החשד לשוחד בנתיבי ישראל: פורסמו חלק משמות החשודים

פרשת שחיתות רודפת פרשת שחיתות: כשבוע אחרי שהודיעה כי היא ממליצה להגיש 36 כתבי אישום בפרשת השוחד במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי המכונה "פרשת ישראל ביתנו", הודיעה היום (ב') המשטרה כי היא חוקרת חשד לשחיתות ושוחד בקרב 20 חשודים, בהם בכירים בחברת נתיבי ישראל (החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, לשעבר מע"צ).

חלק מהחשודים בפרשת השחיתות לכאורה בנתיבי ישראל מעורבים גם בפרשת ישראל ביתנו. ואולם, מדובר בפרשה נפרדת ובחקירה נפרדת.

במסגרת החקירה, שנוהלה באופן סמוי במשך חודשים, נעצרו ועוכבו הבוקר כ-20 חשודים, בהם הבכירים בהווה ובעבר בחברת נתיבי ישראל וחבר כנסת לשעבר שהורשע בעברו בהפרת אמונים. העצורים חשודים בביצוע שורת עבירות ובהן שוחד, מירמה והלבנת הון.

מי בחשודים?

בשעות הערב הוארך מעצרם של חלק מהחשודים, ושמותיהם של חלק מהם הותרו לפרסום. כך, הותר לפרסום כי שי ברס, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל, חשוד במסגרת פרשה זו במירמה והפרת אמונים ובגניבה בידי עובד ציבור. מעצרו הוארך בשבוע.

כמו כן הוארך ב-10 ימים מעצרו של חבר הכנסת לשעבר מיכאל גורלובסקי, ספק בנתיבי ישראל, החשוד בסחיטה באיומים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד וגניבה. גורלובסקי, לשעבר חבר כנסת מהליכוד, היה בעברו הרחוק עוזרו של אביגדור ליברמן.

כמו כן הוארך ב-10 ימים מעצרו של שמעון בן-דוד, בכיר בנתיבי ישראל, החשוד בלקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים והלבנת הון. בנוסף הוארך בשבוע מעצרו של איתן אידלמן, עובד בנתיבי ישראל, החשוד במירמה והפרת אמונים, לקיחת שוחד ועבירות נוספות.

עוד בחשודים: מוריס בר-גיל, ספק בחברת נתיבי ישראל, החשוד במתן שוחד וקבלת דבר במירמה. בשל היותו מאושפז בבית-חולים, מעצרו הוארך עד מחר; יוסף קורצוולד, ספק בחברת נתיבי ישראל, חשוד במתן שוחד וקבלת דבר במירמה. מעצרו הוארך עד ליום חמישי הקרוב. גם אחת הבנות של השר לשעבר דוד לוי בין העצורים.

מנגנון שחיתות שיטתי

החשד המרכזי של המשטרה הוא שהבכירים בנתיבי ישראל יצרו מנגנון שחיתות שיטתי, שנוהל על-ידם, שבמסגרתו חברו לספקים חיצוניים וקידמו את העסקתם בפרויקטים של החברה, בתמורה לשוחד וטובות הנאה שונות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. זאת, תוך ביצוע עבירות שוחד, מרימה, הלבנת הון ועבירות נוספות הנאמדות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. לפי החשד, חלק מהשוחד בא לידי ביטוי בתשלומי כספים לבכירים, וחלק בדרכים אחרות.

"החקירה חשפה וביססה חשד למספר פרשות שביניהן עוברת כחוט השני שיטת פעולה מאורגנת ושיטתית, לפיה בתמורה לשוחד וטובות הנאה לעצמם ולמקורביהם מקדמים בכירים בחברה את העסקתם של ספקים חיצוניים מסוימים", מסרה המשטרה, שהדגישה כי הכספים המשמשים לפי החשד לביצוע העבירות ומופקים מהן, הם לפי החשד כספי ציבור.

בקשות חילוט

כוחות של היחידה לחקירת פשיעה כלכלית במשטרה (יאל"כ) בלהב 433 ערכו היום גם חיפושים בבתיהם ובמשרדיהם של החשודים הרבים. במסגרת החיפושים תפסה היחידה מחשבים, מסמכים, חומרים וכן רכוש וחשבונות לצורך בקשות חילוט רכוש וכספים של החשודים, שיוגשו לבית המשפט במקביל לבקשות הארכת המעצר.

החשודים נחקרו במשך שעות ארוכות במשרדי יאל"כ.

