במושב "אדריכלות ניהולית גלובלית - עיצוב ופיתוח תהליכים ניהוליים" בוועידת ישראל לעסקים 2015 של "גלובס", אותו הנחה אודי אהרוני, מנכ"ל לה"ב הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, נשאלו המשתתפים איך הם מתמודדים עם קצב השינויים בעולם?
לדברי חמי פרס, מנהל שותף ומייסד בפיטנגו, "צריך להסתכל מה קורה בעולם הטכנולוגיה. לא הרבה אנשים מבינים את העוצמה של הטכנולוגיה בשינוי החיים שלנו. תחשבו על תחבורה ציבורית, כשנכנסים למעלית לא צריך לנווט אותה, והמשתמש הוא גם לא הבעלים שלה. התחבורה הולכת להשתנות, והיא הולכת להיות כמו תחבורה אנכית. מי שמשכיל לראות שגל טכנולוגי מתקרב אלינו, יש לו אפשרות לצלול מתחתיו או לרכב עליו. מי שמבין את הדבר הזה והולך איתו, יכול לעשות דברים שיובילו אותו להצלחה ושרידות.
"אנחנו צריכים להבין שהכול משתנה. יש צדק חברתי, עולם התחבורה עובר שינויים. מייצרים היום מיליארד מכוניות, רק 4% מהזמן הן נוסעות, ובשאר הזמן הן לא עושות כלום. אין היגיון לא לתת לכולם מכוניות בזמן שהם צריכים. היום אנחנו יכולים לעשות דברים שלא יכולנו לעשות פעם. פעם היה יקר מאוד לטוס, היה צריך לחסוך שנים בשביל זה; היום בזכות טכנולוגיה אפשר למצוא כרטיסי טיסה זולים", אמר.
עוד אמר פרס: "הכלכלה היא בלוק, החלק התחתון הוא עוני, צריך ליצור אצלנו צמיחה ולצמצם את הפער, ואפשר לעשות את זה עם טכנולוגיה. מדברים על אסטרטגיה וניהול, אוניברסיטאות פעם התגאו בתוכניות MBA, היום אוניברסיטאות נבחנות מי מציעה תוכנית יזמות יותר טובה. אנחנו כל הזמן הולכים ומתקדמים לעבר עולם חדש".
לדברי ציפי עוזר-ערמון, מנכ"לית לומניס, "אני מאמינה גדולה בטכנולוגיה, מקדישה את חיי לטכנולוגיה. מה שקורה עכשיו שלא היה לפני 15 שנה בטכנולוגיה, הוא שהיום כמעט כל דבר אפשרי אם יודעים לחלום עליו. הפואנטה אצלנו לא רק לייצר טכנולוגיה טובה יותר, אלא להשתמש באותה טכנולוגיה לתת ערך יותר ללקוח, במקרה שלנו זה הרופאים".
- איך אפשר להפוך את חברת אל-על לחברה קצת שונה ולא רק חברה שמטיסה אנשים ממקום למקום?
דוד מימון, מנכ"ל אל-על, ענה: "עקרונות ההצלחה זה חדשנות, מהירות ויצריתיות. רכשנו מטוסי נוסעים מסוג דריימלינר, מטוסים עם חוויית טיסה שונה לחלוטין מהמטוסים הישנים שלנו, הם חוסכים בדלק בכ-20%.
"אתר האינטרנט שלנו הוא אתר הסחר הגדול בישראל - הוא מוכר ב-278 מיליון דולר. הקמנו במהירות את המותג UP, ואנחנו טסים איתו ל-5 יעדים בשנה. אנחנו למדים את התוצאות העסקיות של חברות התעופה בעולם, הרווח שלהן מאוד נמוך. טסים היום הרבה יותר, והמחירים נמוכים. הורדנו מחירים ב-10% בחצי השנה האחרונה, והמחירים ימשיכו לרדת".
