אחד האלופים היותר חכמים ויותר בכירים במטה-הכללי (במטכ"ל) נוהג לדמות את יחסי הדרג הצבאי והמדיני בישראל למשחק כדורסל:
הדרג הצבאי לוקח את הכדור, מוסר, מעביר את הכדור למגרש של היריב, אבל כדי לשים את הכדור בסל, ולסיים את המהלך בשתי הנקודות המיוחלות, דרוש דרג מדיני. כך קורה במלחמות, כך קורה במבצעים, כך קורה גם בהתמודדות עם גל הטרור הנוכחי.
זה גם המסר החכם של סרטו המשובח של דרור מורה "שומרי הסף":
חיילי צה"ל ולוחמי שירות הביטחון הכללי (השב"כ) יכולים לרדוף אחר המחבלים, לעצור, לבלום, לפזר הפגנות, לסכל פיגועים, לאבטח צירים. זה מה שהם עושים תמיד, וזה מה שהם עושים ביתר שאת בימים האחרונים.
אלא שבהיעדר תוחלת, בהיעדר תקווה בשני הצדדים, כל מעשי צה"ל, השב"כ והמשטרה, משולים להצמדת המכסה הלוהט לסיר המבעבע של מציאות חיינו כאן.
לגנותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ייאמר שהשמרנות והפסימיות הטבועות בו אינן מאפשרות לו להציג חזון כל שהוא. היה זה טראגי לראות כיצד שעה בלבד אחרי שהתעלם כמעט לחלוטין מהבעיה הפלסטינית בנאומו הרהוט באו"ם, הרימה הבעיה הזו את ראשה המכוער, ברצח בני משפחת הנקין זכרם-לברכה בשומרון.
לזכותו של נתניהו ייאמר שהוא זהיר מתמיד, מנוסה מתמיד, ואחרי הקיץ הקודם של מלחמת עזה ("צוק איתן"), הוא יודע מה מחירה של הידרדרות ביטחונית שאף אחד מהצדדים אינו רוצה בה.
הניסיון היום בצמרת מערכת הביטחון, בנוגע לסוגיה הפלסטינית, הוא של שנים רבות: שר הביטחון משה (בוגי) יעלון שימש בעבר כאלוף פיקוד המרכז וכמפקד אוגדת איו"ש. הרמטכ"ל גדי איזנקוט שימש כמפקד אוגדת איו"ש. אפילו דובר צה"ל מוטי אלמוז, שימש כמפקד חטיבה (מח"ט) בשטחים וכראש המינהל האזרחי; והמפכ"ל המיועד רוני אלשיך שימש כראש מרחב ירושלים שומרון ויהודה בשב"כ, מקבילו של אלוף פיקוד מרכז בצה"ל.
מדובר בשנים ארוכות של היכרות אינטימית עם הגדה ובעיותיה, ניסיון שעכשיו, "אחרי החגים", יבוא לידי המבחן האמיתי: לשים את הרגל על הברקס לפני שהשטחים יגלשו לבעירה גדולה, לאינתיפאדה שלישית.
כרגע הקונצנזוס בדרג המקצועי הוא חד-משמעי. אנחנו לא באינתיפאדה עדיין. הוכחות? בבקשה: שימו לב לנתוני פיקוד מרכז על ההפגנות בחג שמחת תורה:
באזור ג'נין הפגינו 150 פלסטינים. באזור קלקיליה וטול-כרם הפגינו 60 פלסטינים. באזור שכם הפגינו 200 פלסטינים. באזור רמאללה הפגינו כ-1,000 פלסטינים. באזור בית לחם כ-950, ובאזור חברון כ-500. זו אינה אינתיפאדה. רוב העם הפלסטיני נשאר בבית.
גם במהלך החג שלפו שוטרים פלסטינים שמונה ישראלים שהווייז שלהם הטעה אותם והכניס אותם לערים פלסטיניות. שמונה מעשי לינץ' שנמנעו הודות למנגנונים הפלסטיניים, שממשיכים לנסות להדוף את ההפגנות לתוך הערים והכפרים ברשות.
