הנחיה מביכה לנגינה מעולה

לתזמורת הפילהרמונית יש פורמט ייחודי שנקרא "הפילהרמונית בג'ינס". המטרה הבסיסית של הפורמט היא למשוך לתזמורת קהל צעיר יותר מהממוצע, ולכן הוא בנוי בהתאם. הקונצרט מתחיל בשעה מאוחרת (22:00), ומתקיים ללא הפסקה; לפניו ואחריו יש בלובי מופע מוזיקה קלה; ויש גם בירה ותפוצ'יפס בחינם. והכי חשוב: את המופע מנחה סלבריטאי, בדרך-כלל מישהו מוכר מהטלוויזיה. ברוב המקרים ה"סלב" הזה לא מבין הרבה במוזיקה קלאסית, אבל כוח המשיכה שלו מהטלוויזיה עושה את העבודה.

ההנחיה המשותפת של מיכל אנסקי ("מאסטר שף") ושל אביה אלכס ביום חמישי האחרון הדגימה היטב את הבעייתיות הגלומה בפורמט. עיקר הביקורת מופנה למיכל אנסקי, שאמנם השתדלה מאוד להיות נחמדה וייצוגית אבל חוסר ההבנה שלה במדיום הקונצרטי פשוט זעק לשמיים. נורות האזהרה התחילו להבהב כשהיא שיחררה לאולם הערה מעליבה על גיל הקהל הרצוי. בפילהרמונית כנראה סיפרו לה שמטרת הסדרה היא למשוך צעירים, ואנסקי הייתה מספיק חסרת טקט כדי להעביר את האינפורמציה הזו לקהל. היא אפילו ביקשה שהמצלמות יעברו רגע לקהל כדי שיראו שיש צעירים, רק על מנת לגלות שרבים מהבאים הם דווקא אנשים מבוגרים מאוד.

שיאה הקומי של בעיית ההנחיה הגיע בקונצ'רטו לכינור של קורנגולד, שבוצע עם הכנרת האורחת ניקולה בנדטי (Benedetti) כסולנית. בנדטי ניגנה בצורה מעוררת התפעלות: מעודנת, מלאת רגש והבעה, לפרקים אפילו עוצרת נשימה. הקהל, שבסדרה זו לא תמיד מכיר את כללי הטקס, מחא כפיים בהתלהבות אחרי הפרק הראשון. האנסקים סברו בטעות שזהו ה"קיו" שלהם להיכנס להציג את היצירה הבאה, כך שעם הצלילים הראשונים של הפרק השני נשמע לפתע קולה המופתע של מיכל אנסקי ברמקולים: "מה, נכנסנו מוקדם מדי?". התשובה הייתה "כן", אבל השניים כבר היו על הבמה, ולכן בילו את שארית היצירה כשהם עומדים לצד הנגנים. שוב, מביך.

חוסר ההבנה של מיכל אנסקי בלט שוב בראיון שלאחר ביצוע הקונצ'רטו. היו המון שאלות מעניינות לשאול את הכנרת על האמנות שלה, על התפתחותה ככנרת או על הכלי בו היא מנגנת. אך מה שעניין את אנסקי היה מה מוצאה המדויק (כדי לדעת אם היא יכולה לדבר איתה איטלקית), והאם הצליחה לבקר באתרי תיירות בארץ. איזה פספוס.

כל זה עצוב במיוחד, כי התזמורת דווקא הייתה נהדרת לכל אורך הערב. החל מהקונצ'רטו של ויואלדי, שהציג שלושה כנרים צעירים מצוינים שהצטרפו בשנים האחרונות לתזמורת וניגנו הפעם כסולנים; המשך עם ביצוע מצוין לקונצ'רטו לכינור של קורנגולד, עם הסולנית המקסימה שהוזכרה קודם; וכלה, כאמור, עם "הואלס" של ראוול. את השיחה עם הנגנים הצעירים ניהל למרבה השמחה זובין מהטה, שהראה באופן טבעי מהי הנחיה טובה באמת: מושכלת, כריזמטית, ידענית וגם משעשעת כשצריך.

הסידרה בג'ינס רצה כבר כמה וכמה שנים, אבל צריך לומר ביושר שהפורמט שלה חייב עידכון. קונצרט מונחה זה בסדר גמור, אבל מדובר בציפייה די אלמנטרית שמי שמנחה אותו גם יבין על מה הוא מדבר. באופן אידיאלי, התפקיד הזה צריך להינתן למוזיקאי עם ידע נרחב, שיודע גם להנחות בצורה אינטליגנטית.

אם המנחה אינו מוזיקאי, אלא "סתם" סלבריטי, הפילהרמונית חייבת למנות מישהו מתוכה שיעבור היטב על דבריו ויוודא שרמת ההנחיה תהיה תואמת, ולו במעט, לרמה המוזיקלית הגבוהה של התזמורת.

הפילהרמונית בג'ינס. מנחים: מיכל ואלכס אנסקי. מנצח: זובין מהטה. היכל התרבות תל-אביב, 15.10.15