בעיתוי מפתיע: מכתב כוונות לאספקת גז מ"לוויתן" למצרים

בשיאו של הקרב על הגז ובעוד המתווה שמנסה רה"מ נתניהו להעביר נמצא בדיונים בוועדת הכלכלה, השותפות בתגלית לוויתן, רציו , אבנר ודלק קידוחים , לצד נובל אנרג'י האמריקאית, מדווחות הבוקר (ד') כי אתמול נחתם מכתב כוונות בלתי מחייב בין לוויתן לבין חברת דולפינוס, במסגרתו הצדדים אישרו את כוונתם לנהל מו"מ על הסכם לאספקת גז טבעי מלוויתן לדולפינוס באמצעות צינור הגז הקיים המופעל על ידי EMG במצרים.

הבסיס לניהול המו"מ כולל, בין היתר, היקף משוער לאספקת כמות גז שלא תעלה על 4 BCM (מיליארד מטר מעוקב) בשנה, למשך תקופה של 10-15 שנה.

הכוונה היא להזרים גז דרך מערכת ההולכה של נתג"ז לאשקלון, ומשם למצרים באמצעות הצינור של EMG.

על פי הדיווח, מחיר הגז שנקבע דומה למחירים שנקבעו בהסכמים אחרים לייצוא גז מישראל לשווקים אזוריים, ומבוסס בעיקרו על נוסחה הכוללת הצמדה למחירי חבית נפט מסוג ברנט, כולל "מחיר רצפה".

נזכיר, כי במארס האחרון חתמה שותפות תמר על חוזה ליצוא גז טבעי עם דולפינוס. מדובר על הסכם בהיקף של כ-5 מיליארד שקל, ובמסגרתו תסופק למצרים כמות של 5 BCM של גז במהלך 3 שנים.

יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר גדעון תדמור ציין כי "ההסכמים לייצוא גז ישראלי לירדן ומצרים הם ההתגלמות של השלום הכלכלי. תגליות הגז יאפשרו לחזק את מערכות היחסים של ישראל עם המדינות השכנות ולהשפיע על חייהם של מיליוני אזרחים ברחבי האזור. אנחנו ממשיכים להיות מחויבים לפיתוח תגלית לוויתן ולפרויקט הרחבת תמר, במטרה ליצור ביטחון אנרגטי לישראל ולמדינות השכנות".

מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו הוסיף: "הפוטנציאל האזורי מתממש, ותגליות הגז הישראליות עתידות לשחק תפקיד מפתח בעיצוב משק האנרגיה האזורי. העסקה עם דולפינוס היא הוכחה נוספת לתועלות המדיניות והכלכליות שניתן להפיק באמצעות שיתופי פעולה אזוריים בין מדינות וחברות אנרגיה. המשק המצרי צמא לגז הן למשק המקומי והן לייצוא. מצרים עתידה להפוך למרכז אנרגיה אזורי, תוך שיתוף פעולה אסטרטגי עם שותפויות לוויתן ותמר, והמדינות ישראל וקפריסין".

שר האנרגיה יובל שטייניץ בירך על ההסכם ואמר: "הסכם המסגרת מוכיח פעם נוספת את חיוניותו של מתווה הגז מבחינה כלכלית ומבחינה מדינית גם יחד. כפי שהדגשתי בשבועות האחרונים, הטענות שגילוי שדה הגז zohr במצרים מבטלות את הנחות היסוד של מתווה הגז, אינן נכונות. מבחינת ישראל, יש כאן לא רק הזדמנות כלכלית לפתח את שדה הגז לוויתן, אלא גם בפעם הראשונה לבצר את הסכמי השלום עם מצרים וירדן באמצעות זיקה כלכלית בעלת משמעות מדינית אמיתית. כל זה לא היה מתאפשר ללא ההתקדמות העצומה בגיבוש מתווה הגז והתחושה באזור שלנו ובעולם כולו, שלאחר קיפאון של שנים, ישראל מתכוננת ברצינות לפתח את מאגרי הגז שהתגלו בעומק הים".