"כל כתבי השטח מדווחים על מתקפות חסרות תקדים נגדם"

לשדר או לצנזר את סרטוני הפיגועים? אילו מגבלות לשים על התוכן? בכירים בחדשות 2 ו-10 מסבירים את מדיניות המערכת ומדווחים על תקיפות עיתונאים בשטח: "אנחנו באים לספר מה קרה ונתפסים מיד כשמאלנים וכאויבי העם"

פוראת נאסר / צילום מסך
פוראת נאסר / צילום מסך

עיתונאים תחת מתקפה

ב-8 באוקטובר הותקף צוות של חדשות 2 שהגיע לסקר את הפיגוע בעפולה. ההמון המשולהב הקיף אותו, ולפחות אחד מהנוכחים במקום תקף את הכתב פוראת נאסר ואת צוותו מילולית וגם פיזית, עד שהיה צורך להזעיק פינוי לבית-החולים. כעת, כמעט 3 שבועות אל תוך גל הטרור המשתולל, מתברר, כי התקיפה ההיא בעפולה לא הייתה מקרה חריג, וגם לא נגעה רק למוצאו הערבי של הכתב.

"כל כתבי השטח מדווחים על מתקפות חסרות תקדים נגדם", אומר בכיר בחדשות 2. לדבריו, "כולם אנשי שטח מיומנים, שחשים מתקפה נגד כל מה שקשור לתקשורת. זה טירוף שלא היה כמוהו".

ביום חמישי האחרון, לאחר הפיגוע בתחנה המרכזית בירושלים, הותקף שוב צוות של חדשות, עם הכתב ניר דבורי. סביבם התגודדה קבוצת גברים, שהחלה לדחוף ולהדוף את אנשי הטלוויזיה שבאו להעביר דיווח יבש על המתרחש בשטח.

לדברי אותו בכיר, "האלימות החלה להתלקח, הם נכנסו לניידת משכו בחוטים וניסו לטרפד את השידור. המפיק קיפל את כולם, תחת המתקפה הם ניסו לטרפד את השידור, והשוטרים הגיעו והרחיקו אותם". דבורי, שהיה אמור לפתוח את המהדורה, שידר דקה אחת בלבד ונעלם מהשידור.

גם בגופי החדשות האחרים מדווחים על אלימות חסרת תקדים כלפי צוותי השטח. כתב של רשת השידור הבינלאומית ישראלית i24news הותקף לפני כשבועיים, ובחדשות ערוץ 1 וערוץ 10 מתארים אווירה קשה שלא הכירו בעבר.

"יש הסתה שהולכת וגוברת כלפי עיתונאים", אומר בכיר בערוץ 10, "אנחנו לא רחוקים ממצב שבו עיתונאי ייפצע וייפגע כתוצאה מפגיעה של המון. אלה דברים שלא נתקלנו בהם, גם לא בתקופת 'צוק איתן'".

- מדוע זה קורה דווקא עכשיו לדעתך?

"בוודאי שזו לא הוראה, שהאנשים בשטח מקבלים לתקוף את צוותי העיתונות. אני מניח שהדברים האלה מחלחלים. כשאני רואה שכותבים לעיתונאים 'צריך להרוג אותך' - זה חמור מאוד. ואנחנו מדברים על עיתונות השטח הטכנית, אפילו לא הפובליציסטית ולא מביעי הדעה שעשויים להרגיז. הם באים לספר מה קרה באירוע מסוים, והם נתפסים אפריורית כשמאלנים וכאויבי הציבור והעם. זו תופעה חמורה מאוד".

לדברי אותו בכיר, האווירה הקשה מורגשת לא רק באזורי פיגוע, אלא אף בבתי-החולים, כשכתב בא לדווח על מצב הפצועים. "חייבים להפסיק את המדרון החלקלק הזה", אומר אותו בכיר.

