אינתיפאדה? החשבון בדרך

אם חיפשתם בדל של תקווה להיאחז בו בימים אלה, נמליץ לכם לחשוב על כך שעדיין מוקדם מדי להעריך מה תהיה ההשפעה הכלכלית של פרץ האלימות הנוכחי בין ישראל לפלסטינים. מצד שני, כדאי לדעת שמצבו של המשק הישראלי היה לא פשוט גם לפני האירועים של השבוע האחרון. בינתיים, מה שגורם לנזק אמיתי לכלכלה הישראלית הן ההתפתחיות במשק הגלובלי והיעדר מדיניות כלכלית שנועדה להתמודד איתן.

האטה משמעותית הייתה קיימת במשק עוד לפני גל האלימות הנוכחי. סימני השאלה על התפקוד הפיסקאלי של שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו הועלו כבר לפני כמה שבועות, והתעצמו מאז פרסום דוח קרן המטבע הבינלאומית על המשק הישראלי. חוסר היכולת של הממשלה לנסח אסטרטגיית צמיחה היא עובדה קיימת מזה שנים. אלא שהאמירה לפיה מדובר בשלבים מוקדמים מדי של האלימות, ולכן לא ניתן להעריך עדיין לאן היא תתפתח, אינה מנחמת את בעלי העסקים בירושלים, במיוחד במרכז העיר, ואת בעלי העסקים במקומות אחרים בהם האלימות בין יהודים לערבים פורצת. פרט לחנויות שמדווחות על עלייה של מאות אחוזים במכירה של מיכלי גז פלפל, יש בתי עסק שנותרו ללא לקוחות בימים האחרונים. את הדברים האלה חשוב לזכור לפני שמישהו יתחיל לצטט ממוצעים כלל-ארציים, או לשפוט את מצב הצריכה הפרטית על-פי מדד העומס בבתי קפה של תל-אביב.

זה שקשה להעריך את ההשפעה של גל האלימות הנוכחי, עדיין לא אומר שלא תהיה לו השפעה או שניתן להתעלם ממנו. היקף הנזק ייקבע על-פי ההשפעה של גל מתמשך על הצריכה הפרטית ועל היצוא, ובהנעה של יוזמות החרמה נגד המשק הישראלי בחו"ל. יש להניח שגם התיירות לישראל תהיה, פעם נוספת, הקורבן הראשון של התמונות במסכי הטלוויזיה בעולם. משמעות הדבר היא שיש כבר נזק ויש כבר מחיר שכלכלת ישראל משלמת. כרגע מדובר, עדיין, במשהו מוגבל, אולי אפילו ארעי, אך עם פוטנציאל הרס לא קטן.

בינתיים סימני השאלה הם עדיין רבים מאוד וספק אם יש מישהו שיוכל לאמוד מה תהיה ההשפעה הכלכלית של ניצני האינתיפאדה. תמיד ניתן לסמוך על משרד הביטחון והמטה הכללי של צה"ל שיידרשו תוספת תקציבית, ותמיד ניתן לסמוך על שרי הממשלה שיבטיחו שהממשלה תדאג לרווחת האזרחים, בלי שיהיה להם מושג כיצד עושים זאת.

מה שיכריע בסופו של דבר את גודל הפגיעה יהיה הזמן שיחלוף עד שתהיה מידה של רגיעה. יש לקוות שבעניין זה, בניגוד למה שקורה בתחום הכלכלי, יש לממשלה מדיניות ברורה, או לפחות תוכניות שחורגות מנאומים, מסיבות עיתונאים וחיפוש מסיתים. מערכה ממושכת המאופיינת באלימות ופגיעה חמורה באזרחים אכן תביא לפגיעה משמעותית במשק. יתר על כן, פגיעה כזו אף פעם אינה שוויונית. הקורבן של מגזר התעשייה המסורתית והמסחר הקמעונאי יהיה גדול הרבה יותר מאשר בענפי הטכנולוגיה העלית והפיננסים.