ועדת הכלכלה החלה לדון במתווה הגז: "המתווה כבר הוכרע"

ועדת הכלכלה דנה היום (א') במתווה הגז. הישיבה הראשונה היום של ההתייעצות בעניין מתווה הגז הטבעי במסגרת הליך ההתייעצות בהתאם לסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, מוקדשת לשמיעת עמדתם של נציגי הארגונים החברתיים ונציגי הציבור. ההתייעצות נדרשת על מנת להעניק לחברות הגז פטור מהסדר כובל במאגרי הגז תמר ולוויתן. סך הכול יימשכו הדיונים שלושה שבועות.

יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל, שלח בשבוע שעבר מכתב לשורה של אישים, בראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו זימן אותם לדיונים. מלבד נתניהו ושטייניץ, רשימת המוזמנים כללה גם את פרופ' איתן ששינסקי, שמשמש כיועצו של שטייניץ לענייני גז; נגידת בנק ישראל פרופ' קרנית פלוג, ראש המוסד תמיר פרדו, פרופ' ירון זליכה, ממובילי המאבק נגד המתווה; וכן נציגי נובל אנרג'י ושותפיות הגז. לדיונים הוזמנו גם הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, פרופ' דיויד גילה, ומ"מ הממונה עו"ד אורי שוורץ.

נדגיש כי להתייעצות בוועדה, או למסקנות שיעלו ממנה, אין כל השפעה על אישור מתווה הגז או יישומו. מדובר בדיונים פורמליים בלבד. שטייניץ העריך השבוע, כי מיד לאחר ההתייעצות יחתום נתניהו על סעיף 52, וכי מתווה הגז יצא לדרך בתחילת 2016.

בתחילת דבריו הציג יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל את הסיבה שלשמה כינס את הדיונים בוועדה. "סוגיה טכנית לכאורה הפכה לנושא מהותי (חתימה על סעיף 52) שלשמה התכנסנו. לאחר הכשלון הפרלמנטרי של סירובו של אריה דרעי לחתום על הסעיף, פרסמה הממשלה את המתווה לראשונה לציבור. מלכתחילה הממשלה לא התכוונה להציג את המתווה לציבור. הנושא חשוב למשק והמתווה אינו עומד בקנה אחד עם הלו"ז שהממשלה קבעה", לדבריו.

"לא הכנסת היא זו שעיכבה את התהליך עד כה", אמר כבל. "הממשלה בעצמה עיכבה את התהליך. דרעי סירב לחתום על הסעיף והעביר את הסמכויות לראש הממשלה - שהפך להיות גם שר הכלכלה. כשלא רוצים משהו באמת, אז זה יוצא עקום, חסר ולא רציני".

"עלינו לעשות כל מאמץ להוציא תהליך מסודר, מקצועי ולא מתלהם על הנושא. לא יהיו נאומים - אלא שאלות ותשובות בלבד. אני באמת לא אהסס להוציא לאלתר כל מי שינסה לפגוע במי מהדוברים בדיונים. אלחם שכל אחד יאמר את דברו ללא פחד וללא חשש ויביע את דעתו", אמר כבל. "אני מקווה שהממשלה תבוא בלבד פתוח ונפש חפצה".

ח"כ דוד ביטן (הליכוד) אמר: "אין לוועדת הכלכלה ולא ליו"ר שלה להשפיע על מתווה הגז. להתחיל סוג של ועדת חקירה עכשיו זה לא במקום", לדבריו. "עם כל הכבוד לאופוזיציה - מתווה הגז כבר הוכרע בכנסת, אי אפשר עכשיו לעשות רוויזיה. גם השר להגנת הסביבה לא יכול לבוא טעון, כי כבר הכנסת הצביעה. מתווה הגז הוכרע בכנסת. בשביל מה צריך שבועיים של דיונים? אני מבקש שתפעיל את הסמכות שלך כמו שהיא צריכה להיות - רק בנושא ההיוועצות. אם אתה רוצה לעשות ישיבה תיאורטית על מתווה הגז תעשה. אבל הדיון צריך להיות תמציתי".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי "זה מקרה מבחן לכנסת. הכדור מגיע לכנסת - האם נדע לבצע את מה שדרשנו מהממשלה - הליך שקוף ורציני תוך ביקורת מקצועית ועניינית. אני לא חושב שיש טעמים בטחוניים ומדייניים שמצדיקים את עקיפת החוק, אבל גם אם היו נשאלת השאלה אם הם שווים לשאלות החברתיות והדמוקרטיות".

