מודי'ס: גורם הסיכון לאשראי של ישראל - הסיכונים הביטחוניים

המשך מגמת השיפור בחוב הממשלתי הוא השיקול הפיסקלי העיקרי השומר על יציבות דירוג האשראי של ישראל בתקופה של התגברות סימני ההאטה במשק, חוסר יציבות פוליטי וסיכון גיאו-פוליטי הולך וגובר - כך אומרת ל"גלובס" קריסטין לינדאו, סגנית נשיא בכירה בסוכנות דירוג האשראי הבינלאומי היוקרתית מודי'ס. לדבריה, למרות התחלופה הגבוהה של הממשלות והקואליציה השברירית של נתניהו, הסיכון הפוליטי הפנימי בישראל נחשב לנמוך יחסית, אך לעומת זאת הסיכונים הביטחוניים הגוברים באזור מהווים מקור דאגה עיקרי לעתיד דירוג האשראי של ישראל.

לינדאו נחשבת לגורם המקצועי הבכיר במודי'ס המרכז את המעקב אחר הכלכלה הישראלית. בשיחה עם "גלובס" בעקבות פרסום הדוח השנתי של הסוכנות על כלכלת ישראל בשבוע שעבר, מתחה לינדאו ביקורת על מדיניות הממשלה שמביאה לכיפוף הכללים הפיסקליים שנועדו להגביר את אמינות המדיניות התקציבית של הממשלה ולהביא להקטנת יחס החוב לתוצר. הכללים שנחקקו ב-2005 אמורים להגביל את הגידול בהוצאה התקציבית ולהבטיח שהגירעון התקציבי יפחת עם השנים. בפועל, הכללים "נכתבים מחדש" כמעט בכל שנה מאז חקיקתם, כותבים במודי'ס. "אמינות הכללים הפיסקליים נשחקה בצורה משמעותית כתוצאה מההתנהלות הממשלתית בשנים האחרונות", אומרת לינדאו, "אין משמעות לכלל אם לא מצייתים לו. אבל בסופו של יום, וכשהאבק מתפזר, אנחנו רואים שהחוב ממשיך להשתפר, כך שבסופו של דבר יש אמינות למדיניות הממשלה גם אם אין כזו אמינות לכלים הפיסקליים שבחוק".

התחזית של מודי'ס לצמיחת המשק בשנים 2015-2016 דומה לזו של האוצר, בנק ישראל וה-OECD. בכל הקשור לגירעון, מודי'ס צופה כי ב-2015 הוא יהיה נמוך מתחזית האוצר ויעמוד בסוף השנה על 2.5% תוצר - למרות הפחתות המסים. באוצר מעריכים כי הגירעון יעמוד על 2.9%, ככל הנראה מתוך הכרה בכך שמערכת הביטחון תצליח לשים יד על תקציבים נוספים. ב-2016 צופה מודי'ס (בדומה לאוצר), שהגירעון יגיע ל-2.9% תוצר - זאת כתוצאה מהסכמי השכר החדשים עם עובדי המדינה ומימוש הפחתות המע"מ ומס החברות, שקיבלו ביטוי חלקי מאוד ב-2015.

למרות זאת, מודי'ס מעריכה שיחס החוב הממשלתי לתוצר המקומי בישראל ימשיך לרדת: בחצי אחוז ב-2015 וב-0.3% ב-2016.

בסוכנות מחמיאים לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר משה כחלון שקיצצו 40% מהיקף ההתחייבויות הקואליציונית כדי להבטיח את המשך ירידת יחס החוב-תוצר גם ב-2015. "השיפור של ישראל בנתוני החוב נמשך למרות הפרעות פוליטיות וכלכליות, חיצוניות ופנימיות", כותבים כלכלני הסוכנות, "בנוסף לאירועים כמו התלקחויות ביטחוניות, שיטת הממשל בישראל היא לא יציבה באופן אינהרנטי, וכתוצאה מכך אף ממשלה אינה מסיימת קדנציה. ואולם, ניהול פיסקלי אפקטיבי בתמיכת צמיחה חזקה, ירידה בתשלומי הריבית וירידה בהוצאות הביטחון - אפשרו לישראל להיות אחת מארבע הכלכלות המפותחות היחידות בעולם (לצד נורבגיה, שבדיה ושווייץ) שהצליחו להוריד את יחס החוב-תוצר שלה מאז פרוץ המשבר הפיננסי העולמי. בזמן שיחס החוב-תוצר הממוצע במדינות ה-OECD עלה בשנים 2009-2014 ב-20.2 נקודות האחוז והגיע ל-113.8%, ירד יחס החוב בישראל באותה תקופה ב-8 נקודות האחוז ל-67.1%".