הקולגה שלו מחדשות 2 מוסיף כי למרות זאת כל העיתונאים לא מהססים לצאת ולדווח ונלחמים על הזכות לצאת ולסקר אירועים. "יש הקצנה קשה מאוד ושנאה", הוא אומר.

אין הצדקה לגל פתוח

האווירה הטלוויזיונית בסיקור גל הטרור הנוכחי שונה. בעוד בתקופות ביטחוניות מתגלגלות קודמת לוח השידורים פינה את עצמו באופן מוחלט לטובת שידורי החדשות, הפעם השידורים נמשכים כרגיל, גם המבדרים שהם. יש מי שיגיד שמדובר בהתבגרות של הקהל הישראלי ושל גופי החדשות, ויש מי שיגיד שמדובר ביצירת אקלים שאינו חמור מספיק ואולי אף כזה שמקל באירועים.

"אין טעם למשוך גל פתוח כשהצופה יודע שאם יקרה משהו, בתוך שניות עולים ומשדרים, וכשאין מה להגיד - יורדים", אומר בכיר באחת מחברות החדשות. "בתקופות פיגועים של שנים אחורה, היינו עושים גלים פתוחים כל יום במשך כל היום".

- האם ערוצי הטלוויזיה לא חוטאים בכך שהם נותנים תחושה שהחיים ממשיכים כרגיל?

"אף אחד לא נותן תחושה שהחיים ממשיכים, ואני לא חושב שהאזרחים מרגישים כך. זה לא אומר שלא יהיו עוד גלים פתוחים בעתיד. במקרה הספציפי הזה, כשיש דקירה ואירוע נקודתי, אין טעם לדוש ולדוש, אלא לטפל נקודתית ולנסות לשמור את שעות השידור למתי שצריך".

- האם זה גם עניין כלכלי של הזכייניות? הן הרי ספגו מכה אנושה במבצע "צוק איתן" - אולי הן כופות את שידור תוכניות הפריים-טיים שהכינו מראש.

"האווירה המדכדכת היא שמורידה את היקפי הפרסום, לא הגלים הפתוחים. כלי התקשורת בוחנים את עצמם בכל אירוע מחדש, ובכל גל אירועים מחדש, ולעבוד לפי אוטומט זו טעות. גל הטרור הזה לא מצדיק גל פתוח של 24/7".

"אני יודע שאתם ערוץ שמאלני גזעני"

אל נציב פניות הציבור של הרשות השנייה, דוד רגב, הגיעו 70 פניות מאז החל גל הטרור, עם הרצח של בני הזוג איתם ונעמה הנקין ז"ל בראשית החודש. מחצית מהן - 35 תלונות - עסקו דווקא במגישי הטלוויזיה, ובמרכזם אושרת קוטלר ויונית לוי.

"היום בפתח מהדורת החדשות בערוץ 10 פצחה המגישה אשרת קוטלר במניפסט פוליטי מביש, שמקומו בתוכנית דעות ולא במהדורת חדשות", כתב אחד המתלוננים. "יש לשמור על מהדורת החדשות נייטרלית ואינפורמטיבית ככל האפשר".

4 פניות עסקו בהטעיית הציבור באמצעות העברת מידע לא אמין לכאורה, שתי פניות עסקו בצנזורה, ו-6 פניות נוספות עסקו בשידור תכנים רגילים לאחר פיגוע טרור.

8 תלונות עסקו בהצגת תמונות המחבלים, מהלך שנתפס כצידוד בהם. "מדוע מציגים את הרוצח הזה כדוגמן הראוי למסך מלא", שאל אחד המתלוננים. מתוך התלונות, שבע עסקו בענייני טרמינולוגיה, כשהטענה ההולכת וחוזרת כלפי גופי השידור היא שהם "שמאלנים".

"זה שאתם ערוץ שמאלני גזעני אני יודע, אבל למה כשערבי עושה פיגוע אתם לא אומרים שזה על רקע אנטישמי או גזעני או פשע שנאה?", כתב מתלונן.