החקירה מנוהלת על-ידי מחלק חקירת שחיתות ציבורית בחברות הממשלתיות בלהב 433 יאל"כ, בליווי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ובשיתוף-פעולה עם מחלקת חקירות מכס ומע"מ ת"א ברשות המסים. לאורך החקירה התקיים שיתוף-פעולה עם רשות החברות הממשלתיות, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומשרד מבקר המדינה.

מנתיבי ישראל נמסר בתגובה: "חברת נתיבי ישראל משתפת פעולה באופן מלא עם משטרת ישראל, ונסייע לה בכל מה שיידרש".

יודגש כי מנכ"ל חברת נתיבי ישראל הנוכחי, תת-אלוף במיל ניסים פרץ, אינו חשוד במעורבות בפרשה.

העבר של היו"ר והמנכ"ל לשעבר

פרשת השחיתות לכאורה של בכירי נתיבי ישראל נראית חמורה, ומעורבים בה לפי החשד סכומי כסף גדולים מאוד שהתגלגלו מספקי החברה לכיסם הפרטי של הבכירים.

עם או בלי קשר לחשודים הנוכחיים, לא מדובר בפעם הראשונה שבה נקשרו שמות של בכירים בחברה למעשי שחיתות. יו"ר נתיבי ישראל לשעבר, אלכס ויסניצ'ר, ומנכ"ל החברה לשעבר, שי ברס, הם חשודים מרכזיים בפרשת ישראל ביתנו. החשד בפרשה הוא להעברת כספי תמיכות ממשלתיות שלא כדין לגופים שונים, בתמורה להעברה חלקית של התקציב לחברי כנסת ולמקורביהם ו/או מינוי מקורביהם לתפקידים ציבוריים. בנוסף עלו בפרשה חשדות לעבירה של מתן שוחד ב-15 תתי-פרשיות בהיקפים של מיליוני שקלים.

ויסניצ'ר חשוד בפרשת ישראל ביתנו בביצוע עבירות שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובהלבנת הון, ואילו ברס חשוד במירמה והפרת אמונים. כאמור, לפני כשבועיים המליצה המשטרה לפרקליטות להעמיד את השניים לדין, והפרקליטות מגבשת בימים אלה את עמדתה.

ברס עומד לדין בנוסף בפרשת עו"ד רונאל פישר. לפי כתב האישום שהוגש במאי האחרון, ברס העביר באמצעות פישר שוחד לקצין המשטרה, ערן מלכה, בתמורה לקבלת מידע על חקירות שמתנהלות נגדו.

תשלומים חריגים

הודעת המשטרה בנוגע לחקירת פרשת השחיתות בנתיבי ישראל לא הפתיעה את מי שמכיר את האופן שבו מתנהלים בחברה. ביולי האחרון פורסם ב"גלובס" תחקיר של משה ליכטמן שחשף את שיטת ה"מצליח" של חברות התשתית בארץ.

"בכל רגע נתון יש בתחום התשתיות דרישות של קבלנים לתשלומים נוספים וחריגים בגובה של לפחות 5 מיליארד שקל - החל מנתיבי ישראל, רכבת ישראל, כביש 6, רשות הנמלים, רשות שדות התעופה, חברת החשמל, רשות המים והביוב, נתיבי איילון בתל-אביב, יפה נוף בחיפה ומוריה בירושלים, פרויקטים של בנייה ועוד. ברכבת לבדה מדובר בכ-250 מיליון שקל", נכתב אז ב"גלובס".

לפי התחקיר, תופעת הדרישות לתשלומים נוספים וחריגים קיימת כמעט בכל מכרז תשתית, וכל חברת תשתית דורשת תוספות כדבר שבשגרה. ואולם, אין בנמצא נתונים מדויקים על היחס בין גובה הדרישות לתשלומים שהקבלנים מקבלים בסופו של דבר. "אם הם מקבלים בסוף 8%-10% מהדרישות, זה יחס סביר", אמר אז ל"גלובס" בכיר בחברת תשתיות גדולה.

יתרה מכך, לאחרונה התריעה החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו - שגם האגף שלה מוציא מכרזי תשתית שבהם קבלנים דורשים תוספות - על דרישות של קבלנים לתשלומים חורגים בהיקף של 2 מיליארד שקל בפרויקטים של נתיבי ישראל. העניין עבר לחקירה ביחידת להב 433, וזהו גם הרקע להתפטרות של המנכ"ל הקודם, שי ברס, וקשריו עם עורכי הדין רונאל פישר ורות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל-אביב.

