חי, בועט ומדמם

הדיסוננס הקוגניטיבי הטבוע בנפשם של הישראלים המשוועים לשקט ולסיום גל הטרור הנוכחי, הוא שגרם בימים האחרונים לתקווה:

התקווה שהפיגועים הנוראים בפריז, שהסבו אליהם את תשומת-הלב העולמית וגם הישראלית, מבשרים על דעיכה בגל הטרור, שאולי רואים סוף-סוף את סופו. בדיונים הפנימיים במערכת הביטחון היו מי ששאלו - האם הפיגועים בפריז יגרמו לגל הדוקרים והדורסים להרגיש לא אפקטיביים מול נהרות הדם בעיר האורות? האם יחששו שדעת-הקהל העולמית תקשר בקו אחד בין חברון לבין פריז, ולכן יחדלו מהפיגועים?

אלא שסוף-השבוע האחרון ואתמול, יום ראשון, ניפצו סופית את האשליה הזו, והבהירו: גל הטרור חי, בועט, ומדמם. יום חמישי בשבוע שעבר היה היום הקטלני ביותר בגל הטרור, שבמערכת הביטחון מתארכים את תחילתו ל-11 בספטמבר, התאריך שבו החלו צעירים פלסטינים להתבצר במסגד אל-אקצא על הר-הבית: חמישה נרצחים בשני פיגועים, שהעלו את מספר הנרצחים בגל הטרור ל-21 איש. ואתמול, יום ראשון של שבוע חדש, עוד שלושה פיגועים, שבהם נרצחת הטרמפיסטית הדר בוכריס ז"ל בצומת גוש עציון.

שוב צומת גוש עציון. הצומת המרכזי שבאזור בית לחם מוכיח לכאורה בימים רגועים יותר את טענות המתנחלים, כי הכיבוש מאפשר גם דו-קיום: פלסטינים ומתנחלים משתמשים ביחד בצומת. ביחד הם קונים בסניף רמי לוי הסמוך. אלא שהימים הם לא ימים רגועים. נחזור שוב: ביום חמישי האחרון נרצחו שלושה בני-אדם בצומת גוש עציון: שני ישראלים ופלסטיני; ואתמול, יום ראשון, נרצחה שם הצעירה הדר בוכריס.

ביקור בצומת גוש עציון בלילה האחרון, המחיש את מרחב הטעות של החיילים: שני מטרים בדיוק מפרידים בין הנקודה בטרמפיאדה לכיוון דרום, לכיוון קריית ארבע וחברון, הנקודה שבה עמדה הדר, לבין העמדה שבה עומדים החיילים מגדוד שמשון של חטיבת כפיר, שירו למוות במחבל לאחר הדקירה הקטלנית. צה"ל שובר עכשיו את הראש, מה לעשות עם שני המטרים האלה. לאסור על כניסת פלסטינים לצומת גוש עציון, יהווה עונש קולקטיבי נורא ולא מידתי עבור אלפי פלסטינים מאזור בית לחם וחברון, שאינם מעורבים בטרור וכל רצונם הוא לחיות בשקט ולפרנס את משפחותיהם. מה עוד שהעולם יאמר מיד: אפרטהייד. הפרדה נוסח דרום-אפריקה. צומת ליהודים בלבד.

מנגד, צומת הגוש הפך לפירצת אבטחה משמעותית המנבאת את עתיד המדינה הדו-לאומית שכולנו דוהרים אליה בקצב מסחרר. צה"ל מנסה עכשיו לתפור חבילת אבטחה לצומת הגוש: עמדות בידוק ושרוולי בדיקה, בניסיון לגרום לדורס/לדוקר הבא, להתנפץ על חומת ההגנה של חיילי צה"ל, לא על המתנחלים בצומת. צה"ל מיפה את נקודות-התורפה של גל הטרור - הצמתים בשטחים: צומת גוש עציון, צומת תפוח, צומת העוקפים. כל דוקר וכל דורס יודע שבכל שעה נתונה הוא יכול להגיע למרחק אפס ממתנחל ומחייל בצמתים אלה.

מחר (ג') אמור להגיע לישראל מזכיר-המדינה האמריקני, ג'ון קרי. אם פעם כססנו ציפורניים בציפייה להשפעה מרגיעה של ביקור מדיני רם דרג על השטח, הפעם אין זה כך. לאיש במערכת הביטחון אין אשליות: עבור הדורסים והדוקרים ביקור קרי מתקיים ביקום מקביל, וירטואלי, יקום ישן ולא רלבנטי לחייהם כאן ב-2015.

ישראל תנסה להציג מחוות כלכליות לרשות הפלסטינית, תשלום על עמידת הרשות בפרץ, אי-הצטרפותה לגל הטרור והמשך הדירקטיבה של אבו מאזן למנגנוני הביטחון הפלסטיניים, להמשיך את התיאום הביטחוני עם צה"ל והשב"כ בשטחים בכל מחיר.

ביום חמישי האחרון איפשר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף פולי מרדכי, לפלסטינים להתקדם לדור שלישי בסלולר, אבל כל אלה הם בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. הסיכוי של הצעדים הללו להשפיע על השטח המבעבע קטן עד לא קיים.

מנגד, כדאי גם להגיד משהו חיובי, גם הוא לעג לרש: ההגדרות הבומבסטיות של "מעבר גל הטרור מדקירות ודריסות לפיגועי ירי", הן חסרות כיסוי לפי שעה. גם פיגוע משמעותי כפי שהיה ביום חמישי, שכלל ירי רב בצומת גוש עציון ובאלון שבות, והביא לרציחתם של שני יהודים ופלסטיני אחד, בוצע בידי מחבל בודד ללא שיוך ארגוני. כלומר, פיגוע שהוא עוד מאותו דבר בגל הטרור הנוכחי.

חברון ממשיכה להוביל את גל הטרור: יותר מ-60% מהמחבלים, לרבות המחבלים שיצאו לקריית גת, ולתל-אביב, מגיעים מחברון ומבנותיה. העיר הגדולה ביותר בשטחים, הדתית ביותר, האלימה ביותר, החמאסית ביותר, וגם העיר שבה מתנהל הכיבוש הבוטה ביותר. צה"ל הזרים לאזור חברון מספר שיא של תשעה (!) גדודי חיל רגלים. הצבא הסדיר יפנה בקרוב את מקומו בשטחים לחיילי המילואים, וילך להתאמן למלחמות אמיתיות במקום לשמור בטרמפיאדות. הגעת חיילי המילואים תיצור סט שלם של בעיות חדשות לפיקוד הצה"לי.

70 יום. 21 נרצחים. 192 פצועים. והסוף לא נראה באופק.

הכותב הוא הכתב הצבאי של חדשות 10