רואי החשבון עומדים במקום

לפני כחצי שנה דיווחתי כאן על התעוררות בקרב עובדי פירמות ראיית החשבון הגדולות ועל הניסיונות שלהם להתאגד לוועד, מאחר שלטענתם הפירמות מנצלות אותם ככוח עבודה זול וזמין וכזה שקיים בהמונים, ופוגעת בתנאיהם ובשכרם. אז, בשיא הקיץ והחמסינים של יוני ישראלי טיפוסי, תוך פחות מחודש נדבקו כל עובדי הפירמות הגדולות בקדחת ההתאגדות.

היה זה חודש מרגש, שבו נצפו עובדים בפירמות הגדולות מסתודדים בחדריהם, יוזמים פגישות פיראטיות בפינות הקפה ומדברים בהתרגשות על השינוי שעתיד לחול בשוק ראיית החשבון בקרוב.

הראשונים לפצוח במהלך היו עובדי הפירמה הגדולה בארץ, עובדי ארנסט אנד יאנג, שקומץ מהם, חלוצים, פנה לכלל וביקש מהם להצטרף למהלך של הקמת וועד שידאג לרווחת העובדים. אחריהם התעוררו גם עובדי סומך-חייקין, קסלמן-וקסלמן ודלויט, ובהמשך (באיחור אופנתי של כחודשיים) נדבקו גם עובדי BDO זיו-האפט ברוח ההתאגדות. תוך ימים ספורים הצטרפו למהלך במרבית הפירמות מאות עובדים.

באותו חודש "סוער" ומרגש שמעתי מעשרות רבות של עובדים מ-5 פירמות ראיית החשבון הגדולות בארץ סיפורים קורעי-לב על תנאי העסקתם והיחס אליהם. אחד סיפר על שכרו הזעום שמאלץ אותו לגור עם אמו בגיל 30; אחרת סיפרה על המחשב הנייד שהורס לה את העיניים ועל בקשותיה למחשב נייח שנדחו; ועוד ועוד סיפרו על תחושות של ניצול וחוסר שביעות-רצון במקום העבודה. הסיפורים נאספו, הכאב היה ניכר בהם, ונדמה כי אותו כאב יוביל למהלך דרמטי.

אבל הכאב כנראה שכך. אחרת לא ניתן להסביר את ששת החודשים האחרונים, שבמהלכם לא יצאה אף התארגנות רואי חשבון אל האור. עד כה לא זכינו לחזות בלידתו של ועד העובדים הראשון בקרב פירמות ראיית החשבון.

וזה מוזר. מוזר במיוחד נוכח רוח ההתאגדות שדבקה בשאר עובדי החברות הגדולות במשק. עובדים שנחשבים להרבה פחות "מתוחכמים" מרואי החשבון - מעובדי רשתות מזון מהיר (בורגראנץ' ומקדונלד'ס) ועד לעובדים בחברות בולטות במשק (פלאפון, סלקום, מגדל, כלל--ביטוח). שם נלחמו ונלחמים בשיניים על הזכות שלהם להתאגד ולשפר את תנאיהם. שם מגיעים לבתי המשפט כשהמעסיק מעז לחסום את הדרך. שם משפרים את מעמדם, שכרם, תנאיהם. ומנגד, רואי החשבון מתנהלים בעצלתיים, משתכשכים במים הרדודים ולא עושים צעדים לשפר את מצבם כהוא זה.

וזו החידה. האם רואי החשבון אינם מעוניינים בשיפור תנאי עבודתם ושכרם, בהטבות ובביטחון תעסוקתי שמעניק ועד? האם השוק הסדיר את עצמו בחצי השנה האחרונה, וכל הטענות של רואי החשבון הצעירים חלפו מן העולם? כולם מרוצים משכרם ומעמדם בפירמות?

התשובה לכך שלילית כמובן. שיחות המסדרון בפירמות נותרו כשהיו, על שכר הרעב, חוסר היכולת לסגור את החודש, יחס כמו אל עובדי קבלן. הסיפורים שהגיעו אל "גלובס" בחודשים האחרונים, ופורסמו פה, נשמעים כמו לקוחים מסיפוריהם של עובדים ברשתות מזון מהיר או מכוני רחיצת רכב - מתמחה בראיית חשבון שלמד 4 שנות לימוד מפרכות ועבר מסכת מבחנים קשה מנשוא, מרוויח 4,000 שקל וגר אצל ההורים; רואה חשבון צעיר משלם בעצמו הוצאות בהיקף אלפי שקלים שהוציא במסגרת העבודה, והפירמה מחזירה לו את הכספים בשוטף פלוס לעולם לא - ועוד ועוד.

שוק ראיית החשבון, שנחשב בעבר אטרקטיבי מאוד, סובל כיום מתדמית בעייתית, של שוק שלא מתגמל כראוי את הנכנסים בשעריו, לפחות לא בשנים הראשונות.

אז מה יחזיר עטרה ליושנה? האם התארגנות עובדים? האם בעתיד יהיה כאן שוק של יחסי עבודה מאורגנים בענף ראיית החשבון? התשובה, נכון להיום, אינה ברורה.