דיווח: מצרים הורתה להקפיא המגעים ליבוא גז מישראל

הממשלה המצרית הורתה לכל החברות המצריות להקפיא את המגעים עם ישראל בנוגע ליבוא גז - כך דווח היום (א') בסוכנות בלומברג. זאת לאחר שמוסד הבוררות הבינלאומי פסק היום כי מצרים תשלם לחברת החשמל בישראל קנס בהיקף של כ-1.8 מיליארד דולר. 

לאחר הליך בוררות שהתנהל כארבע שנים, פסקה לשכת המסחר הבינלאומית (ה-ICC) כי חברות הגז המצריות EGAS ו-EGPC יפצו את חברת החשמל ב-1.76 מיליארד דולר. זאת, בגין הנזקים הכבדים שנגרמו לחברה עקב אי-אספקת הגז המצרי בעקבות הפרת הסכם הגז הישראלי-מצרי בשנת 2011. ראש ממשלת מצרים שריף איסמעיל אמר בראיון ל"בלומברג" כי מצרים תערער על ההחלטה בתוך שישה שבועות.

הממשלה המצרית הורתה בנוסף לחברות הנפט והגז הלאומיות להקפיא כל מגעים ליבוא גז מישראל עד אשר הערעור על ההחלטה יובהר במוסדות הבינלאומיים.

בחודשים שלאחר הדחתו של הנשיא המצרי לשעבר חוסני מובארק, הפסיקה מצרים את הזרמת הגז הטבעי לישראל. זאת, בעקבות סדרת פיצוצים בצנרת הולכת הגז בסיני. הפסקת ההזרמה אילצה את חברת החשמל לרכוש דלקים יקרים יותר לייצור החשמל. העלות הנוספת - יותר מ-10 מיליארד שקל - עמדה למוטט את החברה, ומשום כך קידם מנכ"ל האוצר דאז, דורון כהן, תוכנית חילוץ שאפשרה לחברה לגייס 9 מיליארד שקל בערבויות מדינה. בד בבד הועלו תעריפי החשמל בהדרגה בכ-30%.

לפיכך, בפברואר 2012 אישר דירקטוריון החברה להגיש תביעה בסך 4 מיליארד דולר, במסגרת הליך בוררות בינלאומי, נגד חברות הגז המצריות EGAS ו-EGPC. זאת, במסגרת הצטרפות להליך שהתנהל בין החברות המצריות לחברת EMG, שבבעלות יוסי מימן ושותפים זרים, בהם המיליארדר היהודי-אמריקני, סם זל, והמליארדר המצרי, חוסיין סאלם. חברת החשמל ו-EMG טענו בבוררות להפרת הסכם משולש שנחתם בין הצדדים ב-2009, בה בעת שהמצרים טענו כי הפסקת ההזרמה של הגז נבעה מכוח עליון.

הבוררות נערכה בלשכת המסחר הבינלאומי, אחד ממוסדות הבוררות הוותיקים בעולם, בפני שלושה בוררים בינלאומיים, כאשר הדיונים התקיימו בדלתיים סגורות. ביום שישי התקבל פסק הבוררות שקבע כי החברות המצריות יפצו את החברה ב-1.61 מיליארד דולר בתוספת ריבית שתחושב לפי מנגנון שנקבע. עוד הוחלט כי המצרים יכסו חלק מההוצאות המשפטיות של חברת החשמל. מחברת החשמל נמסר, כי היא "תפעל למימוש פסק הבוררות בהידברות עם חברות גז אלו".

"יש נטייה לכבד פסקי ICC"

"לחברות בינלאומיות המבקשות לעשות עסקים בעולם יש בהחלט סיבה לציית לפסקי בוררות שנותן ה-ICC", אומר עו"ד גד טיכו ממשרד כספי ושות', שייצג לקוחות בהליכים דומים מול ICC בעבר. בין היתר ייצג את חברת אלישרא בהליך נגד יצרנית המטוסים, לוקהיד מרטין. לדבריו, "החברות הבינלאומיות פועלות מתוך הכרה שהן שחקן חוזר בזירה הבינלאומית, ואי-ציות לפסקי הבוררות יכול להביא לפגיעה במוניטין שלהן, וביכולתן להיכנס לעסקאות גדולות בעתיד, כך שעל פניו - יש פה שיקול רציני מצד הנתבעים (המצרים - ה'כ', ג'מ') לשלם את הסכום שנפסק".

- אם יחליטו המצרים שלא לכבד את הפסק - כיצד יוכלו לעשות זאת?

טיכו: "קודם כל צריך להגיד ש-ICC הוא פורום מכובד ביותר ושלרוב פסקי הבוררות של ICC מאושרים על-ידי בתי משפט. הניסיון שלי בכמה פסקי בוררות של ICC שהוצאו לטובת לקוחותיי, הוא שהצד השני כיבד את הפסק ופשוט שילם את הסכום הנפסק, ללא צורך בהגשת בקשה לאכיפה או בנקיטת הליך הוצאה לפועל. לגופו של עניין - כמו בכל בקשה לאכיפת פסק בוררות, הנתבעים יכולים לטעון טענות על כשרותו של פסק הבורר, ככל שישנו בסיס לכך - כמו לדוגמא הטענה שהפסק ניתן במשוא פנים, ככל שאחד הבוררים היה מצוי בקשר עם חברת החשמל, נניח".

