ועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל הצביעה היום (ב') כי אין הצדקה להפעיל את סעיף 52 משיקולים מדיניים בטחוניים במתווה הגז, תוך עקיפה של סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים. המשמעות: הוועדה ממליצה לראש הממשלה ושר הכלכלה נתניהו לא לאשר את מתווה הגז במתכונתו הנוכחית. ההחלטה התקבלה על חודו של קול - 7 חברי ועדה הצביעו נגד הפעלת הסעיף ו-6 הצביעו בעד.
הח"כים שהצביעו נגד הפעלת הסעיף הם היו"ר כבל, ח"כ נחמיאס ורבין, ח"כ יונה, ח"כ חנין, ח"כ חאג' יחיא, ח"כ ילין שהחליף את ח"כ פרי, וח"כ פריג'. 6 המתנגדים: ח"כ מיקי זוהר שהחליף את ח"כ בוקר, ח"כ יואב קיש שהחליף את ח"כ ביטן, ח"כ קורן, ח"כ פולקמן, ח"כ יואב בן צור שהחליף את ח"כ יצחק וקנין וח"כ אורי מקלב.
בסיום שלושה שבועות ו-12 דיונים בוועדה, הליך ההתייעצות לפי סעיף 52 חוק ההגבלים העסקיים בעניין משק הגז הטבעי הסתיים והוועדה הגישה היום לנתניהו את הדוח המסכם שבו המלצה שלא להפעיל את הסעיף ולהעביר המתווה.
הח"כים הצביעו על השאלה אם הפעלת סעיף 52 מחויבת המציאות, ואחרי ההצבעה הוגשו הדוח הסופי והמלצות הוועדה. לאחר עיון בדוח הוועדה, נתניהו יוכל לבחור לאשר ולהניע סופית את מתווה הגז, וכך ככל הנראה צפוי לקרות - אם לא היום, אז בוודאי בימים הקרובים.
השאלה האמיתית היא "לא מתי יאושר המתווה?", אלא "מה קורה ברגע שהמתווה מאושר?". המכשול העיקרי שעומד בפני יישום המתווה הוא שורה של בג"צים, שככל הנראה יוגשו על ידי ארגונים ועמותות חברתיות, חברי כנסת ונציגי ציבור.
אחת הטענות המרכזיות שתעלה בעתירות הללו היא שנשמטה הקרקע מתחת להצדקה שניתנה לעקיפת הממונה - הצדקה מדינית ביטחונית. העותרים יטענו כי מצרים עצמה הודיעה שהיא מפסיקה את המשאים ומתנים על יבוא גז ישראלי.
כבר לאחר הליך השימוע הציבורי ביולי הגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וכבל (המחנה הציוני) ותמר זנדברג (מרצ), לצד הפורום הישראלי לאנרגיה, עמותת צלול והתנועה לאיכות השלטון, עתירה לבג"ץ, בבקשה להאריך את הליך השימוע הציבורי. בג"ץ דחה אז את העתירה וטען שאין הצדקה להתערבותו בשלב זה, "גם נוכח ההליכים שעתידים להתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת".
האם יתערב בג"ץ בתום הדיונים? הניסיון מראה כי בג"ץ מעדיף שלא להתערב בסוגיות הקשורות במשק הגז הטבעי. הוא לא התערב בששינסקי, הוא לא התערב בצמח, וככל הנראה לא יתערב עכשיו. לפיכך מעריכים היום גורמים במשק הגז כי מתווה הגז ייצא לדרך כבר בעוד כ-3 חודשים.
כבל לנתניהו: קיבלת החלטה להפעיל את הסעיף עוד לפני ההתייעצות בוועדה
היו"ר כבל סיכם ואמר כי הוא מבקש להודות לכל חברי הכנסת וחברי הוועדה. "כל מי שהשתתף הוסיף כבוד לוועדה ולכנסת. לאורך כל הדרך ניסו להעביר מסר שהכנסת מעכבת את התהליך, הממשלה מתברברת בתהליך לפחות 5 שנים והכנסת הוציאה דיון תוך 3 שבועות", אמר.
כבל הודיע לנתניהו, כי "אני מבקש להעיר הערה אישית, ממכלול התבטאויותיך והתבטאויות שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, עולה לצערי כי ההחלטה הסופית על קידומו של מתווה הגז הטבעי, לרבות החלקים המחייבים התייעצות לפי סעיף 52, התקבלה עוד בטרם תחילת הליך ההיוועצות בוועדה. דהיינו, נראה כי ההיוועצות לא נעשתה בלב פתוח ובנפש חפצה, אלא כהליך פורמלי בלבד. למרות זאת, אציין כי ועדת הכלכלה השקיעה שעות רבות בלימוד הנושא ועצתה ניתנת בלב פתוח ובנפש חפצה".
"לגופו של עניין" הוסיף כבל, "נכנסתי לדיון הזה בלב פתוח ובנפש חפצה כדי לראות איפה הדברים עומדים, ואני עוסק קודם כל בסעיף 52 ולאורך כל הדרך, וגם בדיון הסגור, ממשלת ישראל נושאת לשווא את שם הביטחון ומדיניות החוץ וזה הליך מאוד מאוד מסוכן. קל בישראל להפוך כל דבר וכל עניין לעניין ביטחוני. לא רק שלא השתכנעתי שיש כאן עילה ביטחונית אלא נהפוך הוא. בטשטוש הזה, שהציבור לא מבין במה דברים אמורים.
