דעו את זכויותיכם: מתי אתם זכאים לקבל כסף מביטוח לאומי?

המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח לאומי מכל התושבים בהתאם להכנסותיהם ולמעמדם, ומשלם קצבאות לזכאים. כך אמורות לעבור הכנסות מקבוצות מבוססות מבחינה כלכלית לקבוצות חלשות ופגיעות. בדרך זו אמור לתרום הביטוח הלאומי לחלוקה צודקת יותר של ההכנסה הלאומית ולצמצום ממדי העוני.

אלא שהמילים היפות הללו אינן מגיעות תמיד לשטח, והטענות נגד המוסד לביטוח לאומי רבות וקשות. רבים מקבלים קצבאות שאינן מספיקות להן לקיום בסיסי, רבים עוברים מסכת ייסורים עד שהם בכלל מקבלים קצבאות. לפעמים זה קורה בגלל שהעוגה לא מחולקת באופן שוויוני, ולפעמים - בגלל שמישהו החליט לגנוב מהקופה הציבורית.

בינתיים, כולנו משלמים באופן שוטף ביטוח לאומי כחלק מהפרשות השכר, ואנחנו נעזרים בביטוח זה כאשר אנחנו נכנסים למצב של אבטלה, נכות או בהגיענו לפנסיה. ביטוח לאומי הוא בעצם ביטוח סוציאלי, שבו המדינה קבעה תלות וערבות הדדית בין כל אזרחיה. משמעות הדבר היא שאנחנו, כאזרחי המדינה, מפרישים בהתאם ליכולתנו ומקבלים לפי צרכינו. בבסיס הביטוח הזה קיימת ערבות הדדית והבטחה לחיים בכבוד.

האם זה מה שקורה בפועל? למרות הכוונות טובות (וזה לא נאמר בציניות), הקצבאות מביטוח לאומי כאמור לפעמים לא מספיקות. אבל ישנם גם מקרים אחרים, שבהם אנחנו לא מממשים את מלוא הזכויות שלנו כתוצאה מחוסר ידיעה וחוסר הבנה. לפעמים המוסד לביטוח לאומי אפילו לא טורח לעדכן אותנו במה שמגיע לנו. הנה, לדוגמה, 13,000 אנשים שמשלמים דמי ביטוח אף שהם פטורים מתשלום.

מי מבוטח וכמה משלמים לביטוח לאומי?

כל תושב ישראל בן 18 ומעלה חייב, על-פי חוק, להיות מבוטח בביטוח הלאומי ולשלם דמי ביטוח. החריגים לעניין זה:

1. אישה נשואה, שבן זוגה מבוטח, והיא עקרת-בית בלבד.

2. מי שעלה לישראל ונעשה תושב המדינה לראשונה בהיותו מעל לגיל 62.

תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות מחושבים על-פי גובה ההכנסות שיש למבוטח מעבודה ושלא מעבודה וכן על-פי מעמדו הביטוחי, כאשר יש הבחנה בין עובד שכיר לעובד עצמאי; כמו גם בין מי שאינו עובד ויש לו הכנסות שלא מעבודה, או שהוא ללא הכנסות.

במדריך הביטוח הלאומי תוכלו לקרוא בהרחבה מה החובות לביטוח לאומי וכמה דמי ביטוח משלמים בכל חודש. ככלל, מדובר על ניכויים שונים משכירים ומעצמאים.

הניכוי משכר עובד שכיר עומד על 3.5% (דמי ביטוח לאומי בשיעור 0.4% ודמי ביטוח בריאות של 3.1%) על חלק השכר שעד 60% השכר ממוצע; 12% (דמי ביטוח לאומי בשיעור 7% ודמי ביטוח בריאות - 5%) על חלק השכר הגבוה מ-60% מהשכר הממוצע.

אצל עצמאים זה שונה: מחלק ההכנסה שעד 60% מהשכר הממוצע - דמי ביטוח הלאומי בשיעור של 6.72% ו-3.1% דמי ביטוח בריאות. מחלק ההכנסה שמעל 60% השכר הממוצע (ועד למקסימום ההכנסה החייבת) דמי ביטוח לאומי 11.23% ודמי ביטוח בריאות בשיעור של 5%.

מה מקבלים מביטוח לאומי?

