יבואני המזון הגדולים ניצלו את התחזקות השקל בשנים האחרונות כדי לשלשל לכיסם מאות מיליוני שקלים על חשבון הצרכנים שהיו אמורים ליהנות מירידות מחירים - כך קובע האוצר. להערכתו, בעלי המניות ב-10 חברות יבוא המזון הגדולות בישראל גרפו לכיסם בשנים האחרונות דיבידנדים ושכר של 2 מיליארד שקל.
בנוסף מתברר כי רמות ההכנסה הגבוהות ביותר במשק הן בקרב יבואני המזון, כאשר בוחנים את ההכנסה הממוצעת במאון העליון לפי ענף (ראו תרשים).
רווחי יבואני המזון
מי שלא זכה ליהנות מהחגיגה הם העובדים המועסקים אצל יבואני המזון, ששכרם עלה באותן השנים בשיעור ריאלי ממוצא של 6% בלבד - נמוך אף משיעור עליית השכר הריאלי הממוצע במשק באותה תקופה, כ-7.6%.
הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, הקדיש היום (א') את הסקירה השבועית שהוא מפרסם על מצב המשק לניתוח רווחיות יבואני המזון והמשקאות. מניתוח הממצאים עולה כי בשנים 2005-2013 הרווח המצרפי של 10 יבואני המזון והמשקאות הגדולים בישראל רשם גידול ריאלי של 230%, בשעה שמחזור המכירות של אותן חברות גדל ב-31% בלבד. הרווח המצטבר הכולל של 10 היבואנים בשנים 1997-2013 הגיע ל-4 מיליארד שקל.
"ניתוח הממצאים מלמד על רווחיות גבוהה ואף חריגה של יבואני המזון בכלל ושל הגדולים שבהם בפרט", קובע נוה, ומציין כי "העובדה שיבואני המזון רובם ככולם חברות פרטיות מביאה לכך שרווחים גבוהים אלה מתרכזים במספר מצומצם של בעלי מניות".
כך, בין השנים 1997-2013 סך התגמולים לבעלי המניות בקרב 10 היבואנים הגדולים הסתכם ב-1.95 מיליארד שקל. ההכנסה השנתית הכוללת של מנהל בכיר בחברות יבוא המזון (שכר ודיבידנדים) עומדת על 5.5 מיליון שקל בממוצע, לעומת 5.1 מיליון שקל למנהל מקביל בתעשיית ההיי-טק. ההכנסה הממוצעת בקטגוריית ההכנסה העליונה עומדת על 4.2 מיליון שקל לשנה.
מניתוח נתוני הרווחיות עולה כי בקרב 6 מתוך 10 יבואני המזון הגדולים נע שיעור הרווחיות בשנת 2013 בין 13% ל-20%; יבואנית גדולה נוספת הגיעה לשיעורי רווחיות של 40%. גורמים באוצר אמרו על כך ל"גלובס" כי "אנחנו לא רואים הרבה חברות היי-טק עם שיעורי רווחיות שמתקרבים לאלה של יבואני המזון".
על-פי הניתוח, רווחיות יבואני המזון והמשקאות החלה לזנק בשנים 2007-2008, בתקופה שבה השקל החל להתחזק מול המטבעות הזרים. בשנת 2011 נרשמה ירידה מסוימת ברווחיות, על רקע המחאה החברתית, אולם ב-2012 שב הרווח המצרפי לגדול.
ממצאי הניתוח של הכלכלן הראשי מעידים כי רמת התחרות בענף יבוא המזון נמוכה במיוחד, וזאת כיוון שהענף מתאפיין בחסמים גבוהים ודרישות רגולטוריות מרובות, וכן ביבואנים המחזיקים בזכויות בלעדיות ליבוא מוצרים.
להערכת הכלכלן הראשי, ההסבר לרווחיות הגבוהה נעוץ במשקל הנמוך של היבוא המקביל בסך יבוא המזון. בכל מקרה, מה שברור הוא כי הצרכן לא זכה ליהנות מההוזלה הניכרת בעלות מוצרי המזון המיובאים שנגרמה כתוצאה מהתחזקות השקל מול המטבעות המקומיים בשוקי היבוא.
כך למשל, מתברר כי בשנת 2008, שבה רשם השקל התחזקות משמעותית מול המטבעות הזרים, לא רק שמחירי המזון המיובא לא ירדו, אלא הם עלו בשיעור של 11.5% - הרבה מעבר לעליית המדד הכללי.
הגידול ברווחיות היה חד אף יותר בקרב 10 יבואני המזון הגדולים, מציין הכלכלן הראשי, אך מוסיף כי "שער החליפין אינו יכול להוות ההסבר היחיד לשינוי ברווחיות היבואנים".
רק שתיים מתוך 10 יבואניות המזון הגדולות הן חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה ומדווחות על רווחיותן לציבור. שאר היבואניות הן חברות פרטיות שאינן חייבות בדיווח על רווחיותן.
כדי להגיע לנתוני הרווחיות נעזרה יחידת הכלכלן הראשי בנתוני רשות המסים בנוגע לרווח לפני מס של היבואנים. הנתונים, המתייחסים לשנים 2003-2012, מתבססים על דוחות שהוגשו על-ידי החברות במשק לרשות המסים, דיווחי שכר של מעסיקים ונתוני היצוא. האוצר אינו מפרסם נתונים מזהים על החברות (שכאמור נמצאות ברובן בבעלות פרטית), כדי שלא להפר את החיסיון על הנתונים שהעבירו לרשות המסים.
הנתונים שהתקבלו מעידים כי בעשור שבין 2003 ל-2012 גדלה הרווחיות מרווח לפני מס של כ-3.5% ממחזור המכירות בשנת 2003, לרווח של קרוב ל-8% ב-2012. במונחים כספיים מדובר בגידול של מאות מיליוני שקלים ברווח המצרפי - מפחות מ-300 מיליון שקל ב-2003 לכ-650 מיליון ב-2012.
"הממצאים העולים מעבודה זו מצביעים על החשיבות הגדולה ביישומה של רפורמת הקורנפלקס, שבמסגרתה תתאפשר פתיחה מאסיבית של המשק ליבוא מקביל של מוצרי מזון יבש", מסכם נוה.
יואל נוה / צלם: איל יצהר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