"להיות מוסריים בתוך הכאוס"

מתוך כלל התלונות שהגיעו אל הרשות השנייה, היו 11 שעניינן בהצגת מראות קשים לצפייה. "במהלך המהדורה המרכזית, ערוץ 2 שידר את התיעוד של שני פיגועי הטרור בירושלים. בצילום ניתן לראות בבירור את האלימות שהתרחשה, מה שלא משאיר הרבה מקום לדמיון או לצנזור הרגעים המאוד אלימים. ערוץ 2, כמקור לדעת קהל ואווירה ציבורית, מוטלת עליו האחריות לנהוג בשיקול-דעת דקדקני בבחירת התוכן שהוא מציג בפני הציבור", נכתב באחת התלונות. "אם הם טורחים להסתיר איברים מוצנעים, וכתוב שהשידור מתאים לבני 14 ומעלה, מן הראוי שישקלו אספקטים נוספים שיש לצנזר".

מתלוננת אחרת כתבה שלשום (א') לאחר הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר-שבע: "האם מתקבל על הדעת שבמשך 10 דקות מראים אותה תמונה של פצועים ודם על הרצפה? מראים את התמונה שוב ושוב. רוצים להפחיד? רוצים להביא צופים לדיכאון? מה המטרה? אנשים צריכים לדעת, אבל למה כל הפטפטת? למה צריך לחזור על אותם משפטים שוב ושוב? נדמה לי, לצערי הרב, שיש כוונות מסוימות אחרי התנהלות זו".

בשבוע שעבר קיבלו עורכי חברות החדשות ב-2 וב-10 הנחיות להתנהלות בשידור בכל הנוגע לחומרים המצולמים מהשטח. "אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לשמור על כבודם של הקורבנות", אומר בכיר בערוץ 10, "ובעניין המפגעים צריך להיזהר לא לגלוש לגל הבהמיות ששוטף את הרשת. לא נשדר התמוטטות של מחבל כתוצאה מירי באופן לא מטושטש".

- מדוע?

"ההתמוטטות היא קטע גרפי, שאין לו משמעות עיתונאית. צריך למתוח גבולות ביחס למה שאסור ומותר גם ביחס לאויב. גם ביחס למחבל בן ה-13 טשטשנו את פניו - הוא קטין, וחוק הנוער הוא ברור, צריך לטשטש את פניו".

לדברי אותו בכיר, "יש פה שאלה מוסרית מעניינת, אתה נדרש להתייחס בצורה אתית לאדם שמבקש לרצוח אותך, אין פה סימטריה. השאלה היא איך אתה תופס את עצמך, ואנחנו משתדלים בתוך הסיטואציה הכאוטית הזו להיות מוסריים. במוצאי שבת היה כאוס, שבא לידי ביטוי בתוך השידורים. ובתוך הבלגן הזה אתה חייב לקבוע איזשהם גבולות וקווים, מה מותר ומה אסור. אנחנו לא דאע"ש".

- ומה הפרמטר?

"צורך חדשותי. למשל הלינץ' במבקש המקלט, יש לסיטואציה הזו משמעות חדשותית, לתיעוד של הלינץ' הזה. אפילו משמעות עיתונאית גדולה. השאלה היא איך אתה משדר אירוע שבו המון זורק ספסל על אדם מאריתריאה. אתה צריך לשמור על כבודו, ויש לזה חשיבות. לקחנו את הקטע לחדר עריכה וטשטשנו והורדנו את פס הקול. זה ממשיך את הדרמה ואת הטרגדיה של הלינץ' הזה.

"אצלנו לא ראו את הפגיעה בחייל. ראו רק את הפגיעה במבקש המקלט, ראו קבוצה של אנשים, ובהם חיילים נמלטים למצוא מחסה, ורואים את האריתראי בורח ויורים בו. צפינו מראש בצילום הזה והחלטנו עד איזו נקודה משדרים את זה, החלטנו לשדר עד שהוא נורה. לא שידרנו את הירי ולא את ההתמוטטות".

