שכניהם של רונן ומרים אברבוך ברחוב שערי ניקנור היוקרתי ביפו, ודאי לא היו מנחשים ששמם של השכנים הצעירים והחביבים בעלי הגינונים הזרים, נקשר בפרשת הונאה ובהברחת נכסים בשווי מאות-מיליוני דולרים. רונן אברבוך, ששמו הנוסף הוא רוסלאן פיניאב (32), הוא אזרח רוסי וישראלי, בנקאי השקעות שבית-משפט בלונדון קבע שהיה מעורב בהונאה שהניבה לו ולשותפיו כ-183 מיליון דולר על-חשבון מקום עבודתו.
מרים אברבוך, אשתו של פיניאב, הידועה בשם מריה קוברסקה, היא אזרחית ישראלית ולטבית, שסייעה לבעלה בניסיון להבריח חלק מעשרות-מיליוני הדולרים שגרף לכיסו במסגרת חלקו במעשי ההונאה - כך לפי פסק-הדין.
מעסיקו של פיניאב עד לשנת 2011, בנק ההשקעות הרוסי "אוטקריטי", הגיש במאי השנה בקשה לאכיפת פסק-הדין שניתן בלונדון אשתקד, לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. השופטת עפרה צ'רניאק נתנה, לבקשת הבנק הרוסי, צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד פיניאב. מכתבי הטענות עולה, שפיניאב מבוקש למעצר בלונדון, ושהחשדות נגדו נחקרים בעוד כמה וכמה מדינות. זאת, בעקבות פסק-הדין שבו נקבע כי רוסלאן פיניאב לקח חלק בהונאה של 183 מיליון דולר.
הפרשה נוגעת ברובה להונאת אג"ח מפורסמת שהתרחשה בלונדון, ושבמסגרתה רכש הבנק איגרות-חוב ארגנטינאיות בהיקף של כ-215 מיליון דולר - בעוד שהשווי האמיתי של ניירות-הערך היה כ-55 מיליון דולר בלבד. בית-המשפט בלונדון קבע שביצוע העסקה התאפשר, בשל פירצה במערכת המסחר של הבנק - שאפשרה להזין שער-חליפין שגוי להמרת מטבע ארגנטינאי למטבע אמריקאי.
חלק אחר מהפרשה נוגע למהלך שקידם פיניאב, למעבר של 5 עובדים מחברה מתחרה - Knight Capital, לבנק הרוסי. בית-המשפט בלונדון קבע, כי פיניאב הונה את הבנק כשהציג דרישה לתשלום של עד 5 מיליון דולר "דמי חתימה" לכל עובד. בפועל, נפסק, שולמו כ-23 מיליון דולר עבור דמי החתימה, כאשר הכספים שולמו במרמה לאדם שלישי, שהציג את עצמו כמייצגם של העובדים. האיש נטל לכיסו כ-19 מיליון דולר מתוך הסכום, והעביר לפיניאב כ-5.7 מיליון דולר מהסכום שנטל.
פיניאב מצדו, טוען שכל הפרשה היא קנוניה חוצת מדינות ויבשות - תוצאה של ניסיון לטייח פרשת שחיתות גדולה אחרת, שבה מעורבת דמות בכירה "המוכרת לציבור בישראל", שבמסגרתה נקשר קשר לביצוע העסקה ההפסדית, תוך הפללתו במעשים. פיניאב טען בתגובה לבקשת הבנק הרוסי, כי כל המשפט באנגליה "בוים" ו"בושל" ע"י הבנק, תוך פברוק ראיות ותשלום להדחת העדים, ותוך שהשופט עצמו נסחט ע"י הבנק, והיה מצוי בניגוד-עניינים.
חקירה
בשש מדינות
כך נוסחו הטענות כלפי פיניאב בבקשת הבנק בישראל: "עיקרה של פרשה זו הוא רכישת איגרות-חוב ארגנטינאיות בסכומים עצומים, שעה שפיניאב ואחרים פעלו במרמה לשנות את מצב המטבע שבו הוצגה העסקה ואת שער-החליפין שהוצג בה. זאת, כדי להונות את המבקשות (חברות באשכול החברות של הבנק, ג' מ') ולגרום להן לשלם סכום הגבוה פי ארבעה מהסכום האמיתי שנדרש בפועל לתשלום תמורת רכישת איגרות-החוב.
"בכך, פיניאב ואחרים נטלו לעצמם סך של כ-160 מיליון דולר. פיניאב הציג עסקה בסכום מסוים והראה שער מטבע כוזב, על פיו שער-החליפין בין המטבע הארגנטינאי לדולר האמריקאי הוא זהה, קרי 1:1, וכל זאת באמצעות מניפולציית מערכת שער-החליפין, כאשר באותה העת שער-החליפין האמיתי היה 1:4 לטובת הדולר האמריקאי".
עוד ציין הבנק בבקשתו לאכיפת פסק-הדין שניתן בלונדון, כי "כעובד אצל המבקשות - חברות באשכול החברות של הבנק - נקט פיניאב במצגים כוזבים כדי לשכנע אותן להתקשר בהסכם לגיוס חמישה עובדים חדשים שעבדו עד לאותה עת בקבוצה מתחרה". לטענת הבנק, "על-פי המצגים הכוזבים, גיוס העובדים הותנה בתשלומים מיוחדים בסך של כ-25 מיליון דולר. על בסיס מצגים אלו, שילמו המבקשות למי שנחזה כנציג העובדים החדשים סך של 23 מיליון דולר, כאשר בפועל אותו נציג נטל לעצמו 19 מיליון דולר מהסכום, והעביר סכום משמעותי של כ-5.7 מיליון דולר לפיניאב בחשאי".
