המבקר: לפתוח חקירה פלילית נגד ח"כ אורן חזן; ביקורת גם על השר חיים כץ

מבקר המדינה, יוסף שפירא, ממליץ ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד חבר הכנסת אורן חזן (ליכוד) ושר הרווחה חיים כץ.

בדוח חריג בחומרתו, שבדק את חשבונות המתמודדים בפריימריז במפלגות השונות, מעלה מבקר המדינה שפירא חשד לפלילים בנוגע להתנהלותו של חזן בגין אי-דיווח על הוצאותיו. באשר לשר הרווחה, נטען כי עשה שימוש בנכסי התעשייה האווירית לטובת הפריימריז. המבקר מדגיש שמדובר בעבירות שדינן מאסר. ממצאי הדוח הועברו ליועץ המשפטי לממשלה.

המבקר: לחזן היו הוצאות ב-25 אלף שקל שלא דווחו 

החלק החמור יותר בדוח נוגע לח"כ הטרי והססגוני חזן, שהגיש למבקר המדינה תצהיר חתום על-ידי עורך דין לפיו לא קיבל תרומות ולא הוציא הוצאות בגין הפריימריז, פרט לתשלום דמי רישום למפלגה בסך 7,000 שקל, ששולמו מהונו האישי.

אלא שמבדיקת מבקר המדינה עולה כי לחזן היו הוצאות פרסום כגון הדפסת שלטים, הפצת כרטיסי ביקור, שליחת גלויות והפצת מדבקות וחולצות. בנוסף, נעזר חזן במנגנון לקידום מועמדותו מבלי לדווח על ההוצאות הכרוכות בכך וכן קיבל תרומות כספיות שלא הגיעו כלל לחשבון הבנק שיוחד לבחירות. על-פי הערכות במשרד המבקר, לחזן היו בפריימריז הוצאות שנאמדות ב-25 אלף שקל.

 אורן חזן / צילום: דוברות הכנסת

"לא ידעתי". אורן חזן

בתשובתו למבקר טען חזן כי לא ידע על חובתו לדווח על הוצאות והכנסות שהוציאו למענו אחרים, שכן הייתה זו התמודדותו הראשונה בבחירות מקדימות.

בתשובתו למבקר המדינה טען חזן כי לא היה מודע לחובה לדווח על הוצאות והכנסות שהוציאו עבורו אחרים, מכיוון שהייתה זו התמודדותו הראשונה בבחירות מקדימות. הוא הוסיף כי מדובר בהוצאות שהוצאו עבורו ישירות על-ידי בני משפחתו, וכי הדבר נעשה שלא בידיעתו. מבקר המדינה לא קיבל את הטענה והחליט לקנוס את חזן ב-5,000 שקל.

בדוח החריף מדגיש המבקר כי על-פי חוק העונשין הגשת תצהיר שאינו אמת, כפי שעשה חזן, מהווה עבירה פלילית שדינה 3 שנות מאסר. "מי שמתמודד בבחירות מקדימות לתפקיד ח"כ,  מן הראוי שיוודא מהן הוראות החוק. לבד מההיגיון הבסיסי שבדבר, המחוקק אף קובע שכל מועמד חייב לקרוא את ההוראות הנוגעות לתרומות ולאשר כי עשה כך", כותב שפירא.

המבקר: כך התארגנה תע"א לבחור בחיים כץ

בפרק שכותרתו "שימוש במשאבי התעשייה האווירית לצורך הבחירות המקדימות", מתייחס מבקר המדינה לשר חיים כץ ומסתמך על דוח רשות החברות הממשלתיות שקובע כי בפריימריז של הליכוד נצפו עובדי התעשייה האווירית מגיעים לקלפיות בכלי רכב המוצמדים לעובדי החברה, בקבוצות קטנות של 10-5 עובדים.

לטענת המבקר, שתיים מתוך 115 קלפיות הפריימריז מוקמו בסמך למשרדי התעשייה האווירית ולמפעליה ואליהן הגיעו רבים מעובדי תע"א. מתצפיות שערכו אנשי המשרד וכן משיחות שקיימו עובדי משרד מבקר המדינה עם חלק ממצביעים אלה, התברר כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הסעתם לקלפיות והחזרתם לתע"א באמצעות כלי הרכב האמורים הוסדרו מראש. על חלק מכלי הרכב אף נתלו שלטים המציינים מספרים של "קווי הסעה". עוד נצפו בקלפיות עובדים ששימשו "סדרנים" והנחו את המצביעים לכיוון ההסעות. כמה מהעובדים שהגיעו לקלפיות נצפו מחזיקים בידיהם רשימה מודפסת של מועמדים מומלצים.