- אך אנחנו חיים בעידן של וואטסאפ והסרטונים במלואם רצים בזמן שאתם מצנזרים.

"יש המון וקטורים, עניין של טעם טוב ושל תפיסת השידור שלך. יש הבדל בין תחנה שידור מסודרת עם עורכים לבין רשת שבה הכול פרוץ, הרשת היא לא סרגל אתי. הרשת גם משדרת פורנו".

לדברי בכיר בחדשות 2, "רוב הסרטונים מגיעים לכולם, ואין בכך תחרות. יש כמובן סרטונים שמגיעים דרך קשרים לכל ערוץ ולכל כתב עם מקורותיו, וזה מאוד עוזר. העיקרון הוא שאין סרטון שעולה ככה, כפי שהוא ומנוגן ישירות, אלא אם עורך צפה בו. על-פי ההנחיה, רק בכירי המערכת רשאים העלאה של סרטון לאוויר. לרוב מחליטים איפה לטשטש ואז מעלים. בבאר-שבע חשבנו שהיה ירי במחבל וטשטשנו, זה תלוי בסרטון. טשטשנו בפיגוע הדריסה בירושלים".

על-פי אותו בכיר, את סרטון הלינץ' באזרח האריתראי בחרו לא להראות. "גם לפני הוואטסאפים שידרנו סרטונים, אלא שעבדנו הרבה יותר קשה כדי להשיג אותם. היינו שולחים תחקירנים לכל הפיצוציות כדי לנסות למצוא את סרטוני האבטחה", הוא מספר. "בכל יום יש התלבטות עזה כלפי כל סרטון או סרטון. זה לא 'שגר ושכח'. יש דיונים בישיבת עורכים וקבענו כללים. הזמינות של הסרטונים מאוד עלתה בצורה באמת מדהימה, גם ברמת המהירות והזויות שיש לכל דבר, ויש לזה ערך חדשותי. אנחנו מנסים לטשטש את הגרפיות ולגנוז, אבל יש דברים שהם לגמרי חדשות, כמו העובדה שחשוב להראות מה היה שם למשל עם האזרח האריתראי".

- אתם מנסים לטייח את הפגיעות של אזרחים ישראלים במחבלים או במי שנראה כמחבל?

"לא. אנחנו מראים. אפילו את ההפגנות שאחרי הפיגועים אנחנו מראים. אנשים שואלים מה נותנים במה לאספסוף שצועק 'מוות לערבים', אבל זה חלק מהעניין - אולי זה לתת במה, אבל אנחנו מראים את זה, כי צריך להראות מה קורה אחרי הפיגוע".

גם בכל הקשור לסמנטיקה קבעו המערכות כללים ברורים. כך למשל, בחדשות 10 החליטו לא להגיד ש"ההמון כילה את זעמו" במילה זרהום הפטום, בן ה-29, אלא לקרוא לילד בשמו: "לינץ'". כמו כן הוחלט לא לקרוא לו "נתין זר" אלא "מבקש מקלט". גם המילה "ניטרול", שהייתה נפוצה מאוד בראשית האירועים, בוטלה במרבית גופי השידור.

"זו מילה בעייתית מאוד", מסביר איש חדשות בכיר. "היא יוצרת מציאות סטרילית במקום שהוא לא סטרילי. צריך להסביר מה קרה - המחבל נורה ברגלו והפסיק לירות. 'ניטרול' זה ביטוי צבאי שיש לו מטרה צבאית, אך בתקשורת הוא ביטוי מכובס ולא מדויק. גם המילה 'מפגע' בוטלה. זה לא מפגע - הוא מחבל, גם אם הוא נער בן 13".

הרייטינג
 הרייטינג

צילומי הפיגועים ממצלמות האבטחה / צילום מסך
 צילומי הפיגועים ממצלמות האבטחה / צילום מסך