מטענותיו של פיניאב, עולה שרשויות החקירה בשש מדינות לפחות חוקרות את הפרשה - רוסיה, אנגליה, צרפת, שווייץ, לוקסמבורג וארה"ב. באנגליה מבוקש פיניאב למעצר. בשווייץ נחקר פעמיים פיניאב לאחר שבית-המשפט בישראל התיר לו לטוס בתנאים מגבילים לצורך חקירתו. בארה"ב נדרש פיניאב לטענתו, להצהיר על הקנוניה נגדו במסגרת חקירה שמנהל ה-FBI כביכול.
בית-המשפט בישראל נעתר לאחרונה לבקשתו לאפשר לו לנסוע לארה"ב, בתנאים מגבילים, לשם מתן העדות, אף שפיניאב לא הציג כל ראיה לכך שה-FBI אכן מנהל חקירה, או זימן אותו למתן עדות.
פיניאב טוען שלל עצום של טענות, בתשובה לבקשת האכיפה של פסק-הדין שניתן נגדו בלונדון. בין היתר הוא טוען לחוסר סמכות של בית-המשפט האנגלי לדון בתיק מלכתחילה, ולחוסר היכולת לאכוף את פסק-הדין האנגלי בישראל, בהיותו מנוגד לתקנת הציבור. לטענתו, התיק הוגש באנגליה בהיעדר סמכות מקומית, שעה שהוא היה אזרח ותושב רוסיה.
עוד הוא טוען, כי עשרות העדים בתיק לקחו חלק בקנוניה נגדו; שבניגוד לטענת הבנק, הוא היה עובד של חברה אחרת בקבוצת החברות של הבנק - שאינה אחת מן התובעות; שהוא הופלל במעשים כדי לייצר הסבר להיעלמות כספים אחרים. בנוסף יש לפיניאב טענות גם בקשר ליושרתו של השופט האנגלי שנתן את פסק-הדין נגדו. הטענות כלפי השופט לא גובו בראיות כלשהן.
בית-המשפט באנגליה קיבל את תביעת הבנק נגד פיניאב במלואה, והורה לפיניאב ולאשתו מריה לשלם לבנק סכום של 135 מיליון דולר, בנוסף ל-14.7 מיליון פרנק-שווייצרי, ו-1.45 מיליון לירות-שטרלינג.
בפסק-הדין פירט השופט כי "מדובר בתיק חריג בנוף של תיקים אזרחיים, לאור הטענות והטענות שכנגד, שעוסקות במרמה, נוכלות, שוחד, סחיטה, הלבנת כספים, חטיפה ואפילו ברצח (טענה שהעלה פיניאב כחלק מן הקנוניה שלה טען להגנתו, ג' מ') ועוד - טענות מסוג שמצויות בדרך-כלל בתיקים פליליים".
בימים אלו מתנהל בבית-המשפט המחוזי, שלב ההוכחות בבקשת האכיפה של פסק-הדין שניתן בלונדון.
שלוש טבעות יהלום ראוותניות
בשווי 3.7 מיליון דולר
בדומה לעוד כמה אזורים במרכז הארץ, שכונת עג'מי ביפו, ובפרט האזור הנאה בקרבת הים שבו מתגוררים בני-הזוג הצעיר פיניאב-אברבוך עם בנותיהם, הפכו כבר מזמן למעוזם של עולים חדשים אמידים במיוחד, שמדינת ישראל לא יודעת, ואולי בעיקר לא רוצה לדעת, כיצד חלקם עשו את הונם.
אולם אפילו בסביבה האמידה הזו ייתכן שתכשיט ראוותני במיוחד בהופעתה של מריה, עשוי היה למשוך את תשומת-הלב אל חידת השכנים המסתוריים. בפסק-הדין שניתן בלונדון נקבע, שבאוקטובר 2011 הזמין פיניאב טבעת יהלום במשקל 10 קראט, בשווי 1.7 מיליון דולר בחנות ידועה בז'נבה. שבוע לאחר מכן, באו בני-הזוג לאסוף את הטבעת הייחודית שהזמין פיניאב; ומריה ניצלה את ההזדמנות לרכוש שתי טבעות יהלום נוספות, בסך 2 מיליון דולר.
הבנק קיבל צווי עיקול על כלל נכסי בני-הזוג, אך על התכשיטים היקרים הללו לא הצליח לשים יד עד כה. מנגד, פיניאב טוען, שגם עניין רכישת הטבעות לא היה ולא נברא.
פיניאב טען לאחרונה בבית-המשפט בתל-אביב, כי על רקע עיקול חשבונותיו לטובת הבנק, אחד ממקורותיו הכספיים העיקריים, הוא סל הקליטה שהוא מקבל ממשרד הקליטה והעלייה. לפעמים, מסתבר, ישראל יודעת להאיר פנים כלפי מבקשי מקלט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
