לא רק ערכי, גם כלכלי

בואו נדבר על זה רגע ברצינות: האם שילוב חרדים, ערבים ונשים בתעשיית ההיי-טק והסטארט-אפים הישראלית, הוא מטרה ערכית? ברור. אבל זה ממש לא חזות הכל. מדובר בפעילות בעלת ערך כלכלי מובהק.

לרוב קוראי המאמר הזה, ברורה החשיבות הערכית, החברתית והתרבותית ביצירת חברה ושוק תעסוקה שמכבדים ומעריכים עובדים המגיעים ממגזרים, מגדרים, דתות ומוצאים שונים - ושמעריכים אותם לפי כישוריהם ולא לפי פרמטרים אחרים, שאינם אמורים להיות רלוונטיים.

מהבחינה הזו, מרבית מנהלי חברות ההיי-טק וגורמים מובילים אחרים בתעשייה (למשל, שותפים בקרנות-הון סיכון ומנהלי תוכניות יזמות והאצה), היו רוצים לראות יותר יזמים, מנהלים ועובדים מ"המגוון" האמור משתלבים בתעשיות אלו. בפועל, אחוז החרדים, הערבים והנשים בהיי-טק עדיין נמוך מאד באופן יחסי לשיעורם באוכלוסייה (מסיבות רבות ומגוונות).

אולם, מגמה זו משתנה בשנים האחרונות, בזכות יוזמות שונות הפועלות לקידום אוכלוסיות "אחרות" בתעשיית הסטארט-אפים, ההון-סיכון וההיי-טק הישראלית: ארגונים דוגמת קמא-טק, הפועל להכשרתם ושילובם של חרדים בהיי-טק ומפעיל תוכנית האצה לסטארט-אפים חרדים; גופים דוגמת עמותת "צופן" והחממה העסקית ליזמים ערבים בנצרת - Naztech, הפועלות לחיבור החברה הערבית להיי-טק הישראלי וסצינת היזמות בו; וארגונים דוגמת WMN ו-Google Campus for Moms, המעניקים ידע, כלים וחלל עבודה לנשים המעוניינים להשתלב בסצינת הסטארט-אפים ולהקים מיזם משלהן.

גם אם נדמה לנו לעיתים שגופים אלה פועלים מתוך תפיסה חברתית וערכית, ההצלחה שלהם צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של כולנו: מחקרים רבים הראו קשר מוכח בין גיוון מגדרי ומגזרי להצלחה עסקית - ומצביעים בצורה ברורה על כך שהגדלת שיעור החרדים, הערבים והנשים בחברות טכנולוגיה תורם באופן מובהק להצלחתן במדדים כלכליים.

כך למשל, מחקר של "פורבס" מ-2010 בחן את הביצועים של 26 חברות הנסחרות בבורסה, ומצא שחברות אשר בראשן עומדת אישה הראו ביצועים טובים יותר בכ-15% בממוצע ביחס לענף ובכ-30% ביחס לכל השוק. באשר לערבים, אלה יכולים לכסות במובן מה את המחסור בעובדים בתחומי הנדסת המחשבים והאלקטרוניקה: יותר מ-1,000 בוגרים במקצועות אלה "חסרים" בשוק מדי שנה (ביחס לכמות המשרות שנוצרות), וזאת למרות שפחות מ-50% מהבוגרים הערבים במקצועות אלה משתלבים במקצוע.

ובמילים אחרות - חיזוק הפריפריה והעסקת סקטורים שונים הם סיסמאות מצוינות, אולם הגיע הזמן להפנים כי מעבר לחשיבות הערכית והחברתית של הנושא - יש לכך כדאיות כלכלית ועסקית ברורה. רק כך, יגיע השינוי האמיתי.

גיא קצוביץ' הוא מנהל תכנית ההאצה מטעם עמותת בוגרי 8200 - 8200 EISP, שהינה אחד האקסלרטורים הראשונים בישראל. עד כה סיימה התכנית 5 מחזורים, עם 95 סטארטאפים ויזמים שגייסו מעל ל-250 מיליון דולר ומעסיקים כ-400 עובדים במצטבר. התכנית פותחת את המחזור ה-6 שלה בינואר 2016 וההרשמה אליה פתוחה כבר עכשיו באתר התכנית: www.eisp.org.il/en/join