יש חיים בתוך הבטון

השכלה: דוקטורט בביולוגיה ימית, אוניברסיטת תל אביב

עוד משהו: עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהפקת סיבי קולגן כתחליף לגידים

יש דברים שלא משתנים. הטיפוסים שמאכלסים את עסקי הבטון בניו יורק, למשל. ד"ר עדו סלע, מייסד-שותף של אקונקריט, יצרנית הבטון הידידותי לסביבה, ממחיש את הנושא באמצעות סיפור על חוויה עסקית בברוקלין: במסגרת העבודות השונות בקו החוף שם, הוא מספר, נחשפו סלע ושותפתו לאיגודים המקצועיים השונים של ניו יורק ולספקיות הבטון, המנוהלות מסורתית בידי גברים שנראים כאילו יצאו מסרטים של סקורסזה וקופולה.

"פעם אחת גילינו תקלה באיכות הבטון של אחד מהספקים שלנו ודרשנו החלפה של החומר", הוא משחזר. "חיכינו שיבואו האחראים, וזמן מה לאחר מכן עצרה לידנו מרצדס שחורה וארוכה. המהנדס האמריקאי שליווה את הפרויקט הלבין כולו, ואנחנו לא הבנו על מה המהומה. יצא מהמכונית בחור בחליפה היוקרתית, עם מבטא איטלקי כבד. הוא היה מאוד חביב, שאל אותנו אם הכול בסדר. מאותו הרגע הכול התנהל כשורה".

ניו יורק נמצאת בליבה העסקית של אקונקריט, והיא זו שבזכותה החברה הפכה לאחת התקוות הגדולות של הממשל האמריקאי ולסמל של חדשנות סביבתית עולמית. הוריקן "סנדי" שהיכה בחורף 2012 בחופי ניו יורק והפך לאסון הטבע היקר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, שינה מקצה לקצה את אופן החשיבה התכנונית על פיתוח קווי החוף ועל הגנה מפני עליית פני הים. בעקבות זאת, הבית הלבן הכריז על תוכנית שיקום בהיקף 60 מיליארד דולרים - הגדולה ביותר עד היום - שתכליתה לשקם את מה שנהרס ולהכין את העיר לסופה הבאה. אותה תוכנית יצרה גם הזדמנות לאקונקריט, אז סטארט-אפ צנוע מישראל, שהקימו סלע וד"ר שמרית פרקול פינקל - שניהם ביולוגיים ימיים.

על קצה המזלג, הטכנולוגיה שלהם מאפשרת לייצר בטון שהוא לא רק חזק מאוד, אלא גם ידידותי לסביבה - וזה לא רק עניין "ירוק", אלא גם משהו שהופך את הבטון לחזק עוד יותר. שובר הגלים של אקונקריט עשוי מבטון אקולוגי שהחברה פיתחה, אשר צדפות, אלמוגים ואצות נצמדות אליו וכך הוא גדל עם הזמן ומתחזק, וכאשר תהיה עלייה בפני הים, כפי שצופים, יוכל גם הוא לגדול לכיוון פני הים. כלומר יוכל לצמוח למעלה ולגדול על בסיס הצדפות שיושבות עליו.

"בטון הוא חומר מאוד בסיסי ולכן בעייתי להתיישבות של בעלי חיים ימיים", סלע מסביר. "המוצר שלנו מגדל על עצמו ביולוגיה, ונוצר תהליך שנקרא בנייה ביו-גנית. כלומר, בעלי חיים ימיים שיכולים להשקיע גיר וקלציום קרבונט מעמודת המים בכך שהם יוצרים שם את המחילות שלהם. אנחנו מכסים את הבטון בשכבת גיר, שמוסיפה למשקל וגם אוטמת את הבטון, ומחקרים הוכיחו שאנחנו משפרים את עמידות הבטון בצורה משמעותית. כלומר, שוברי הגלים האקולוגיים משיגים שתי מטרות: גם הגנה חופית על העיר ותושביה, וגם שיקום אוכלוסיית הצדפות הטבעית, שמחזקת את שובר הגלים ותורמת לאיכות המים".

