רשות ני"ע מזהירה: פעילות קרן קלע לא קיבלה את אישורנו

"פעילותה של קרן קלע אינה על דעתה של רשות ניירות ערך ולא קיבלה את אישורה. קרן קלע נחקרת כיום בחקירה פלילית בחשדות חמורים ביותר של הפרת דיני ניירות ערך והונאת מאות משקיעים בסכומי-עתק בנוגע לפעילותה בעבר" - במילים אלה מבקשת רשות ניירות ערך להזהיר את הציבור מפני השקעה בקרן קלע מקבוצת רוביקון, אשר יצאה בתקופה האחרונה בקמפיין אגרסיבי הקורא לציבור הרחב לבדוק אלטרנטיבות השקעה נוספות לאלה המוכרות לו כיום, במסע פרסום בכיכובו של מוני מושונוב.

בהודעה חריגה אשר פורסמה באתר רשות ניירות ערך הערב (ד') יוצאת הרשות בפנייה חריגה למשקיעים פוטנציאליים מפני השקעות בקרן קלע, ומזהירה את הציבור מפני הסיכונים הכרוכים בביצוע השקעות שאינן מפוקחות.

"בימים האחרונים אנו עדים לקמפיין בטלויזיה ובאמצעי תקשורת נוספים מצד קרן קלע או מי מטעמה, הקורא לציבור הרחב לפנות לקרן לצורך השקעות פיננסיות בה במטרה להשיג תשואה עודפת", נכתב בהודעה, והובהר כי "הרשות מבקשת להבהיר כי פעילות זו של קרן קלע אינה על דעתה ולא קיבלה את אישורה. עוד מבקשת הרשות להבהיר כי קרן קלע נחקרת כיום בחקירה פלילית בחשדות חמורים ביותר של הפרת דיני ניירות ערך והונאת מאות משקיעים בסכומי-עתק בנוגע לפעילותה בעבר".

בהודעה פורטו כל החשדות של רשות ניירות ערך כנגד הקרן ומייסדה אמיר ברמלי, בהתאם למסמכים שהוגשו לבית המשפט במסגרת הליכי המעצר והשחרור בערבות של ברמלי. החקירה נוגעת לחשדות באשר לפעילותה של חברת קלע - הקרן לעידוד יזמות בישראל בע"מ, חברה אשר על-פי הצהרותיה עוסקת בפעילות השקעות ו"השלמת הון" לתאגידים ישראליים, בדרך של מתן הלוואות לזמן קצר לצורך עמידה בדרישותיהם של גורמים מממנים.

החשוד המרכזי בתיק הוא ברמלי, שהינו דירקטור בחברה ומוגדר באתר החברה כמנהל הקרן בפועל, ואשר רעייתו, דניאלה ברמלי, רשומה כבעלים היחיד של החברה.

במארס השנה נחקר ושוחרר בתנאים מגבילים ברמלי, מייסד קבוצת רוביקון ומנהל קרן קלע לעידוד יזמות, חברה-בת מקבוצת רוביקון אשר מגייסת כספים באמצעות קמפיינים באינטרנט.

על-פי החשד, החברה גייסה ממאות משקיעים סכומים המסתכמים במאות מיליוני שקלים, ללא תשקיף כמתחייב מהוראות חוק ניירות ערך. מהחקירה עולה כי גיוס זה נעשה תוך הטעיית המשקיעים ורשות ניירות ערך.

חשדות נוספים נוגעים להטעיית הלקוחות, לפיה תמורת הגיוס תופנה לטובת פעילות "השלמות הון" - בעוד שבפועל סכומי כסף ניכרים המסתכמים במאות מיליוני שקלים הועברו לטובת מימון השקעותיו הפרטיות של ברמלי או של חברות הקשורות אליו.

בהתאם לכך חשוד ברמלי בביצוע עבירות מרובות על חוק ניירות ערך, בהן עבירה של הצעה לציבור ללא תשקיף, הכללת פרטים מטעים בהודעה לרשות, אי-קיום דרישה של הרשות; וכן עבירות על חוק העונשין, בהן קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון.

בבקשת המעצר של ברמלי, שהוגשה לבית המשפט במארס השנה, צוין כי מממצאי החקירה עלה כי במהלך התקופה שבין 2012-2014 גייסה החברה ממאות משקיעים מאות מיליוני שקלים באמצעות הנפקת אג"ח, ותוך הבטחה לתשואות גבוהות, וכל זאת ללא פרסום תשקיף כמתחייב על-פי חוק.

מממצאי החקירה עד כה עולה כי החברה מסרה לכאורה פרטים מטעים לרשות ניירות ערך בדבר זהות המשקיעים, מספרם המדויק והיקף השקעתם בה.

כן עולה ממצאי החקירה חשד כי קלע יצרה מצגי-שווא בפני המשקיעים לפיהם תשקיע את הכספים שתגייס לטובת "השלמות הון" של תאגידים ישראליים - בעוד שבפועל, בניגוד לפרסומים באתר החברה ובניגוד להסכמים בין החברה לבין המשקיעים/בעלי האג"ח, שימשו מרבית כספי המשקיעים לטובת השקעות פרטיות של ברמלי ו/או השקעות בחברות הקשורות אליו. לטענת הרשות, קיימים ממצאים רבים המחזקים את החשדות בנוגע למעורבותו של ברמלי בביצוע העבירות.

בראיון שנתן ל"גלובס" לאחרונה אמר ברמלי: "איני מתייחס לחקירה. אני שמח עליה במובן זה שהיא תוציא את האמת לאור, והאמת טובה. יותר מזה איני יכול להתייחס".

עם זאת, בשלב מסוים בשיחה, כשהוא קובל על הרגולציה המונעת הזדמנויות השקעה מהמעמד הבינוני, הוא ציין כי "אני משלם מחיר בין היתר על זה שאני מציף את הבעיה הזו, ושביקרתי את הרגולציה בהקשר הזה".

מרוביקון ביזנס גרופ נמסר בתגובה: "לקרן קלע ולרשות ניירות ערך יש מחלוקות אידיאולוגיות קשות וידועות בציבור מזה שנים בסוגיות הפיקוח על חברות השקעות פרטיות.

"קרן קלע היא חברה פרטית ותיקה, ששילמה למשקיעים בה ריבית ממוצעת של למעלה מ-10% לשנה לאורך כל שנות פעילותה. הקרן עומדת בכל התחייבויותיה כלפי המשקיעים ותמשיך להציע אפשרויות השקעה ייחודיות למשקיעים פרטיים בכפוף לחוק.

"כפי שראינו בשנים האחרונות, המחיקות והתספורות הגדולות התקיימו דווקא בשוק ההון שנמצא תחת פיקוח הרשות. אזהרות שכאלה הרשות לא טורחת לפרסם. זו הסיבה בגינה משקיעים רבים, אשר איבדו את האמון בשוק ההון, בוחרים להשקיע בחברות פרטיות לא מפוקחות.

"היה ראוי אם רשות ממשלתית תנהל את מאבקיה באמצעים ענייניים ולא בתקשורת, לכל הפחות עד להכרעת בית המשפט".