המוסד לביטוח לאומי מופקד על הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל. תפקידו העיקרי להבטיח אמצעי מחיה למי שאינם מסוגלים להתפרנס למחייתם. הביטוח הלאומי משלם קצבאות לזכאים ובכך מסייע לשכבות אוכלוסייה נרחבות, ולמבוטחים בזמן משבר אישי כמו פיטורים, נכות ופגיעה בעבודה.

באמצעות תשלומי הקצבאות מועברות כאמור הכנסות מקבוצות מבוססות מבחינה כלכלית לקבוצות חלשות ופגיעות, ובכך תורם הביטוח הלאומי לחלוקה צודקת יותר של ההכנסה הלאומית ולצמצום ממדי העוני בישראל.

מדיניות הרווחה של ישראל נחשבת לאחת הנרחבות בעולם, וכל אחד מהעומדים בראש המוסד לביטוח לאומי בעשרות השנים האחרונות נפנף בכך, אם כי בשנים האחרונות עולה תמונה ברורה של עלייה בעוני.

במקביל, עולות טענות קשות נגד ביטוח לאומי שאינו מספק קצבה מינימלית. אנשים רבים (רבים מאוד) לא חיים בכבוד, למרות הקצבה של ביטוח לאומי. זה מוביל אותנו לשאלות אחרות: איך לחסוך לפנסיה, ואיך להשקיע את הכספים שלכם בתבונה?

בפועל, חיסכון נכון לפנסיה על פני שנים עשוי להיות משמעותי מאוד לרווחתנו בתקופת הפנסיה, והשקעות נכונות על פני זמן בשוק ההון (וזה ממש לא חייב להיות כסף גדול) יכולות לתרום רבות בתקופות מסוימות בחיינו. הפנסיה וההשקעות, לצד הביטוח הלאומי, יכולים לספק לנו יכולת לחיות בכבוד וברווחה.

מה מקבלים בעצם מביטוח לאומי? ביטוח לאומי משלם קצבאות גמלאות ותגמולים. שמו לב - הביטוח הלאומי אינו משלם פיצויים, שהם חלק מהסכם העבודה מול המעביד ותלויים וקשורים לפנסיה של העובד.

להלן הקצבאות, הגמלאות והתגמולים העיקריים שמשלם הביטוח הלאומי:

■ תאונת עבודה: כאשר נפגע עובד שכיר או עצמאי, הנפגע אמור לקבל קצבה או תגמול, בלי קשר לשאלה מי אשם בתאונה או אחראי לה.

כל זאת, בהתקיים כמה תנאים. התנאי הראשון והחשוב ביותר הוא שהתאונה נגרמה לאדם בעבודתו או עקב עבודתו, וזה כולל גם תאונה לעובד שהתרחשה בדרכו מהעבודה או לעבודה. דברים אמורים גם במחלה שקשורה למקום העבודה. תאונת העבודה יכולה להיות אירוע אחד או מספר אירועים קטנים יותר שהצטברו לאירוע גדול.

אם התאונה גרמה נכות של עד 19%, הנפגע יקבל מענק חד-פעמי מהמוסד לביטוח לאומי. כאשר הפגיעה קשה יותר, ומדובר על נכות של 20% ומעלה, הנפגע יקבל קצבת נכות קבועה.

■ נכות כללית: נכות כללית מתייחסת לחולים ולזקנים. מדובר בקצבה שניתנת אם דרגת הנכות היא מעל רף מסוים. לביטוח לאומי יש טבלאות וחישובים לגבי חישוב נכות של זקנים. אם האדם זכאי לקצבה על-פי מספר נושאים-פרקים, הוא יקבל את הקצבה הגבוהה מבין האפשרויות. אך, חשוב להדגיש: לא תינתן יותר מקצבה אחת.

■ דמי אבטלה: כדי לקבל דמי אבטלה צריך לעבור תקופת הכשרה, כלומר שאותו עובד שכיר (ומדובר בקצבה שניתנת רק לשכירים) יעבוד במקום העבודה לפחות חצי שנה. גבוה דמי האבטלה תלוי בשכר שקיבל השכיר לפני ההתפטרות/פיטורים. ביטוח לאומי מספק אחוז מסוים משכר זה, עד תקרה מסוימת.