באותה כתבה נחשף כי נתיבי ישראל ניסתה לאחרונה לצמצם את התופעה באמצעות הוצאת מכרזים הכוללים תכנון וביצוע, על-מנת לנטרל טענות של קבלני ביצוע המופנות כלפי המתכננים; וקביעה כי קבלן שאינו מגיש דרישה לתשלומים נוספים, יקבל תוספת אוטומטית של 4% משווי המכרז - מעין בונוס על היעדר תביעות חריגות. ואולם, לא ברורה עדיין השפעת צעדים אלה.

חברת הבקרה של נתיבי ישראל התריעה באופן כללי על "חשש או ודאות לחריגה תקציבית" בפרויקטים הבאים: כביש 31 (התבקשה תוספת תקציב של 200 מיליון שקל); כביש 531 (הסדרים עם הקבלנים לתוספות); כביש 9 (תביעות לתשלומים חריגים); כביש 2 קטע חבצלת השרון (בוררות); וכביש 7 (חוסר ודאות לגבי התוספות הנדרשות).

"אי-אפשר להתעלם יותר מבעיית התשלומים החריגים לקבלני תשתית", אמר גורם בכיר העוסק בעניין. "לקבלנים יש לפעמים דרישות מוצדקות לתשלומים נוספים בגלל מחדלי תכנון, בגלל דרישות נוספות של המזמינים תוך כדי העבודה או בגלל הפתעות המתגלות בשטח, כמו ארכיאולוגיה או קברים או התנגדות של הירוקים. ואולם, יש חברות תשתית שזוכות במכרזים במחירי הפסד, מתוך הנחה שבסוף הפרויקט הן ידרשו ויקבלו תשלומים חריגים שאינם מגיעים להן.

"זוהי תופעה שמובילה ללחצים, לחשדות לשחיתות ולמונופוליזם בענף, שפוגעת דווקא בחברות הקטנות. דוחות של רשות החברות הממשלתיות, החשב הכללי ומבקר המדינה מצביעים על מסורת קלוקלת של תשלומים חריגים ולא מוצדקים במיליארדים".

תשתיות תחבורה בשווי של כ-100 מיליארד שקל

חברת נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ) היא חברה ממשלתית האחראית לפיתוח תשתיות הכבישים בישראל. החברה עוסקת באחזקת ופיתוח רשת הכבישים הבין-עירונית בישראל ופיתוח מסילות רכבת ברחבי הארץ.

החברה מטפלת באופן שוטף, מפקחת ומנהלת את התנועה ביותר מ-7,000 ק"מ של כבישים, 1,200 גשרים ומנהרות ועשרות אלפי תמרורים, שלטים ועמודי תאורה ברחבי הארץ. השווי הכלכלי של תשתיות התחבורה שבאחריות החברה מוערך בכ-100 מיליארד שקל.

לפי אתר החברה באינטרנט, נתיבי ישראל היא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית, "בהיותה הגורם בעל ההשפעה החזקה ביותר על איכות ובטיחות הדרכים ועל הפיתוח הסביבתי".

מע"צ הוקמה עוד לפני קום המדינה, בשנת 1921, תחת השלטון הבריטי, ועם הקמת המדינה הפכה ליחידה הכפופה למשרד התחבורה. בשנת 2004 החליטה המשלה לסגור את מע"צ ולהקים במקומה את החברה הממשלתית - "החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ".

בשנת 2010 החליטה הממשלה כי "החברה הלאומית לדרכים בישראל" תוביל את תוכנית "נתיבי ישראל" לקירוב הפריפריה למרכז על-ידי רישות הארץ בכבישים ממוחלפים ומסילות רכבת בצפון ובדרום. עם החלטה זו קיבלה החברה לראשונה את האחריות גם על תכנון והקמת מסילות ותחנות רכבת. ב-2012 הוחלף שם החברה ל"נתיבי ישראל".

בין הפרויקטים שבביצועם עוסקת כיום חברת נתיבי ישראל או שהיא סיימה אותם לאחרונה ניתן למנות את הסדרת מחלף קיסריה בעלות של כ-19 מיליון שקל, שדרוג כביש 443 בעלות של 100 מיליון שקל, הקמת מבנה וגשר לרכבת מעל לכביש 70 ונחל הקישון בעלות של 96 מיליון שקל, שדרוג כביש 31 מנחל חברון למולדה בעלות של 298 מיליון שקל ועוד פרויקטים רבים נוספים.