לדברי מימון, "אנחנו צריכים לחפש מקורות הכנסה נוספים. הנכס שלנו זה המותג שלנו, שהוא אחד הנחשקים בישראל. השקנו כרטיס אשראי לפני כשנה, זו הצלחה פנומלית, המחזורים שם גבוהים, זה כלי שמשמר לקוחות, כלי שמחבר אותם לחברת אל-על.
"יש לנו חממה קטנה לסטארט-אפים עם מיקרוסופט. יהיו לנו תוך שנה 10 סטארט-אפים, אנחנו נהיה בטא סייט שלהם. הרצון שלנו להיות החברה הראשונה שתשמש במוצרים הללו ואז לשווק אותם. מיניתי לזה מנכ"ל בן 28, והוא עושה עבודה נפלאה".
עוד אומר מימון כי "אנחנו מקימים חברת ביטוח גדולה עם סוכנות ביטוח. אנחנו ניתן אשראי צרכנים. אנחנו מתעניינים ברכישה של חלק מחברת אשראי, יש לנו לא מעט מיזמים שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים להיות בהם. אנחנו רוצים להיות חברת הקייטרינג למזון כשר הגדולה בעולם. אלה הדברים שיובילו אותנו למקורות הכנסה חדשים".
לדברי עו"ד נחמה ברין, ראש מחלקת חברות ושוק הון במשרד גולדפרב-זליגמן, "לפני מספר שנים פורסם מחקר על עסקאות פיננסיות. כדרכם של מחקרים, גם המחקר הזה התייחס לעבר. עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי הנושא המובהק ביותר אשר השפיע על בחירת הצד השני לעסקה הוא הדמיון התרבותי, וזאת להבדיל מדמיון עסקי או משפטי.
"אני חושבת שהעולם הוא אולי לא שטוח, אבל הוא גדול ורחב. יזמים מקומיים כבר לא מסתפקים בישראל הקטנה, אלא שואפים לצאת מגבולותיה, דבר המחייב התמקצעות בעסקאות בינלאומיות. עבור מרבית הגופים והחברות שמגיעים לעסקה כזו, מדובר בעסקה שהם יחוו פעם בחיים, ולכן צריך להעזר בהרבה ידע חיצוני. אתה לא יכול לעשות עסקה עם סין בלי להתייעץ עם עורך דין סיני.
"התהליכים הם מרובי אנשים. בהקשר של ניהול תהליכים ועסקאות, הרבה דברים שהיו נכונים בעבר יהיו נכונים גם בעתיד, אחד מהם הוא אינטרקציה וקשר אישי. הטכנולוגיה, המיילים והוואטסאפ לא יחליפו את האמון האישי והאינטרקציה שקיימת שעה שאתה יושב עם האנשים באותו החדר".
ארן אלסנר, מנכל מחלבת טרה, אמר כי "לא הכול זה היי-טק. האמירה שלא היו נהגים בארץ הזו היא מוטעית, יהיו עדיין המון נהגים ומפעילי מכונה. אנחנו בטרה בנינו מפעל בנגב, מה שלא קרה פה המון שנים. טרה היא חברה שהוקמה לפני 75 שנה, היא נרכשה על-ידי החברה המרכזית.
"החלטנו שהעסק שלנו יהיה בריאותי, והכול נעשה לטובת הציבור. אנחנו בחרנו להיות החברה הבריאה ביותר. לפני שנתיים חומרים משמרים היו חלק מתעשיית המזון. אנחנו פרצנו את הדרך בזה, חיפשנו כל הזמן דרכים איך לתת מוצרים בריאים ללא סוכר. מדינת ישראל מפוצצת את האזרחים בסוכר".
לדברי אלסנר, "בשנים האחרונות אתה יכול ללכת לישון בערב בתור חברת נקניקים - ואתה קם בבוקר, והחברה שלך נחתכה ב-12%, כי מישהו החליט שלא בריא לאכול נקניקים. החוקים השתנו מאז שלמדתי, אני לא זוכר שלימדו אותי על מחאה חברתית, העולם שלנו נהיה בקצב מסחרר בכל התעשיות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.