מדעי הרוח - למען ההיי-טק

יש להניח שמצבה התדמיתי של המתמטיקה, שממילא לא סבלה מבעיות של תדמית נמוכה, כבר מזמן לא היה טוב כל כך. מי שכן עלול לסבול מבעיות תדמית, הוא המדע הלא מדויק, התחום ההומני והיצירתי.

הבעיה שכן קיימת במתמטיקה, ובה ממהר משרד החינוך לטפל, היא הירידה החדה במספר התלמידים והתלמידות הפונים למסלול ריאלי של חמש יחידות בגרות, והיא לא נובעת מתדמית נמוכה. תלמידים לא פונים למסלול זה ממגוון סיבות: חלקן העדר כישורים, וחלקן, ככל הנראה, חששות מעמידה באתגר הלא פשוט, כמו גם העדר מוטיבציה. בסך הכול יש להודות שמשרד החינוך בישראל למד מארה"ב, והציב מטרה מוצדקת. המתמטיקה חשובה, כמוה לימודי המדעים, וזה חשוב במיוחד במדינה קטנטונת שגאוותה בענף ייצוא צומח, ענף טכנולוגי המבוסס על סטארט-אפים היי-טקיסטיים.

גם ענף ההיי-טק לא סובל מבעיות תדמית. משרה בהיי-טק נחשבת מבטיחה ונושאת הכנסה יפה במיוחד, והחלום הזה לא התנפץ גם אחרי הבועה של שנת אלפיים. אז נכון שתגבור לימודי מתמטיקה ומדעים הוא צעד משמעותי בדרך להגשמת החלום, אבל אל תשכחו שלא הכול תלוי רק במספרים, נוסחאות וקודים.

הכרות שטחית יחסית עם כמה וכמה סטארט-אפים מבטיחים מגלה תמונה מעניינת: ברבים מהם יזמיי ויזמיות הסטארט-אפ מעולם לא למדו מדעי המחשב, ולעיתים גם אין להם רקע טכנולוגי. מה כן יש להם? יש להם שאיפות ובעיקר רעיון יצירתי. הם יודעים לטוות רשת קשרים שתסייע להם להוציא את החלום אל הפועל. הם יעזו וימצאו את אנשי הטכנולוגיה שיהפכו בסימביוזה את החלום למציאות. במקרה זה, אנשי הטכנולוגיה הם משאב יקר בלעדיו זה לא היה קורה, אבל אל תזלזלו גם במי שהצית את הסטרטר ויצא לדרך, כי לו באמת שאין תחליף.

מה עם יצירתיות ואמנות? מה עם קריאה, היסטוריה וידע כללי? מה עם שליטה ראויה בשפות (שלא לדבר על תחביר עברי בסיסי)? אלה כמובן רק תורמים למחשבה בריאה ויכולים להיות כר נהדר ליצירה חדשנית, תעוזה ואמביציה יזמית. תתפלאו, אפשר להעלות רעיון מבריק גם עם ארבע יחידות מתמטיקה, ואפילו שלוש, רחמנא ליצלן. לפעמים מספיק להיות חדים ואכפתיים.

ואי אפשר לדבר על לימודי מדעים וטכנולוגיה, בלי להיכנס לתחום המגדרי. כאן באמת שיש למשרד החינוך עבודה רבה. אם משרד החינוך אכן שואף לתגבר את לימודי המתמטיקה והמסלול הריאלי, הוא חייב לטפל קודם כל באמונות שגויות והנחות יסוד בעייתיות. למשל, שלימודים אלה מתאימים פחות לבנות, והתחום ההומני פחות מתאים לבנים (כאן אחזור בי לרגע מבעיית התדמית: יש בעיה. משום מה יש למתמטיקה תדמית גברית). גם כאן, הכול, כמו תמיד, עניין של חינוך. לא רק חינוך של בנות והכוונה שלהן לתחום המדובר. גם - ובעיקר - חינוך של בנים; זו גם הבעיה שלהם. שהרי לא מספיק להגיד לבנות: יאללה, בואו.

אבל כאמור, לא כולן מתאימות, בדיוק כמו שלא כולם מתאימים. בנות ובנים צריכים לבחור במסלול לימודים וקריירה מעניין, לדעת שיש להם סיכוי שווה להצליח, לדעת שיש להם בכלל הזדמנות, ושכדאי לנסות ולהעז. זה יכול להיות תחום הומני שיעלה רעיון יצירתי שעונה על צורך אנושי, הודות לקריאה מרובה של שירים וספרות קלאסית, וזה יכול להיות גם משהו שקשור לאלגוריתמים ופיתוח. אם כל אחד ואחת יעשה מה שהוא אוהב, מה שגורם לו סיפוק, ולא רק מה שלכאורה מצופה ממנו וממנה - או אז נראה הרבה יותר מסלולי הצלחה בעתיד. זה פשוט לא ריאלי לחשוב אחרת.