יו"ר ההסתדרות: "שביתה במגזר הציבורי בעוד שבוע"

ההסתדרות הכריזה היום (ד') על שביתה כללית במגזר הציבורי - החל מעוד שבוע - וזאת עקב כישלון המגעים עם האוצר להעלאת שכרם של עובדי המגזר. השביתה תכלול את כל עובדי המגזר הציבורי - כולל המורים, וכל הרשויות המקומיות. 

הכרזת השביתה מגיעה כשבועיים לאחר הכרזת סכסוך העבודה במגזר הציבורי, וזאת בטענה להיעדר הסכם מסגרת במגזר מזה כ-3 שנים, מאז ינואר 2013, דבר שבא לידי ביטוי בשחיקת שכרם של כמיליון עובדים. 

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר בהתכנסות היום כי "ארגוני העובדים החזקים במשק הם אגרוף אחד וכולנו עובדים ביחד ומאוחדים. אנחנו מגינים על הפנסיה, ועכשיו אנחנו במאבק חשוב - השכירים במדינת ישראל לא גומרים את החודש, חלקם גם לא מתחילים אותו. השכירים נשכחו, הזיזו אותם הצידה. ואנחנו אומרים 'לא'. השכירים צריכים להיות בחזית, במרכז, וזה אומר שהאדם העובד צריך לקבל שכר הולם".

עוד הוסיף ניסנקורן כי "זו לא בושה לתת תוספת שכר, זו צריכה להיות זכות - ולכן פתחנו במאבק. לא ניהלנו מו"מ על השכר במגזר הציבורי כבר 3 שנים. צריך להגיד 'די', כולנו צריכים לדאוג שהשכירים יקבלו את חלקם בעוגה".

ניסנקורן רמז אולי על המאבק הבא של ההסתדרות, ואמר כי "כשהעובדים במגזר הציבורי לא מקבלים שכר, אז גם העובדים במגזר הפרטי לא מקבלים, ולכן אם נתרשל במו"מ הזה זה יחלחל ל-3 מיליון השכירים גם של המגזר הפרטי".

"נכון - התוספת למיליון איש עולה הרבה כסף למדינה", אמר ניסנקורן. "אבל בסוף רואים דבר אחד - השכירים לא גומרים את החודש, ומגיע להם. אני מעדיף להימנע משביתות, זה כלי ולא מטרה בעיני, אבל אנחנו חייבים לגמור את ההסכם כבר החודש ואם לא יהיה פיתרון נצטרך עוד כשבוע מהיום לצאת לשביתה".

11 מיליארד שקל תוספת

הנהלת ההסתדרות בראשות היו"ר אבי ניסנקורן התכנסה היום כדי להצביע באופן רשמי על ההכרזה, אבל ההצבעה היא למראית עין בלבד וניסנקורן כבר גמר בדעתו להכריז על השביתה הזו לא מכבר. בהמשך לקריאת ניסנקורן, הצטרפו לסכסוך ולמאבק גם הסתדרות המורים וגם ארגון המורים העל יסודיים.

אחת הדרישות שהעלה יו"ר ההסתדרות במו"מ עם האוצר היא תוספת שכר אסטרונומית של 11% לעובדי המגזר הציבורי בשנים הקרובות - תוספת השקולה לכ-11 מיליארד שקל מבחינת תקציב.

בכירים באוצר אמרו היום, כי "לא תהיה תוספת של 11% לעובדי המדינה. עדיין אין הסכמות אבל יש הבנה של צד אחד לבעיות של הצד השני. נתעקש על-כך - וזאת הייתה הנחייה של השר - שכל הסכם שכר שיהיה יביא לצמצום פערים בין בעלי השכר הנמוך לבעלי השכר הגבוה. התוספת  תהיה דיפרנציאלית. אי אפשר לתת תוספת אחידה לכל העובדים בסקטור הציבורי - כי אז הפערים רק ילכו ויגדלו בין העשירונים".

ניסנקורן טען מאז ההכרזה על הסכסוך, כי "כמיליון עובדים שכירים במגזר הציבורי זקוקים וראויים לתוספת שכר. כרבע מהשכירים בישראל מרוויח עד שכר מינימום ולמעלה ממחצית מהשכירים לא מגיעים בכלל לסף המס. די לסיסמאות החלולות ודי לאטימות, העובדים לא גומרים את החודש. יש להעלות את השכר באופן מיידי - זהו צו השעה".

רק נציין, כי ביום שההסתדרות הכריזה על שביתה במגזר הציבורי, בטענה כי "העובדים לא גומרים את החודש", מתפרסם דוח השכר במגזר הציבורי לשנת 2014, מנתוני הממונה על השכר במשרד האוצר. לפי הדוח, לעומת מיליון עובדי המגזר שניסנקורן טוען כי רובם לא גומרים את החודש, שיאני השכר במגזר מרוויחים עשרות ומאות אלפי שקלים מדי חודש. 

כך למשל, סך הוצאות השכר במגזר הציבורי בתקציב 2016 עומד על 192 מיליארד שקל, מתוכם 100 מיליארד שקל תשלומי שכר ישיר ועקיף, 24.5 מיליארד שקל גמלאות, 35 מיליארד שקל גמלאות והוצאות אחרות המושפעות מגובה השכר ועוד 36 מיליארד שקל הוצאות שכר בגופים הציבוריים. עלות שכרם של 60 אלף עובדי החברות הממשלתיות הגיעה ב-2014 ל-18.18 מיליארד שקל והיא גדולה יותר מזו של 136 אלף עובדי הרשויות המקומיות (כולל מורים) העומדת על 17.22 מיליארד שקל.