מצד שני, כשמשווים את ישראל לקבוצת המדינות המפותחות הדומות לה הכוללת את פולין, צ'כיה, בלגיה ודרום קוריאה, מתברר כי שיעור החוב הממשלתי עדיין גבוה בכ-50% מהממוצע (ראו טבלה).

תוצאות ניהול החוב האפקטיבי שנעשה באוצר על ידי החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו וסגנה יהלי רוטנברג, באות לידי ביטוי לא רק בהורדת שיעור החוב אלא בשורת פרמטרים נוספים, ובראשם היחס בין הוצאות ריבית של המדינה על חובותיה להכנסותיה (debt affordability).

במודי'ס מציינים כי היחס השתפר משמעותית למרות שהכנסות המדינה (כשיעור מהתוצר) קטנו מאז 2007 ב-5% (בעיקר בשל הורדות המסים, ע"ב) - כשהסיבות העיקריות לכך הן הורדת היקף החוב והורדת עלויות מימון החוב. בנוסף מציינים במודי'ס, כי ישראל הצליחה להאריך משמעותית את החוב הממוצע - העומד כיום על 7.4 שנים לפירעון לעומת 6.4 שנים בשנת 2009.

נתון מעניין אחר שהסוכנות מצטטת הוא כי 90% מגיוסי ההון של הממשלה נעשים בשוק המקומי, כשביקושי היתר הם ביחס של 1 ל-4.8 - נתון המעיד לדעת הסוכנות על "שוק הון עמוק ומפותח מאוד". שיעורו של החוב הנקוב במט"ח עדיין גבוה יחסית ועומד על 13.9% מסך החוב הממשלתי, בין היתר כתוצאה מהנפקות האג"ח של מפעל הבונדס - שם עומד כיום החוב לפירעון על 7 מיליארד דולר. להערכת יחידת החוב הממשלתי משקיעים זרים מחזיקים 6.4% מהחוב הסחיר הנקוב בשקלים.

"חוסר ודאות"

הסקירה השנתית שפרסמה מודי'ס על כלכלת ישראל בשבוע שעבר הציגה תמונה מורכבת ורב-ממדית. מצד אחד ציינה הסוכנות, כי הצמיחה במשק הישראלי מאבדת מומנטום מאז אמצע 2011 וקצב הצמיחה בשנים 2012-2014 ירד מ-5% ל-2.9% לשנה - כשהגורם העיקרי לכך הוא החולשה המתמשכת ביצוא. מודי'ס מציינים כי דווקא הצלחת סקטור ההיי-טק למשוך לישראל השקעות גדולות באה במידה מסוימת על חשבון יצוא תעשייתי מסורתי. "חלק מהפגיעה ביצוא נגרמה כתוצאה מהתחזקות השקל, וההתחזקות נובעת דווקא מהביצועים הטובים של הכלכלה והאמון של משקיעים זרים בה", אומרת לינדאו.

לגבי צמיחת המשק בעתיד, מודי'ס מזהירה כי העיכובים באישור מתווה הגז עלולים להביא לאובדן ההזדמנות לייצא גז ולסייע בהאצת הצמיחה במשק. היא מציינת כי לתנועת החרם על ישראל לא הייתה עד כה השפעה של ממש על הכלכלה, אך להערכתה המצב ישתנה אם התנועה תמשיך לצבור מומנטום.

ברכיב השני - עוצמה ממסדית - מקבלת ישראל ציונים גבוהים בפרמטרים של מאבק בשחיתות, יעילות ממשלתית, איכות הרגולציה ושלטון החוק, אך הציון הכולל נפגע כתוצאה מציון נמוך במיוחד (10-15 מתוך 100) ליציבות המערכת הפוליטית. הסוכנות מציינת כי פרשיות השחיתות שנחשפו בשנים האחרונות, כמו אלה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שחקו עוד יותר את אמון הציבור במערכת הפוליטית. "התחלפות הממשלות עלתה בשנה שלמה של חוסר ודאות ועצירת תהליכי רפורמה", כותבת מודי'ס, "המערכת הפוליטית בישראל מפוצלת ותנודתית ופוגעת ביציבות ובוודאות. על מנת לאפשר את הקמת הממשלה הנוכחית נעשו ויתורים רבים ויקרים לכל אחת מהשותפות הקואליציוניות. יש חשש לעתידה של הקואליציה הצרה וליכולתה להתמודד עם בעיות כלכליות דחופות כמו מתווה הגז. קיימת אפשרות שנתניהו יצרף לממשלתו את מפלגתו של יצחק הרצוג כדי לנטרל את זכות הווטו שיש כיום לכל אחד מהשותפים", נכתב.

 ישראל ומדינות היחס שלה