"זו לא אפליקציה, זה בטון"

סלע ופרקול פינקל הכירו במהלך לימודי הדוקטורט במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. על אף שהוא ד"ר לביולוגיה ימית, עבודת המחקר של סלע עסקה בכלל בנושא אחר שלא קשור כלל לפעילות של אקונקריט. עבודות המאסטר והדוקטורט שלו שנעשו במעבדתו של פרופ' הודי בניהו, עסקו בגידול אלמוגים והפקת סיבי קולגן ייחודים לצורכי החלפת גידים ורצועות בבני אדם. הגילויים נרשמו כפטנט ונמכרו על-ידי אוניברסיטת תל אביב לחברת אקסימטריקס ((ExceeMatrix.

נשמע כמו משהו עם פוטנציאל לא מבוטל. למה לעזוב ולהתחיל משהו חדש לגמרי?

"גיליתי את הסיב המיוחד הזה במקרה. זאת הייתה עבודה מרתקת שהשאירה אותי בעיקר במעבדה במשך שנתיים. עם כל העניין ביצירה ובפיתוח של משהו חדש לגמרי, אור הניאונים שיגע אותי. סבלתי מלעבוד כל היום במעבדה ורציתי לחזור לים".

בשלב מסוים החליטו השניים לפרוץ מהאקדמיה לעולם היישומי. בתחילה, עסקו בייעוץ אקולוגי לפרויקטים של תשתיות ימיות, במסגרת חברה בשם SeArc. ואף שהחסרונות האקולוגיים של תשתיות ימיות ידועים ומוכרים בעולם האקדמי, עוצמת הכשלים והאתגרים התחדדה והתממשה במהלך הפרויקטים שלהם ייעצו. במהלך סקר שגרתי עבור לקוח ממשלתי של תשתיות ימיות, הם הופתעו להיתקל בחלק מקיר בטון מתחת למים שגידל חברת חי בריאה ואיכותית (צדפות, סרטנים, ספוגים, אלמוגים ואצות). בדיקת מסמכי היציקה מאותו יום מצאה שאיכות הבטון עמדה בכל דרישות המהנדס, ומכאן הסיקו השניים ששינויים מינוריים בהרכב הבטון יכולים להשפיע על חברת החי המתפתחת על הבטון, אך לא להשפיע על תכונותיו הימיות.

"אחרי שעלינו במקרה על עניין הבטון, יצא קול קורא בארצות הברית לתחרות בנושא חדשנות ימית. המתחרה שלנו הייתה חברה שמומנה על-ידי משרד הביטחון האמריקאי ואנחנו היינו עם חתיכת בטון ביד. לבסוף הם ניצחו, אבל בקהל ישבו אנשים מאוד בכירים מהאקדמיה ומהרשויות הפדרליות, והעניין שנוצר שם פתח לנו את הדלת ואפשר לנו להכניס את יחידות הבטון שלנו ולבחון את הטכנולוגיה שלנו בנמלים פדרליים סגורים, ברשויות נמלים ובשמורות טבע לאורך כל החוף המזרחי. כשסנדי התחוללה, אנחנו כבר היינו אחרי הוכחת הטכנולוגיה".

אחרי שזכו בתחרות היוקרתית של הבית הלבן, החלו סלע ופרקול פינקל בייצור מסחרי של מוצרי הבטון בעזרת קבלני משנה. עד כה הותקנו 20 עמודים של אקונקריט במי ההדסון עם אורך חיים של לפחות 20 שנה.

בשנה האחרונה גם נסיך מונקו התעניין בטכנולוגיה של חברת הסטארט-אפ הקטנה מישראל: "מונקו מתרחבת לתוך הים ונמצאת באזור שבו ערכי הטבע מוערכים ונשמרים. הנסיך שמגיע משושלת של אהבת הים וחקר הים רואה חשיבות עליונה בשמירה על הסביבה הימית ולכן הכתיב לכל פרויקט ההתרחבות של מונקו מטרות יוצאות דופן למניעת פגיעה בסביבה ופיצוי הנזק שיגרם".

אתם אמנם לא סטארט-אפ רגיל, ובכל זאת, האם אתם מכוונים לאקזיט או להנפקה בעתיד?

"אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים ומאמינים שנוכל להביא שינוי אמיתי לאיך שתשתיות ימיות נבנות ומתפקדות כיום. אנחנו מאמינים שיותר חשוב לבסס חברה מתפקדת בעלת יכולות מוכחות ותוצאות. בסופו של דבר, זו לא אפליקציה - זה בטון".