ועדת שטרום ממליצה להפוך את חסכונות הפנסיה לכספומט

האם קרוב היום שבו הצרכן הישראלי יוכל לעשות שופינג פיננסי בתוך שימוש במנוע השוואת מחירים? זו ההבטחה של הוועדה להגברת התחרות בבנקים (ועדת שטרום), שהקים שר האוצר משה כחלון והגישה היום על רקע מחלוקת בין האוצר ובנק ישראל (ראו ידיעה נפרדת בעמ' 6) את טיוטת הדוח שלה. גולת הכותרת של הרפורמה היא לאפשר לצרכנים שופינג של שירותים פיננסיים בלי לעבור בנק, והמטרה היא ליצור מצב שבו הצרכן יוכל להיכנס לחשבון הבנק שלו באינטרנט, לקבל הצעות מגופי אשראי אחרים (כולל חוץ-בנקאיים), להיעזר במנוע חיפוש להשוואת מחירים ולבחור את המוצר הסופי מכל גוף שיחפוץ. במילים אחרות: זאפ פיננסי המפוקח ע"י המדינה. יתרה מזאת - הוועדה ממליצה להקים API - מתווך שימצא עבור הצרכן את המוסד הפיננסי הכי טוב עבורו, בהתאם לדרישותיו.

חסכונות הפנסיה יהפכו לכספומט?

כידוע, הוועדה ממליצה גם להפריד את ישראכרט ולאומי קארד מבנק הפועלים ובנק לאומי, והיא תציב לבנקים שלוש שנים למכור את החברות (שנתיים למכירת השליטה ועוד שנה למכירת היתרה). מכירת כאל תיבחן בעוד ארבע שנים. נוסף על חברות כרטיסי האשראי העצמאיות שאמורות להתחרות בבנקים, הוועדה תמליץ להקל את הרגולציה לשם הקמת חברות אשראי קמעונאי חדשות שיגבירו גם כן את התחרות, כגון חברות מימון ישיר (כמו האחים נאוי) וחברות הפינטק המעניקות הלוואות P2P. כך, מקווים בוועדה, תוגבר התחרות בשוק האשראי הצרכני, שהיקפו 140 מיליארד שקל, ובשוק האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, שהיקפו 160 מיליארד שקל.

אחד הפרקים היותר דרמטיים בדוח נוגע ל"אור הירוק" שיקבלו המוסדיים להיכנס לשוק האשראי הקמעונאי - על חשבון הפנסיה של הציבור - וללא הגבלה, אם הגוף המוסדי יקבל אישור ממשרד האוצר. האוצר יבחן את מודל האשראי שהמוסדי מציע ולזה יצטרפו אבני דרך. לאחר שהמודל יאושר ואם הגוף יעמוד ביעדים שנקבעו, הוא יוכל להקצות לאפיק זה סכום העולה על 3% מהון הנוסטרו או מנכסי העמיתים. במילים אחרות: תוסר המגבלה הקיימת היום והמוסדיים יוכלו להעניק אשראי בלתי מוגבל. מודל נוסף הוא לאפשר לבעלי השליטה בגופים המוסדיים להקים חברות בנות (חברות אחיות לגופים המוסדיים) לשם מתן אשראי קמעונאי.

כמקובל היום, הגוף המוסדי יוכל לרכוש עבור כספי העמיתים אג"ח סחירות של גוף קשור בשיעור שלא יעלה על 25% מהיקף ההנפקה בכללותה, אם כי שני חברי ועדה סברו כי יש להעמיד את השיעור האמור על 10%. "הדרישה להעמדת בטוחה מספקת כנגד הספקת הלוואות שאינן מדורגות תבוטל", נכתב בדוח.

אחת ההמלצות שיש להן פוטנציאל סיכון בדוח היא שינוי היקף ההלוואות שהחוסכים לפנסיה יוכלו ליטול מקופות הגמל שלהם. הוועדה ממליצה לאפשר לחוסכים ליטול אשראי בלי לפרוע אותו, על חשבון כספי הפנסיה כמובן, ולהיוותר עם קצבה חודשית מקרן הפנסיה בתוספת קצבת זקנה מביטוח לאומי ובתוספת קצבאות פנסיה אחרות של 3,800 שקל לפחות. כדי להנגיש את ההלוואות הללו לציבור, המוסדיים יחויבו לפרסם הצעות להלוואות במקומות בולטים באתרי האינטרנט שלהם.

