שטופים שנאה תהומית

האיסור שהוטל על הפלסטינים להגיע לאזור גוש עציון, וההתבטאויות של שרים על הצורך להטיל סגר כללי על חברון והיישובים הערביים הסמוכים לה, הניעו דוברים פלסטינים לקבוע כי זוהי ענישה קולקטיבית האסורה על-פי כל הכללים והחוקים.

ענישה קולקטיבית כשמה כן היא - הטלת עונש על כפר או אזור כדי להניע את הקהילה לפעול נגד המחבלים היוצאים מתוכם, ולהציג לתושבים את התוצאות הקשות הנובעות מכך. אך במקרה הזה, הטלת סגר במציאות הנוכחית אינה ענישה קולקטיבית, אלא צעדים שנועדו למנוע פיגועים נוספים. למה הדבר דומה? - לכפר מסוים שהתגלו בו מספר חולים שנדבקו בחיידק ה"אבולה", וגורמים באופן טבעי לשלטונות להטיל עליו סגר מלא, כדי למנוע את התפשטות המחלה לאזורים אחרים.

כך גם קורה כאשר מתגלים מספר נוסעים שלקו בחום גבוה בטיסה מסחרית. המטוס מופנה לאזור מבודד, הנוסעים אינם מורשים לרדת ממנו, עד שיוקם או יאותר מתקן זמני מבודד היטב, שבו יצטרכו לשהות, לעתים ימים ואף שבועות, עד שתתברר רמת הסיכון לכלל הציבור. פיגועי הטרור האחרונים, ובמיוחד אלה המתבצעים על-ידי מי שנראים כאנשים נורמטיביים, מבוגרים יחסית ובעלי משפחות, שחלקם עברו את הבדיקות הקפדניות של השב"כ, מצביעים על סוג של הידבקות בחיידקי ההסתה המופצים על-ידי ראשי הרשות הפלסטינית ומטיפים דתיים.

אנשים אלה היוצאים בבוקר לעבודת יומם ומפרנסים את משפחותיהם, מחליטים בעקבות הסתה הגובלת בשטיפת-מוח, כי הבונוסים המובטחים להם בגן עדן טובים יותר מאשר עתידם עלי אדמות. כדי להתמודד עם תופעה זו, שהיא בבחינת מצב חדש כמעט ללא תקדים, הטלת סגר היא אמצעי לגיטימי להבטחת שלומם של התושבים היהודים באזור.

ההסתה היא משנה סדורה של מערכות החינוך הפלסטיניות המתקיימת ופורחת זה עשרות שנים. ההסתה מתבצעת במסגרת לימודי היסטוריה ומקצועות אחרים כשטיפת-מוח להחדרת הנרטיב השקרי, שהפלסטינים הם קורבן של כובש אכזר (ישראל), שהגיע משום-מקום כדי לגרש אותם מהמולדת שאבות-אבותיהם חיו בה עוד לפני 10,000 שנה.

כל ילד פלסטיני 'יודע' כי הוא נצר לכנענים שחיו כאן שנים רבות לפני תקופת יהושע בן-נון. זוהי גישה מתוחכמת, אשר "מוכיחה" את קושאן הבעלות של הפלסטינים על ארץ-ישראל, וגם מציגה דפוס פעולה אלים יהודי סדרתי, שהחל בכיבוש ארץ-ישראל מידי יושביו הלגיטימיים, קרי הפלסטינים/כנענים, בתקופת יהושע בן-נון, וחזר על עצמו ובוצע פעם נוספת בשלהי המאה ה-19 על-ידי התנועה הציונית. על ההסתה השקרית חונכו ומתחנכים אצל הפלסטינים כבר מספר דורות של ילדים, המשוכנעים כי האויב הציוני הדמוני אשם במצבם הכלכלי הקשה, ובכל מרעין בישין הפוקדים אותם מדי פעם.

והתוצאה היא, מיליוני פלסטינים שטופים שנאה תהומית, נגד כל יהודי וציוני, המתוחזקת היטב על-ידי מנגנוני החינוך והמדיה של הרשות הפלסטינית. כך נוצרו בתהליך של כמה עשורים, מיליוני שגרירים המפיצים את דיבת הלאום היהודי בכל מקום והזדמנות הנקרים בדרכם. זהו תהליך שיטתי של מיתוג שלילי של ישראל בקרב אוכלוסייה, שהיא קהל-יעד שבוי במציאות לא דמוקרטית.