תמריץ נוסף שעשוי להיות לחברות המצריות לשלם את הסכום שנפסק לחובתן בהקדם, הוא שמירת פרטי הבוררות הרחק מעיני הציבור. הודעה אודות תוצאת הליך אמנם פורסמה אבל פסק הבוררות עצמו לא פורסם. כזכור, קודם לסדרת הפיצוצים בצינור הגז הישראלי-מצרי שהביאה לביטול הסכמי הגז, היו ההפגנות שהביאו להדחת הנשיא מובארק בשנת 2011, והטענות שעלו במצרים, לפיהן הסכם הגז עם EMG וחברת החשמל הישראלית תמחרו את הגז המצרי בחסר - באופן שהיטיב עם הצד הקונה בהסכם, כלומר EMG. אחד מבעלי המניות ב-EMG, המחזיק כ-28% ממניות החברה הוא המיליארדר המצרי חוסיין סאלם, הנחשב מקורב ביותר לנשיא לשעבר מובארק.

גם בצד הישראלי נטענו טענות בעבר ביחס לנסיבות שהביאו לחתימת ההסכם, בתמיכת הממשלות המצרית והישראלית. זכורה, למשל, הפרשה במסגרתה נשלח חוקר פרטי להקליט את שר התשתיות לשעבר, יוסף פריצקי, שלא נמנה עם תומכי ההסכם. ניתן להעריך, כי עצם התניה בהסכם המשולש ששלחה את הצדדים לפתרון סכסוכים בפני ערכאה כמו ICC, המאופיינת בדיסקרטיות רבה, נעשתה על רקע רגישות ההסכמים והרקע לחתימתם. חשיפת הפרטים אולי לא תהיה נוחה למי מהצדדים. "ככלל בוררות, ובפרט בוררות בפני ICC, נערכות באופן דיסקרטי. ההליכים עצמם לא מתפרסמים, אבל פסק הבוררות עצמו כן מתפרסם במקרה שמגישים בקשה לאשר אותו לבית המשפט", מסביר עו"ד טיכו.

ההסכם נשוא ההליך נוגע לגופים שרובם ציבוריים - חברה ממשלתית ישראלית (חברת החשמל), חברות ממשלתיות מצריות וגם הממשלות עצמן היו מעורבות כמעיין ערבות להסכם. יש לך הערכה מדוע הצדדים ירצו לנהל את הבוררות הזו בצורה שאינה גלויה לציבור?

טיכו: "אני יכול להעריך מדוע הצדדים ירצו להתדיין בפני ICC, שהוא גוף מקצועי בינלאומי, אובייקטיבי, ושקיים סיכוי גבוה שהצדדים יכבדו אותו. בקשר לדיסקרטיות - זה מקובל בבוררות. אינני יכול להעריך אם הצדדים רצו לשמור על דיסקרטיות באופן מיוחד, ומה היו האינטרסים שלהם".

הערכות: מצרים תתנה חוזי גז חדשים בוויתור על הפיצויים שנפסקו

פסיקת לשכת המסחר הבינלאומית (ה-ICC) מערימה קשיים נוספים על עסקאות ייצוא הגז מישראל למצרים - כך מעריכים היום (א') מומחים במשק הגז. לטענתם, הדרך היחידה בה תסכים מצרים לאשר חוזי גז עם ישראל, היא אם זו תוותר על תביעת הפיצויים של חברת החשמל. נזכיר, כי על הפרק עומדות ארבע עסקאות ייצוא גז בין ישראל למצרים - שתיים מול שותפות תמר ושתיים מול שותפות לוויתן. שותפות תמר חתמה על מזכר כוונות לייצוא גז עם חברת יוניון פנוסה הספרדית ועם קונסורציום של חברות פרטיות במצרים בשם דולפינוס. שותפות לוויתן גם היא חתמה על מזכר כוונות עם דולפינוס וכך גם עם חברת BG הבריטית.

"למרות שהמגעים לייצוא גז הם לא מול חברות מצריות ממשלתיות, עדיין נדרש אישור של ממשלת מצרים על מנת שהחוזים יצאו מהכוח אל הפועל", מציין ד"ר עמית מור מנכ"ל חברת אקו-אנרג'י. "לכן, אם ממשלת מצרים תתנה את הייצוא בוויתור הפיצויים לחברת החשמל, הדבר יערים קשיים על חוזי ייצוא הגז".

ואכן, מצרים כבר דרשה מיוניון פנוסה - שבבעלותה מתקן להנזלת גז בדמייטה - לותר על תביעת הפיצויים שלה נגד הממשלה, כתנאי לאישור חוזה הגז עם ישראל. פעילות המתקן הופסקה כבר בשנת 2012 לאור החלטת ממשלת מצרים להשתמש בגז לצרכים פנימיים. ב-2013 תבעה החברה הספרדית את מצרים בטענה כי זו הפרה את ההסכם בניהן, והובילה בכך לנזק כספי עצום לחברה.

"בסופו של דבר ייאלצו חברת החשמל, ממשלת ישראל, חברות הגז ו-EMG לשבת ביחד ולמצוא לזה פתרון", טוען מיקי קורנר לשעבר הכלכלן הראשי של רשות הגז, המשמש כיום יועץ עצמאי במשק האנרגיה. "על מנת שחוזי הגז למצרים יצאו לפועל, יהיה צורך לוותר להם על הפיצויים, או לפחות על חלקם. התמונה הגדולה מחייבת את ישראל ללכת לקראת המצרים. אם נלך לפי הפסיקה המשפטית- לא נגיע רחוק".