עוד עולה מהבירור כי ביום הבחירות המקדימות אושרו לעובדים חופשות ונרשמו להם היעדרויות חלקיות מיום העבודה בהיקפים העולים על המקובל ביום עבודה רגיל. על-פי דוח רשות החברות, ביום הבחירות המקדימות בליכוד "יצאו 4,032 עובדים בהיעדרות של מעל חצי שעה וחתמו במחלקות (בדרך כלל נרשמים 250 יציאות), באותו יום 1,010 איש שהו בחופשה וזאת לעומת יום רגיל בו כ-670 עובדים שוהים בחופשה". לטענת המבקר מדובר בהתארגנות פסולה של עובדים לשם קידומו של חיים כץ, שהיה באותה העת יו"ר ועד העובדים בתע"א. 

כץ, יש לציין, נמצא עדיין בחל"ת (חופשה ללא תשלום) בתעשייה אווירית, מזה כ-22 שנה.

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא קורא למחוקק להחיל אחריות פלילית גם על מי שהיה מופקד על נכסי ציבור שבהם נעשה שימוש פסול בבחירות מקדימות, בדומה לנקבע לגבי הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות. 

"אין יסוד לייחס לי ארגון היסעים". חיים כץ

מדיווחיו של כץ למבקר המדינה, הסתכמו הוצאותיו בכ-54 אלף שקל. לדבריו, לא היו לו הוצאות כלשהן בגין העסקת עובדים ופעילים ובגין ניהול מטה בחירות. בתשובתו למשרד המבקר טען שר הרווחה: "פעולותיי הפרלמנטרית והציבורית רבות האיכות, ההיקף והשנים הן אלה שיביאו את הבוחר הנבון לתת לי את קולו, וזאת גם מבלי שאנהל קמפיין כמקובל. על יסוד תפיסה זו נמנעתי מלהקים מטה בחירות, לא גייסתי פעילי שטח, לא הפעלתי מתנדבים, לא פעלתי לגיוס תרומות, ואף לא ניהלתי קמפיין... לא ביצעתי אלא פעולות מעטות לפרסום, והוצאותיי המצטברות הסתכמו בסכום זעום... לא ארגנתי כל פעילות שטח בבחירות הללו... על כן אין בהחלט יסוד לא כל שכן הצדקה לייחס לי 'ארגון היסעים', ככל שבכלל התקיים דבר כזה. העובדה שכיהנתי כיו"ר ועד עובדי תע"א אותה עת בוודאי אין בה כשלעצמה לייחס לי את האמור... לעניין זה אזכירכם כי כל בוחר היה רשאי להצביע עבור 11 מתמודדים שונים יחד, ולא עבור מועמד אחד בלבד, כך שהמדובר בפעילות לטובת מתמודדים רבים ולא לטובתי דווקא".

המבקר: "מירי רגב פעלה בתום-לב" 

שרת התרבות, מירי רגב, מככבת אף היא בדוח המבקר. בפרק "תרומות בשווה כסף" קובע שפירא כי רגב דיווחה על תרומות בשווה-כסף בסכומים המהווים כ-20% מסך הכנסותיה כגון שכירות מטה בחירות, שירותי טלפוניה ומיחשוב ורכישת אביזרי פרסום, שמומנו ישירות על-ידי תורמים מכספם.

 מירי רגב בטקס פרסי התיאטרון / צילום: איציק בירן

אזהרה בלבד. מירי רגב

על-פי החוק, תרומה בשווה-כסף היא תרומה לכל דבר ומחייבת דיווח על מקורה בצירוף אסמכתאות. המבקר קובע כי מהאסמכתאות שצורפו לא ניתן לבחון האם התרומות עמדו בגבולות הקבועים בחוק, אולם הוא מסתפק באזהרה בלבד מבלי להטיל סנקציות נוספות. "שוכנעתי כי המועמדת פעלה בתום-לב בעניין זה ולא הייתה מודעת לעניין התיעוד החסר", נכתב.

בעקבות ההתנהלות של רגב אוסר מעתה המבקר לקבל תרומות בשווי כסף שמהותן תשלום הוצאות מערכת הבחירות שלא באמצעות חשבון הבנק של המועמד. 

 הפרו את החוק-המועמדים שקיבלו קנסות ואזהרות