מוסדיים, תתעוררו

ועידת האקלים העולמית נפתחת השבוע בפריז ומנהיגי כל מדינות העולם צפויים להתכנס ולהחליט על צעדים אופרטיביים לצמצום פליטות גזי החממה, בעקבות שינויי האקלים החמורים שאנו כבר חווים ונחווה עוד יותר בעתיד. קיימת כבר הסכמה בעולם לגבי אחריותו של האדם וכי הסכנה היא ברורה ומידית והאסונות רק יתגברו אם לא נפעל כבר עכשיו באופן נחרץ לשינוי מצבו של כדור הארץ ההולך ומתחמם, הולך ומזדהם. למרות ששינוי האקלים כבר כאן ומנהיגי העולם הבינו את זה והם הולכים לקבל החלטות, בישראל בינתיים - קול דממה דקה. 

שינוי גלובלי לכיוון של דה-קרבוניזציה (אי שימוש בפחמן) דורש שינויים ברגולציה, בחקיקה ובסדרי העדיפויות של מי שמנהלים את העולם ואת הכסף שמניע אותו, קרי, הממשלות והגופים המוסדיים. על פי ההצהרות המוקדמות אין ספק שהפעם הכוונה של המנהיגים היא לצאת מפריז עם החלטות מעשיות שיבטיחו שחקיקה בעניין זה תקרה - דבר שישפיע ישירות על החברות המזהמות, שיצטרכו לשנות את אופן השימוש שלהן באנרגיה ולעבור מאנרגיה שמבוססת על שימוש אינטנסיבי בפחמן לאנרגיה בה השימוש בפחמן הוא מצומצם (כמו גז טבעי) או לא קיים (כמו אנרגיית השמש, הרוח והגלים).

ואם זה ישפיע על החברות - זה בהכרח גם ישפיע על הכסף שלנו. הגופים המוסדיים חייבים כבר עתה לבחון אם הפורטפוליו שלהם מתייחס גם לסיכוני האקלים אליהן חושפות או חשופות החברות בהן הם משקיעים.

בישראל עוד לא הפנימו את המסר. למרות שראש הממשלה והשר להגנת הסביבה נוסעים השבוע לפריז, ועל אף שהמשרד להגנת הסביבה הציג לפני כחצי שנה שורה של המלצות שאפתניות לצמצום פליטות גזי החממה בישראל בשליש עד 2030 (המלצות ש"זכו" להתנגדות האוצר בטענה שההפחתה לא תצדיק את ההשקעה הנדרשת), למעשה עד היום אין כמעט שום התייחסות מצד הגופים המוסדיים לשינויי האקלים, ובחירת ההשקעות שלהם מתעלמת מן הנושא באופן מלא. מבחינתם זה בכלל לא פרמטר - וזה חייב להשתנות. אולי כדאי שגם אצלנו סוף סוף המוסדיים יתעוררו, ונראה כי בקרוב לא תהיה להם ברירה.

בעולם, לעומת זאת, לוקחים את זה ברצינות. לפני קצת יותר משנה הוקם מיזם בינ"ל שנקרא "הקואליציה לדה-קרבוניזציה", ששם לו למטרה להפחית את פליטת גזי החממה על ידי הסטת השקעות של גופים מוסדיים שהתחייבו לדה-קרבוניזציה. יוזמת הקואליציה לדה-קרבוניזציה כבר ניפצה את היעד המקורי שלה שעמד על 100 מיליארד דולר וכיום עומד היקף הכספים המוסדיים המנוהלים המחויבים להשקעה בחברות שפועלות להפחתת גזי החממה על 230 מיליארד דולר. מיותר לציין כי אף גוף מוסדי ישראלי עוד לא חבר ליוזמה זו.

אז מה הגופים המוסדיים בעצם צריכים לבדוק כשהם בוחנים באיזו חברה כדאי להם להשקיע את כספי החוסכים?

1. חברות המשתמשות באנרגיה מבוססת פחמן באופן אינטנסיבי - לגבי חברות כאלה על המשקיעים לבחון כי הן פועלות באופן אקטיבי לשינוי ולהתנהלות נכונה יותר ומאמצות שיטות להפחתת הפליטות הפחמניות.

2. חברות שהעסק העיקרי שלהן הוא נפט - כיום כבר ברור ששוק ההון מעריך את שווין של חברות הנפט גבוה מדי, הן מאחר והעולם לא מסוגל להכיל את השימוש בכל הנפט שעליו הן מצהירות שמצוי במאגריהן, והן מאחר והתהליך שעובר העולם לשימוש באנרגיה מופחתת פחמן צפוי להפחית את הביקוש העולמי לנפט, ככל שיפותחו האנרגיות החלופיות והמתחדשות.

3. חברות שמשקיעות בנכסים כגון נדל"ן וחקלאות במקומות בעולם שצפויים להיפגע כתוצאה מהשינויים באקלים ולכן גם לפגוע בביזנס שלהן. 

הכותבת היא כלכלנית סביבתית-חברתית ומנכ"לית חברת Greeneye