לדברי ח"כ חנין, "אני מתפלא על דבריו של דוד ביטון. אין טעמים בטחונייים ומדיניים שמצדיקים את עקיפת הממונה. אנו מדברים על סוגיה שהשווי שלה 100 מיליארד שקל. צריך להיות משהו בטחוני מדיני יוצא דופן כדי להצדיק את עקיפת הממונה. בתחום החברתי יש סכנות שיוצר המונופול, בתחום הסביבה יש המון סכנות - זו גם פגיעה בדמוקרטיה. אנחנו צריכים להזמין אנשי מקצוע מהארץ ומחו"ל. צריכים להזמין מומחים מהמערכת החברתית בישראל".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה, כי "יש כאן סימן שאלה זוהר ומהבהב על עצם ההליך של הפנייה לסעיף 52 אנחנו לא ניתן לכם (חברי הקואליציה) להחליק את הנושא. "נדמה לי שיש אמבוש מכיוון של חברי הכנסת מהקואליציה נגד העבודה הסדירה של ועדת הכלכלה. אני מציעה לחברי מהקואליצה לקרוא את סעיף 52 שקובע בפירוש שהממשלה יכולה להיוועץ בועדת הכלכלה אם היא מחליטה בכלל לפנות לסעיף הזה. עצם הפניה לסעיף היא היא העניין שעומד במחלוקת. זה הליך תקדימי, הליך נדיר. אתם מנסים לערער על הדופי שאנו מטילים במסלול העקום, הבלתי שקוף והבלתי דמורקטי. אנחנו לא ניתן לכם". עוד היא הוסיפה כי "לא קראנו את הפרוקטוקולים של צוות קנדל, לא קראנו את הפרוטוקולים של הקבינט המדיני בטחוני. התהליך צריך להיות תקין ואת זה נעשה כאן בוועדה".

ח"כ ינון מגל (הבית היהודי) אמר כי "מה לא ברור - זה לא שבדמוקרטיה מדברים עוד פעם ושוב ושוב וחוזר חלילה. יש הצבעה, יש רוב, והרוב קבע. זה לא תמיד צריך להיות שהשמאל ינצח". לדברי ח"כ מגל, "יש פה מניפולציה של השמאל הקיצוני שמנסה להפיל את הימין. ראיתי אתמול כתבה שנתניהו מסוכן לדמוקרטיה. גם דיונים פה שהם לא בסכמות הוועדה הם נגד הדמוקרטיה".

ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) הגיבה לדבריו וטענה כי "יש פה הסכם מסריח שאף אחד לא מבין איך הוא נחתם. הימין שלא מוכן לוותר על אף פיסת אדמה בארץ ישראל מוכן פתאום לוותר על משאבים יקרים למען מיליארדרים אמריקאים?".

שפיר התיחסה גם לביטחון המדינה, וענתה כי "ממדינה שיש לה גז נוצר מצב שיש פה חברות גז שתהיה להן מדינה. משאבי הגז שישראל תלויה בהם יעברו לידיים זרות. איך זה משרת את ביטחון ישראל? מגיע לאזרחי ישראל לשמוע תשובות לשאלות האלה. מה נעשה אם המשקיעים הזרים ימכרו את הנכסים לגורמים שעויונים אותנו? מה נעשה? נלך לבית משפט?".