■ הבטחת הכנסה: ביטוח לאומי מספק הבטחת הכנסה, שתאפשר קיום מינימלי. כלומר, גם אם אדם לא זכאי לקצבה ספציפית, והוא בכל זאת מגיע לרף מינימום, המוסד לביטוח לאומי אמור להבטיח לו הכנסה המאפשרת קיום מינימלי.

■ מענק לידה: מענק חד-פעמי. מענק לידה ניתן באופן חד-פעמי, בנוסף לכך היולדת מקבלת במשך 14 שבועות שלאחר הלידה שיעור מסוים מהשכר החודשי שלה. גם גבר יכול לקחת חופשת לידה (במקום האישה) ולקבל מהביטוח הלאומי חלק משכרו (יש תקרה על סכום הקצבה בחופשת הלידה).

■ קצבאות ילדים: קצבאות ילדים משולמות באופן שוטף לפי מספר הילדים במשפחה וגילאיהם. קצבאות הילדים משולמות דרך המוסד לביטוח לאומי, אך לא מתקציבו של מוסד זה.

■ קצבת סיעוד: המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבת סיעוד למי שלא מסוגל לבצע 3 מתוך 5 פעולות בסיסיות: אכילה, רחצה, קימה, הליכה ושליטה על סוגרים. התמיכה ניתנת בגובה מסוים, אף שבפועל עלות הסיעוד במקרים רבים גבוהה יותר.

■ שמירת הריון: בתקופה זו יש מגבלה זמנית של ההרה, ולכן היא זכאית לקצבה.

■ קצבת זקנה: קצבה שמשולמת כשמגיעים לגיל פנסיה. אצל גברים מדובר על גיל 67 ואצל נשים עדיין 62 (אמור לעלות ל-64). קצבה זו אחידה לכולם, אלא אם כן מדובר במי ששילם לביטוח לאומי מעל 35 שנה, שיקבל קצבה גדולה יותר. חשוב לדעת: קצבה ליחיד עולה על מחצית הקצבה הזוגית. למה? כי היחיד צריך לשלם יותר על מחייתו (ההוצאות הקבועות "נופלות" על אחד ולא על שניים).

■ קצבת שאירים: שאירים הם אלה שנשארו, מי שבן זוגם או ההורה שלהם נפטר. בן זוג/בת זוג יקבלו קצבת שאירים עד הגיעם לגיל פנסיה, ואז יקבלו קצבת זקנה. אגב, אם בן הזוג/ בת הזוג מתחתנים במשך התקופה, הם כבר לא זכאים לקצבת שאירים. ילדים שמקבלים קצבת שאירים יזכו לקבלה כל עוד הם קטינים.

■ תשלום במילואים: עבור השירות במילואים מקבלים תשלום שהוא פונקציה של רמת השכר לפני המילואים.

■ קצבת אסירי ציון ונפגעי פעולות איבה: קצבה זו תלויה בכמה פרמטרים ומשולמת מתקציב המדינה ולא מתקציב הביטוח הלאומי.

■ תשלום לעובדים בפשיטת רגל של מעביד: כאשר המעביד נכנס להליכי פירוק, ואין לו כסף לשלם פיצויי פיטורים, המוסד לביטוח לאומי משלם במקומו. הפיצויים מוגבלים בסכום מסוים וניתנים כפונקציה של הסכום שמגיע לעובדים, קרי: שיעור מסוים ממה שמגיע להם. המוסד לביטוח לאומי משלם לעובדים והופך למעשה לנושה של החברה בפירוק.

■ מזונות: כאשר לא מקבלים דמי מזונות, ואין סיכוי לקבל כסף מהבעל/האב, המוסד לביטוח לאומי משלם מזונות לאישה. אגב, כאשר ידוע איפה האב, וניתן לקבל ממנו כסף, פונים להוצאה לפועל. אם המוסד לביטוח לאומי כבר נמצא בתמונה, הוא יכול לדרוש מהבעל/האב לשלם על הנזק שנגרם.

למדריכים נוספים:

ביטוח לאומי - כל החובות והזכויות שלכם

תקנות חדשות לקביעת אחוזי נכות - איך זה ישפיע על המבוטחים?

ביטוח לאומי חייב לציבור 1 מיליארד שקל