על מנת להגביר את התחרות בשוק הסליקה, הוועדה מורה לבנק ישראל לקבוע בתוך 3 חודשים תנאים מקלים למתן רישיון סולק ולהסדיר מעמד של "סולק מתארח" לגורמים שהגישו בקשה לרישיון סולק אך טרם קיבלו אישור של חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות (ויזה, מאסטרקארד וכדומה). בנק ישראל כבר פרסם טיוטת דוח בנושא זה בחודש שעבר עם הוראות מפורטות.

הוועדה קוראת להפחית את העמלה הצולבת (עמלת מנפיק) עד שנת 2018, ורמת העמלה באירופה תשמש כבנצ'מרק. המערכת כולה תעבור מסליקה חודשית לסליקה יומית בתוך שנתיים ממכירת ישראכרט ולאומי קארד.

הדוח מתייחס כמובן לשיתוף מידע בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי העצמאיות ובהקשר זה נכתב כי החברות המופרדות "תהיינה רשאיות לעשות שימוש במידע שבידן הנובע מתפעול ההנפקה ומן הסליקה שביצעו עד כה. העברת מידע נוסף תהיה טעונה הסכמת הלקוח".

הבנקים יוכלו להנפיק כרטיסי דביט לחיוב מיידי ולהפיץ כרטיסי אשראי, אולם הוועדה ממליצה להפסיק הנפקת כרטיסי אשראי ל-70% מהציבור ע"י הבנקים (כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים מהווים כ-30% מהשוק). משמעות הסוגיה הזאת, שעדיין מהווה נקודת מחלוקת גדולה בין בנק ישראל לאוצר, היא העברת הסיכונים מהבנקים לידי חברות כרטיסי האשראי העצמאיות, שיצטרכו לספק מסגרות אשראי בכל רגע נתון (היום הבנקים מעמידים מסגרות של יותר מ-50 מיליארד שקל עבור לקוחות כרטיסי האשראי). ישראכרט ולאומי קארד יוכלו לגייס הון מגופים פיננסיים אחרים שאינם בנקים, כמו המוסדיים או גיוסי אג"ח בשוק ההון.

כאמור, הוועדה ממליצה להקל על מתחרים חדשים בשוק האשראי הצרכני ומציעה שלוש הקלות מרכזיות: אגודות אשראי - בנק ישראל יקבע בתוך חצי שנה תנאי דרישות הון מקלות לאגודות אשראי שיעסקו במתן אשראי בהיקף מוגבל של כ-200 מיליון שקל; המדינה לפעל להקמת שירות למערכות מחשוב למתן שירותים פיננסיים בתוך שנתיים, מערכות שישרתו משקי בית ועסקים קטנים; וכן יצירת מדרג רגולטיבי למתחרים חדשים וקטנים בשוק.

בנוסף, כפי שכבר נכתב, ישונה מבנה הבעלות על חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) שמוחזקת היום על ידי הבנקים. המטרה היא לאפשר לחברות כרטיסי האשראי להחזיק גם נתח משב"א ולהבטיח להן ייצוג בחברה. במסגרת שינוי מבנה הבעלות יופרדו תשתיות מערכות הכספומטים, אשראית ומס"ב (מערכת סליקה בנקאית), אולם ההפרדה לא תהיה תנאי לשינוי הבעלות. במקביל ישקול בנק ישראל הקמת מתג שני, לאחר היוועצות עם ועדת היישום ושמיעת עמדתה.

אחד הנושאים בדוח הוועדה נוגע לאוברדראפט, מקור האשראי הצרכני הכי זמין, אוטומטי ופופולרי בקרב משקי הבית. בדוח יש המלצה להעביר מידע על האוברדראפט של הלקוחות מהבנקים לחברות חוץ-בנקאיות באופן יומיומי, כך שאותן חברות יוכלו לכסות את האוברדראפט של הלקוחות ולהתחרות בבנקים גם במקטע זה, בתנאי שהלקוח העניק הרשאה לבנק לשתף את המידע האמור. עם זאת, לשם כך נדרשת הקמת ממשק דיגיטלי להעברת המידע. הוועדה ממליצה לקדם זאת, אך לא קבעה בלוחות זמנים.

לפי שעה, אין החלטה אם לאפשר לבנקים לשווק מוצרי ביטוח, אולם הנושא עלה וייתכן שיידון שוב בהמשך. באשר לסוגיית הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי המופרדות, שטרום הודה היום כי "אין עדיין הבשלות" לאוצר לפקח עליהן, כך ש"כרגע הפיקוח נשאר בידי בנק ישראל". בדוח הוועדה נכתב כי הפיקוח יישאר בבנק ישראל אולם צוין כי חלק מחברי הוועדה מסתייגים מכך. לפי שטרום, "כמו שאר ההמלצות גם זה ניתן לשינויים".