הרשות הפלסטינית אינה רוצה אינתיפאדה שלישית ואינה מניעה כזאת. היא אינה מתגעגעת לטנקים של צה"ל בקסבות של שכם ורמאללה, ולא רוצה לבדוק אם בוואקום שייווצר בעקבות אינתיפאדה שלישית, החמאס יעשה לאנשי הפת"ח בגדה מה שעשה להם בעזה, כאשר זרק את פעיליהם מגגות הבניינים.
ראש הרשות מחמוד עבאס, למרות נאומו באו"ם, שירטט קו אדום למנגנוני הביטחון הפלסטיניים: התיאום עם צה"ל והשב"כ נמשך. בכל מחיר.
הקבינט הביטחוני של נתניהו, גם אם עבר שינוי מסוים בעקבות הבחירות האחרונות, מזכיר עתה את הקבינט הזכור לרע בעת מלחמת "צוק איתן". התקפות פופוליסטיות-טוקבקיסטיות-ילדותיות מהצד הימני על ראש הממשלה ושר הביטחון.
זה הגיע לכדי כך ששרת המשפטים איילת שקד טוענת בריאיון טלוויזיה, כי צבא ההגנה לישראל אינו עושה די כדי להילחם בטרור. ששקד תספר את זה לחיילים שחטפו אבנים בחגים, במקום להיות בבית. שתספר את זה ללוחמי הימ"מ וללוחמי דובדבן ולרכזי השב"כ, שלא עצמו עין עד שפיענחו את רצח הזוג הנקין ז"ל.
ובכלל, בצה"ל ובשב"כ לא מבינים את הקריאות הפטריוטיות מטעם עצמן והחלולות, לצאת למבצע "חומת מגן 2" בשטחים. למרות התלהבות עיתונים מסוימים שעל-פי מקורות זרים מקורבים לראש הממשלה, זו אינה דעתם.
מבצע "חומת מגן 2" - נגד מי? ואיפה? השנה אינה 2000 ואינה 2002. כפי שנראה בפענוח המהיר בן ה-24 שעות של רצח איתם ונעמה הנקין, צה"ל והשב"כ נכנסים מתי שהם רוצים לאן שהם רוצים בשטחים. לא בטנקים, אלא בג'יפים. בשטח אין עשרות רבות של חוליות מתאבדים הממתינות לשעת כושר להתנפץ על העורף הישראלי.
מנגד, מה שלא פוענח עדיין הוא הרצח בדומא של שלושת בני משפחת דוואבשה על-ידי פעילי ימין קיצוני. הרצח שטרם פוענח הוא שמן בעירה לנערים היוצאים לזרוק אבנים בעיסאוויה ובקלנדייה, וייתכן שגם השפיע במשהו על חוליית החמאס משכם, שיצאה לרצוח את משפחת הנקין ביום חמישי שעבר.
אלה חבורות צעירים ללא פיקוד, ללא הכוונה. לעיתים הם רואים בטלוויזיה שמסגד אל-אקצא בסכנה, ומחליטים לצאת למחסום הקרוב לדקור חייל. מספיק להסתכל על ההרוגים הפלסטינים בחג, נער בן 13 באזור בית לחם, ונער בן 18 באזור טול-כרם, כדי להבין את גילם הצעיר של המפגינים.
יוצאת דופן היא חוליית החמאס המאורגנת משכם, שרצחה את הזוג הנקין. רק המזל גרם למחבלים להיקלע לתקרית, שצה"ל מכונה דו"צ (ירי דו-צדדי), אש ידידותית, ירי כוחותינו על כוחותינו. כאשר אחד המחבלים ירה בטעות בחברו, בעת שווידאו הריגה בזוג הנקין. זה מה שגרם להם לוותר על רצח ארבעת הילדים שישבו במושב האחורי.
החוליה ביצעה שני פיגועי ירי בשבועות האחרונים: בקדומים ובשבי-שומרון. בשב"כ יערכו עכשיו הנדסה לאחור, כדי להבין איפה טעו.
בימים הקרובים נראה הגברה של הריסות בתים, תגבורי כוחות, סיורים של נתניהו ויעלון עם חיילים ומפקדים בשטחים. אבל את הכדור שיקבלו מהם, לא נראה שהם מתכוונים לזרוק לסל בתקופה הקרובה.
הכותב הוא הכתב הצבאי של חדשות 10
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
