שתיקת ההסברה

בשבועות האחרונים מסתמן כיוון חדש באסטרטגיית המיתוג האנטישמית של הרשות הפלסטינית, הקובעת כי תפקידה הוא לא רק למנוע מיהודים לעלות להר הבית, אלא גם למקומות הקדושים לנוצרים בירושלים המזרחית. אסטרטגיה זו, שהיא בסיס לשיתוף-פעולה בין יו"ר הרשות אבו-מאזן למלך עבדאללה הירדני, מיועדת להשיג שתי מטרות: האחת, להפוך לפטרונים של הנוצרים, ובכך לקבוע גבולות רחבים יותר שבהם לא תדרוך כף רגלם של היהודים; והאחרת, למחוק את זכותו ההיסטורית של העם היהודי על הכותל המערבי, עיר דוד ומקומות קדושים אחרים ליהדות בירושלים.

לפני כשנתיים העבירה הרשות הפלסטינית את הפטרונות על הוואקף המוסלמי על מסגד אל-אקצה למדינת ירדן. יצוין, כי עד מלחמת העצמאות בשנת 1948, המנדט הבריטי היה הפטרון על הוואקף, ולירדן לא הייתה כל נוכחות בירושלים המזרחית ובגדה המערבית. במהלך מלחמת השחרור כבשה ירדן את הגדה המערבית, את העיר העתיקה, כולל הרובע היהודי, ושכונות יהודיות כמו 'שמעון הצדיק', והחזיקה בהן במשך 19 שנים, עד מלחמת ששת הימים ב-1967.

במהלך שנים אלה מנעו הירדנים ביקורים של יהודים הן בהר הבית, והן בכותל המערבי, ברובע היהודי, ובפועל גם בגדה המערבית. כך, 19 שנות כיבוש של ירושלים, אפשרו לירדן לנכס לעצמה את הפטרונות על ירושלים המזרחית, זאת כאשר בכל זמן נתון ב-200 השנים שקדמו למלחמת העצמאות התגוררו בה פי כמה יותר יהודים מאשר מוסלמים.

אך עתה, אבו-מאזן והמלך הירדני עבדאללה, פיתחו אסטרטגיה חדשה הקובעת נחרצות כי תפקידם "המסורתי" הוא להגן על המקומות הקדושים לנוצרים בירושלים. בכך הם מתכוונים לתקוע טריז בין ישראל לבין העולם הנוצרי, וגם להעלים כל קשר בין הלאום היהודי לבין ירושלים.

לרשות הפלסטינית כמו גם למדינות ערביות יש היסטוריה גזענית מובהקת, שבאה לביטוי בגירוש שיטתי של נוצרים משטחה. המזרחן והפרשן לענייני המזרח-התיכון, ד"ר גיא בכור, מתאר זאת: "התופעה מתרחשת במלוא העוצמה גם ברשות הפלסטינית, ואם בבית לחם היו פעם 90% נוצרים, היום יש בה כבר 65% מוסלמים". הנוצרים נרדפים על-ידי תנועת הפת"ח, ועל-פי עדויות רבות, קרב היום שלא יהיו עוד נוצרים ברשות הפלסטינית, שלפי ההערכות נותרו בה רק כמה עשרות-אלפים בלבד. ד"ר בכור אומר עוד, כי רבים מהם מהגרים לדרום-אמריקה, שם יש להם כבר קהילות גדולות. גם בעזה החמאסית נותרו רק כמה מאות נוצרים מתוך 2,500 נוצרים שהתגוררו בה.

ד"ר אמנון רמון, מהחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, מומחה לנצרות ולנוצרים בירושלים, כותב בספרו "נצרות ונוצרים במדינת היהודים", על "בית-ג'אלה הצמודה לבית לחם, שעד לפני מספר שנים רוב תושביה היו נוצרים שסבלו מרדיפות עוד יותר מעיר-האם שלה, בית לחם. מאחורי הירי מבתי בית-ג'אלה על שכונת גילה בירושלים, עמדו בדואים מוסלמים, פעילי תנזים ופת"ח הנשלטים על-ידי הרשות הפלסטינית. הם קבעו את עמדות הירי שלהם סמוך לכנסיות, למוסדות הנוצריים ולבתי השכונות הנוצריות של העיירה".

רמון כותב עוד, כי בתים רבים של נוצרים ניזוקו מהפגזות-הנגד של צה"ל, וכי תושבי בית-ג'אלה הנוצרים ביקשו מערפאת להתערב ולהפסיק את הירי, אולם החמושים הפלסטינים "זעמו על עצם הפנייה, פרצו לבתי תושבים, סחטו 'מס אינתיפאדה', איימו ברצח על מי שסירב לשלם, ותקפו תושבים נוצרים". כיום רוב תושביה של בית-ג'אלה הם מוסלמים.

הרשות הפלסטינית מאשימה בגזענות את ישראל, שבה מתגוררים אזרחים יהודים, ערבים, נוצרים ומיעוטים אחרים, הנהנים משוויון זכויות. אך בשל שתיקת ההסברה הישראלית הצליחה הרשות הפלסטינית למתג את ישראל כגזענית, בעוד שראשי הרשות, מגרשים משטחה, באין מפריע, נוצרים, רק בגלל היותם כאלה.

הסברה היא תהליך מיתוג לכל דבר, ואינה יכולה להיות מבוססת על נאומים, טובים ומסעירים ככל שיהיו. הסברה היא מעשים. כמו תלונה למועצת האו"ם לזכויות אזרח. כן, זו אותה מועצה שתחביבה הוא גינוי סדרתי של ישראל. יש לפנות אליה בדרישה לדיון דחוף במועצת הביטחון ואף לבית-הדין הפלילי בהאג. גם אם לא יתקבלו עקב כך החלטות המצדיקות את פנייתה של ישראל, יצופו הצבעים האמיתיים של הרשות הפלסטינית.