חבר הוועדה פרופ' אבי בן בסט הוסיף בהקשר זה כי "אחת ההצעות שעלו היא שאפשר להשאיר את הפיקוח אצל בנק ישראל אבל לדרוש מהם שיציגו הקלה ברגולציה כמו במודל האירופי, עד לדוח הסופי של הוועדה. ואם לא יציגו - להעביר את הפיקוח לממונה על שוק ההון באוצר, ובלבד שהוא יהפוך לגוף עצמאי".

הוועדה ממליצה גם להגביר את התחרות בין הבנקים הקיימים ע"י הקלה על בנקים קטנים ובינוניים, כמו למשל שיתוף משאבי מחשוב (לרבות ענן), ובתוך 9 חודשים ממועד אימוץ ההמלצות ייקבעו התנאים לכך.

המלצה נוספת נוגעת למתן אפשרות ללקוח לבצע שעבוד נוסף על נכסיו (כמו דירות) לטובת עסקים קטנים ובינוניים וזאת כדי לאפשר לעסקים לגוון את מקורות האשראי שלהם. בדוח נכתב כי "בנק לא יסרב מטעמים בלתי סבירים לבקשת לקוח להטיל שעבוד נוסף על נכסים שלו המשועבדים לטובת הבנק, לצורך הבטחת החזר אשראי נוסף שהלקוח נטל ממוסד פיננסי (לרבות מוסד חוץ-בנקאי). הבנק לא יפעל, במישרין או בעקיפין, באופן שיש בו כדי למנוע קבלת אשראי ממתחרה או לפגוע ביכולתו של הלקוח לקבל אשראי כאמור". ליישום המלצה זו נקבעו 9 חודשים.

הוועדה ממליצה לחייב את כל הבנקים לבטח את פיקדונות הציבור שבידיהם ברשות מבטחת, כאשר הפרמטרים ייקבעו על בסיס רמת הסיכון של הפיקדונות. צוות משותף של בנק ישראל ומשרד האוצר יציע מתווה מפורט של ביטוח פיקדונות, כדי להתאים את המשק לסטנדרטים בינ"ל בנושא, לחזק את היציבות של המערכת הבנקאית כולה ולהפחית חסמי תחרות.

כמו כן ממליצה הוועדה על אסדרת מכלול שירותי התשלום שתתבסס על אסדרה בינלאומית בתוך דגש על האסדרה האירופית בהתאם לעקרונות ה-PSD ובהתאמה לשוק המקומי. מטרת האסדרה היא לקבוע דרישות אחידות לגופים אלו, לעודד את התחרות בתחום שירותי התשלום בישראל ולאפשר כניסתם של שחקנים חדשים לשוק. מהלך זה יאפשר שמירה על אמינותם ובטיחותם של הגופים ושמירה על יציבות של מערך התשלומים. לשם כך, מוצע לאמץ את המלצת הוועדה לאמצעי תשלום מתקדמים ולהקים ועדת משנה משותפת לבנק ישראל, משרד המשפטים, רשות ההגבלים העסקיים ומשרד האוצר, שבתוך 12 חודשים תגבש תזכיר חוק.

שאלות במחלוקות

טיוטת דוח הוועדה תשמש כעת לשלב השימוע, ואז יגובש הדוח הסופי. בין האוצר לבנק ישראל ישנן עדיין מחלוקות מרכזיות. בבנק ישראל עדיין סבורים שאסור להפריד את כאל מדיסקונט והבינלאומי, גם בעוד 4 שנים, ומתעקשים לשמור את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי אצלם. גם סוגיית איסור הנפקת כרטיסי האשראי ע"י הבנקים נמצאת עדיין במחלוקת ובבנק ישראל מאמינים שמדובר בחריגה מהמקובל בעולם וכי הצעד דווקא יפגע בצרכן כיוון שמדובר בהוצאת שחקנים מהשוק (בעוד שבוועדה סבורים כי יש להעניק הגנות ינוקא לישראכרט ולאומי קארד).

מחלוקת נוספת נסובה סביב האישור למוסדיים לרכוש אג"ח סחירות מכספי העמיתים בהיקף של עד 25% מהיקף ההנפקה, בשל החשש שהדבר ייצור ניגוד עניינים. גם האישור למוסדיים להעניק קווי אשראי לצריכה על חשבון כספי הפנסיה עומדת במחלוקת, שכן הדבר מקטין את הביטחון הפיננסי בעת פרישה לפנסיה.

 ועדת שטרום