"מצאנו עצמנו במצב מביך שההתעסקות בעניין הביטחוני יכולה להיות לנו לרועץ, כמו שהודה ראש הממשלה שכידרר יותר טוב ממסי ולא ענה לשאלות שלנו. הייתה שאלת הזהב של ח"כ יוסי יונה, שנתניהו אמר ברגע של חוסר תשומת לב את האמת, שהפעלת סעיף 52 נעשתה כי לא הייתה ברירה אלא לעקוף את הממונה. השר שטייניץ אמר בראיון את אותו המסר. ההצבעה היתה סביב 52 כן או לא, אבל בכל זאת עסקנו פה בשאלות כבדות משקל בנושא הגז, בנושא היציבות הרגולטורית לא רק של הממשלה אלא של הכנסת", לדברי היו"ר.
כבל הוסיף, כי "אם יש משהו שאני מאוכזב ממנו זו העובדה שנחלקנו לקואליציה ואופוזיציה. אנחנו כאופוזיציה הוכחנו את עצמנו במקרה של ששינסקי שאנחנו יכולים לעמוד עם הקואליציה".
יחימוביץ': הפעלת הסעיף תירשם לדיראון עולם
ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה לפני ההצבעה, כי "ההתנגדות למתווה היא עניינית. זה לא נושא שחוצה אותנו פוליטית, בפאזות קודמות הייתי במאבק עם רובי ועם כרמל ואנשי יהדות התורה וש"ס. כששטייניץ הוביל מהלך נכון (ששינסקי) צעדנו איתו יד ביד וחיזקנו אותו. השורה התחתונה היא שמדובר בהפעלה מלאכותית, שלא לומר שקרית, צצה בדקה ה-90 שהתברר שאי אפשר לכפות זאת על הממונה. שמענו את זה גם אצל יוסי כהן ליכט וראש הממשלה עצמו".
לדבריה, "עובדתית, בסיס הנימוק להפעלת 52 היה מושתת על היחסים האסטרטגיים עם מצרים והנימוק הזה קרס כמגדל קלפים עם גילוי שדה זור וכשהוכח שגם אם נתחנן על 4 מצרים לא רוצה לייבא מאיתנו בגלל איזה בוררות בינלאומית. לפיכף סעיף 52 חייב לפחות לעדכן את חוות הדעת הביטחונית שנסמכה על מצרים. ההמלצה של ועדת הכלכלה צריך לייחס לה משמעות מרחיקת לכת.
"חברי הוועדה היום יודעים יותר מכל חבר אחר בממשלה על המתווה והפעלת הסעיף. אני התרשמתי שראש הממשלה לא בקיא בפרטי המתווה ובפרטי סעיף 52, לכן חוות הדעת של הוועדה בלתי ניתנת לביטול. לא אמנה את כל הכשלים הדמוקרטיים בכוונה להעביר את המתווה, אבל השיא הוא בהפעלת סעיף 52. זה יירשם לדיראון עולם ואנשים עוד יצטערו על כך. אני משוכנעת שבגלל הפעלת סעיף 52 ייגרם נזק ביטחוני עמוק למדינת ישראל בגלל היעדר הביטחון האנרגטי", אמרה יחימוביץ'.
ח"כ מנואל טרכטנברג הוסיף: "אני אומר בצער רב שההישענות על הסעיף הזה זו טעות מסוכנת. השימוש התקדימי בסעיף הזה נשען על שיקולים מדיניים ביטחוניים, נכון שיש היבטים כאלה אבל מה בין זה לבין ההישענות על סעיף 52? להגן על הגז צריך בכל מקרה אם המתווה כזה או אחר. זה לא קשור להפעלת סעיף 52. העניין המדיני, שעליו נשענים יותר, פרופ' עוזי ארד אמר בצורה ברורה וגם דוח צמח, שלעתים רחוקות אפשר לבסס חיזוק קשרים בין מדינות על סחר בין משאבי אנרגיה. ההפך הוא הנכון, במקרים רבים מאוד זה גורם לסכסוך וחיכוך, כמו מה שקורה בין ארה"ב לקנדה ובין רוסיה לאוקראינה. בדרך כלל הקשרים האלה גוררים סכסוך בינלאומי ופוגעים לפעמים במייצאת ולפעמים במייבאת, וראו מה שקרה לנו עם מצרים".
נתניהו צפוי להעביר את המתווה
בשבועות האחרונים הוועדה קיימה סדרת דיונים על המתווה, בהשתתפות ח"כים מהאופוזיציה, מהקואליציה, וכן של ארגוני סביבה ושאר גורמים שעמדתם נגד וגם בעד המתווה. שיא הדיונים היה ביום שלישי האחרון אז הגיע נתניהו לוועדה, ולדברי היו"ר כבל - אחרי מספר שעות של דיונים, נתניהו לא נתן את התשובות שהוועדה חיכתה להם.
כזכור, בנובמבר נתניהו הודיע לח"כ כבל כי הוא יפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים שמשמעותו עקיפת הממונה על ההגבלים, כדי לאשר את מתווה הגז בנימוקים של בטחון המדינה. בוועדת הכלכלה נתניהו טען אף כי אישור המתווה חיוני לקיומה של המדינה. נתניהו עשה את המהלך לאחר ששר הכלכלה הקודם אריה דרעי פינה את מקומו והעביר את סמכויותיו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