ח"כ שלי יחימוביץ התיחסה להצדקות המדיניות והבטחוניות שניתנו לאישור המתווה "צריך לבחון באופן יסודי מה הוביל למסקנה שהנסיבות הבטחוניות ומדיניות גוברות על הנסיבות כהלכליות, חברתיות ועסקיות". לטענת יחימוביץ היא נחשפה לחוות הדעת של המועצה לביטחון לאומי שהמליצה לאשר את מתווה הגז "הנושא המרכזי שעומד בבסיס השיקולים הם היחסים עם מצרים ותו לא. אנו צרכים לקבל תשובות יסודיות האם היחסים האסטרטגיים עם מצרים משפיעים בצורה כ"כ מרחיקת לכת".

יוסי דורפמן ממטה מאבק הגז הפנה 3 שאלות לחברי הוועדה "מי בחר את צוות קנדל הלא קיים ומי החליט על החברים בו? מי גיבש את רשימת האנשים עימם נפגש צוות קנדל הלא קיים, ומדוע לא היו שם יועצים חיצוניים? מי נתן את ההוראה לא לרשום פרוטוקולים לגיבוש המתווה שהוא ההחלטה הכלכלית החשובה ביותר בעשור האחרון".

מגל תקף את דורפמן וטען כי "יש אווירה שמי שתומך במתווה הוא מושחת. אני לא מוכן לקבל את זה. למרות שהיו פה ראשי ממשלה מושחתים כולל מה שראינו עם אולמרט בימים האחרונים. אבל שלא יציגו אותנו כאילו הם צדיקים ואנחנו מושחתים. אנחנו הצדיקים והם המושחתים".

אורלי בר לב ממטה מאבק הגז, טענה כי "בשבועות האחרונים יוצאים לרחוב עשרות אלפי אנשים. רק בתל אביב יצאו 20 אלף איש שמילאו את רחוב דיזנגוף מקצה אחד לשני. הארגונים לא עומדים פה לבד. מאחורינו יש עשרות אלפי אנשים".

לטענת בר לב קיים קונפליקט מובנה בין האינטרס של היזמים לזה של הציבור: "היזמים רוצים לקחת את הגז ולמכור אותו כמה שיותר מהר ובמחיר הכי גבוה. זה נקרא לייצא. מצד שני יש את הציבור שהאינטרס שלו הוא לנצל את המשאב כמה שיותר. אנו זקוקים לאנרגיה כמו לחמצן. המשאב יכול להספיק לנו לעשרות שנים קדימה".

בר לב הוסיפה עוד כי "במדינות מתוקנות הממשלות שמות את האינטרס הציבורי לנגד עיניהן וקובעות איך ייראה משק הגז בצורה כזו או אחרת. אצלינו בישראל בסיפור מתווה הגז, הממשלה עובדת למען הטייקונים ושותה איתם קפה אספרסו".

בר לב הזכירה את הסעיף במתווה שמאפשר ייצוא מתמר עוד לפני שמאגר לוויתן מחובר לחוף, וטענה כי מדובר בסעיף שמסכן את ביטחונה האנרגטי של ישראל: "אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד עשר שנים תלויים אנרגטית בגז המצרי. זאת אם יתברר כי אין כדאיות כלכלית לפתח את לוויתן. לא רק זו, אלא שאין במתווה אבני דרך חזקים לפיתוח לוויתן, או סנקציות אם זה לא יוצא לפועל".

המשפטן גלעד ברנע מתח בדיון ביקורת חריפה על הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, פרופ' דייויד גילה, על-כך שאפשר לשותפויות לוויתן "להמשיך ולנהל מו"מ למכירת הגז ללקוחות בחו"ל למרות כוונתו להכריז עליהם הסדר כובל. לא רק שהמו"מ בין השותפויות לממונה על ההגבלים העסקיים התנהל במשך שנתיים וחצי בחוסר שקיפות, הדבר החמור הוא שלמרות שמאגר לוויתן היה נגוע בהסדר כובל שזה עבירה פלילית חמורה הממונה נתן לשותפויות היתר לנהל מו"מ לייצא גז לירדן ולמצרים וזה מאד חמור".