חודשיים לאחר עזיבתו גילו בקבוצת לאוטמן נתונים שהביאו אותם למסקנה כי חשבונותיהם התנהלו שלא כראוי, ושנוצרו בהם הפסדים משמעותיים, והם פנו בעניין זה הן לתמרי הן לרשות ניירות ערך.
בעקבות הפנייה התנהלה חקירה של רשות ניירות ערך, שבמהלכה התברר כי במשך כשנה וחצי ביצע גביש בניירות הערך בחשבונות של לאוטמן ובקופות הגמל פעולות שגרמו במכוון להפסדים בחשבונות הללו, ומנגד יצרו רווחים גדולים בחשבונות מקורביו של גביש.
בהמשך הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה כתב אישום נגד גביש בגין הפעולות האסורות שהניבו רווחים למקורבי גביש על חשבון לאוטמן ומזרחי-טפחות.
גביש טען להגנתו כי מדובר אמנם בפעולות אסורות, אלא שלא הוא ביצע אותן, כי אם תמרי או מי מאנשי החברה האחרים, ללא ידיעתו של גביש.
השופטת ברק-נבו דנה בהתנהלותו של גביש בחברת מרץ השקעות, בהשוואה להתנהלות יתר מנהלי התיקים, וקיבלה את גרסת מנהלי התיקים האחרים כי איש מהם לא פעל בחשבונותיהם של לקוחות גביש. בסופו של דבר קבעה השופטת כי "רק גביש פעל בחשבונות לקוחותיו על-פי שיקול-דעתו הבלעדי. כך, גם בחשבונות הלקוחות הנפגעים וגם בחשבונות הלקוחות המועדפים".
לאור האמור הרשיעה השופטת ברק-נבו בחודש יוני האחרון את גביש כי שלח ידו בכספי הלקוחות וגרם להם הפסדים מכוונים, על מנת ליצור רווחים מובטחים ללקוחותיו המועדפים. גביש הורשע בכך שבמשך שנה וחצי ביצע מאות עסקות סיבוביות בין חשבונות של קופות הגמל של בנק מזרחי-טפחות ושל לאוטמן ז"ל, לבין חשבון המפצל בחברת מרץ השקעות. כל העסקות היו במחירים שהניבו רווחים לחשבון המפצל מצד אחד - והפסדים ללאוטמן ולקופות הגמל מצד שני.
השופטת ציינה כי "עדותו של גביש הייתה מניפולטיבית, ותשובותיו היו פתלתלות ומתחמקות בכל עניין שבו היו ראיות או עדויות שסתרו את תזת ההגנה".
לפי הכרעת הדין, בנוסף, בסוף כל יום שייך גביש את העסקות הרווחיות מהחשבון המפצל לחשבונות שבבעלות לקוחותיו המועדפים. עוד התברר כי גביש ביצע עשרות ומאות עסקות במניית חברת פורמולה ויז'ן בין חשבונות שונים של לאוטמן, כדי להעלות את מחיר המניה.
בנוסף, ביום האחרון של כל חודש נהג גביש להריץ את המניה באמצעות קנייה אגרסיבית של כמויות גדולות במחירים מנופחים לחשבונות לאוטמן, מה שאיפשר לגביש להציג תשואה גבוהה בחשבונותיו.
כתוצאה מפעולותיו, בחשבונותיו של לאוטמן נותרו כמעט אך ורק מניות של פורמולה ויז'ן. כדי להסתיר את מעשיו שלח גביש ללאוטמן דוחות מזויפים, שהציגו מצג כוזב שלפיו חשבונותיו מחזיקים פחות מניות ויז'ן מהמצב האמיתי.
התיק נוהל בידי עורכי הדין עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי, ונחקר על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
