בנק ישראל עובר על החוק

ההחלטה של בנק ישראל להשאיר את הריבית לחודש אוקטובר על כנה, ברמה של 0.1%, הביאה לתגובה שלילית בשוק ההון, בדמות נפילות בבורסה. אבל למעשה, הנפילה בבורסה לא הייתה בגלל שבנק ישראל החליט לא לשנות את הריבית, אלא בגלל שהשוק מתחיל להבין שלבנק ישראל כבר לא נותרו כלים שיוכלו להשפיע על מצב המשק.

על-פי חוק בנק ישראל, הבנק המרכזי נדרש לפעול ליציבות מחירים, שמוגדרת כאינפלציה של בין 1% ל-3% במשק לשנה. על-פי אותו חוק, בנק ישראל נדרש גם לפעול לשמירה על רמת הפעילות הכלכלית במשק על-ידי נקיטת מדיניות שתסייע ליצרנים ותעודד העסקת עוד עובדים.

אבל מאז 2014, האינפלציה בישראל היא אפסית, ואפילו שלילית. יותר מכך, מאז תחילת השנה, הצמיחה של המשק היא נמוכה, ונמצאת במגמת ירידה. ברבעון הראשון של השנה, צמח המשק ב-1.8% בלבד בחישוב שנתי; וברבעון השני כנראה שרק ב-0.1%.

אז אם בנק ישראל לא פועל ומנסה לשפר את המצב, הבנק בעצם מודה שהוא עובר על החוק. עד לפני כשנה, כאשר הסתמן שהאינפלציה הנמוכה, ההאטה בייצור והקיפאון במשק הם תהליכים מתמשכים, בנק ישראל הוריד את הריבית עד לרמתה הנוכחית של 0.1%, והודיע כי אם יהיה צורך, הבנק יבצע גם הרחבות כמותיות, כפי שביצעו הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה כדי לעודד את הפעילות הכלכלית.

יתרה מכך, באותה תקופה ובתקופות שקדמו לה, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, דיברה על כך שבתנאים הנוכחיים, בנק מרכזי צריך ורשאי לנקוט צעדים לא שגרתיים. בין היתר, היו מי שחשבו שהיא תפעל ביתר שאת לייצוב של שער המטבע, או לשנות את יחס הלימות ההון שהבנקים נדרשים לעמוד בו, כדי לאפשר לבנקים לתת עוד הלוואות זולות לחברות וליחידים.

אבל מאז, נראה כי בנק ישראל אפילו לא מנסה לנקוט פעולות מוניטריות. אף שהתחזיות מראות שהאינפלציה תישאר נמוכה לפחות בחצי שנה הקרובה, והמשק לא מראה ניצנים של צמיחה, בנק ישראל לא מנסה להוריד עוד יותר את הריבית, וגם לא מדבר על ביצוע של פעולות אחרות. במקום לבצע פעולות, הבנק מסביר שחלק גדול מירידות המחירים כיום נובעות משינויים במסים ומהשפעות עולמיות שמביאות לירידות מחירים של חומרי-גלם, ולכן, בנק ישראל טוען שאלו ירידות מחירים שאינן מזיקות למשק.

במידה מסוימת, יש אמת בטענות של בנק ישראל. אבל הוא עדיין עובר על החוק, ולכן ניתן היה לצפות שהוא לפחות ייראה כמי שמנסה לעמוד בדרישות של החוק. יותר מכך, חלק גדול מירידות המחירים מגיעות אכן מחו"ל, אבל הן מגיעות בגלל סיבות שלא עומדות להיעלם בקרוב. גם בשנים הבאות, סין ומדינות מתפתחות אחרות ימשיכו לייצר במחירים נמוכים, ולכן הלחץ לירידות מחירים יימשך, כך שגם בשנים הבאות חברות ישראליות יהיו חייבות להתייעל, לצמצם רווחים ולהוריד מחירים, כדי להתמודד עם מוצרים זולים מחו"ל.

מכאן, ששוק ההון נפל לא בגלל שבנק ישראל לא הוריד את הריבית, אלא בגלל ששחקני השוק מתחילים להבין, שאם בנק ישראל לא יכול לסייע לצמיחה במשק בתנאים הנוכחיים, ספק אם הוא יוכל לסייע לה בשנים הקרובות.

■ הכותב הוא מבית-הספר לבנקאות ולשוק ההון, המכללה האקדמית נתניה.