ראש השנה לחלומות

השילוב הזה של הימים הקצרים ביותר בשנה, שמתרחשים בדיוק קלנדרי דווקא בימים האחרונים של עוד שנה אזרחית, נוסך בי שנה אחר שנה את התודעה שהזמן זז לאט, אבל עובר מהר, מהר מדי, ופתאום נהיה קצת חשוך לפני שהספקתי אפילו חצי. אני שב ומגלה במפתיע כי פרק הזמן שניתן לנו מדי יממה, חודש ושנה, דומה עד כאב לזה שקיבל נשיא ארצות הברית, למשל, וחושב לעצמי שאולי, רק אולי, יכולנו להספיק מעט יותר במה שהוקצב לנו בתקופה זו. כך, למשל, מוצא נשיא ארצות הברית זמן לצאת לריצה מדי בוקר, אבל אם תציעו פעילות דומה לעקרת בית בחדרה, היא תביט בכם כמי שנטרפה עליכם דעתכם ותסביר שדווקא השנה אין לה רגע פנאי, כי בעוד ארבעה חודשים היא צריכה לארח את הצד של בעלה לסדר פסח, כך שלא נשאר לה זמן לשטויות.

בימים הללו, מדי שנה, אני מכנס את עובדי המשרד לטקס חגיגות ראש השנה לחלומות, כדי לתכנן את השנה החדשה וקצת לעבוד איתם על ניהול זמן. מדי שנה אנו שולפים את רשימת התוכניות שתכננו לפני שנה ובודקים איפה צדקנו ומנסים לטוות חלומות ותוכניות לשנה החדשה, בידיעה שבתוך שנה, ניאלץ להיפגש ולהתמודד עם התוכנית שנכתבת כעת, על מנת לתת עליה את הדין ואת הדעת. לטעמי, גם עצם ההכרזה - האישית והמשרדית - על היעדים מחייבת ונוטה, בעיקר מטעמי אי נעימות ומשקולי "מה יגידו", להגשים את עצמה, ולכן במקום להניח שהזמן יעשה את שלו, אנחנו בודקים מה אנחנו עומדים לעשות בזמן שהזמן יעשה את שלו.

בכל שנה הם לא מצליחים לחמוק מהרצאה שלי על החיים, תוך שאני מנצל את הסטטוס שלהם כקהל שבוי, על מנת לפטפט את עצמי לעייפה ולנסות ללמד אותם דברים שאני מתעתד ללמוד. כך, אחרי שגילינו שהחיים על ציר הזמן רצים מהר, ושהזמן - בעיקר שלנו - הוא משאב מתכלה, חילקנו את מטלות החיים שלנו לרביעים. ציר ה-X מייצג את ה"דחוף", ונע מעצם טיבו בין הדחוף ללא דחוף. וציר ה-Y את ה"חשוב", על הרצף שבין החשוב ללא חשוב. ברביע הראשון נמצאים כל אירועי חיינו שהם דחופים וחשובים. ברביע השני - הדברים החשובים שאינם דחופים; בשלישי - הדברים שאינם חשובים ואינם דחופים וברביעי הדברים הדחופים שאינם חשובים (מומלץ בעניין זה לשמוע הרצאה מצוינת של אלון אולמן על ניהול זמן).

רבים מאיתנו מתנהלים אחוזי תזזית, בעיקר ברביע הראשון. יש לנו יציקה על הראש, חייבים להגיש סיכומים ודו"חות עד מחר, לטפל במשבר עם האישה והילדים, צריך להספיק לקנות לפני שנסגר, להגיע לחוג של הקטנה שמתחיל ממש קודם, להוציא את הילד ולהכניס את התבנית, ואנחנו מזיעים שם את עצמנו לדעת. ביתר הזמן, אנו מגלים את עצמנו ברביע השלישי: נחים, נרגעים מהבלגאן, עוסקים בדברים לא חשובים ולא דחופים. שוב מעבירים בדיחות בוואטסאפ, גולשים לאתרים ההם, מרכלים קצת, מביטים באיזה אח גדול ומכלים זמן יקר בשיחות עם אנשים מיותרים רק כי ההם התקשרו.

מרוב שאנחנו ברביע השלישי, המון דברים מתגנבים לנו לרביע הראשון, והתנועה בשני אלה מתישה ומתסכלת אותנו. ברביע השני ממתינים לנו הדברים החשובים והלא דחופים - הלימודים, התוכניות, העבודה על הזוגיות, הספורט, הקריאה, הפיתוח העצמי והחלומות. ככל שנהיה יותר ברביע הזה, הרביע הראשון, באורח פלאי, ילך ויתרוקן, והרביע השלישי ייראה מיותר להחריד ונתעלם ממנו כמעט לחלוטין, מה שיפנה לנו יותר זמן לרביע השני, ויקטין פעם נוספת את מקומם של הרביעים האחרים בחיינו.

במשרד שלי העובדים כבר מדברים את השפה הזו ומדי פעם, מציץ אליי בכניסה לחדר ראש של עובד, מחובר ליתר גופו כמובן, והוא אומר לי: "אני חייב לשבת איתך, זה ברביע הראשון", ואנחנו מכבים קצת שריפות ביחד. אחרים נכנסים לחדר, מבקשים לשבת קצת על רעיונות מהרביע השני ורצים קדימה ומפתחים אותנו קדימה, בידיעה שהפיזיקה של העולם מוזרה, ומוכיחה שמי שעומד במקום הולך אחורה.

השנה בשיחת הסיכום, אנחנו מדברים על מבחן הגרזן האנושי. אם ניקח קבוצת אנשים וניתן לכל אחד מהם גרזן, עץ ושמונה שעות לכריתתו, תגלה עד מהרה שכמו תמיד, אנשים נחלקים לשלושה סוגים. עובד חרוץ אחד יכה בעץ עם הגרזן שמונה שעות ברציפות, יהיה על סף עילפון ובראשיתו של תסכול על כך שלא מעריכים מספיק את המאמץ שלו. השני יקדיש מספר שעות קודם לכן להשחזת הגרזן וללימוד טכניקות חטיבה ואז ייגש למלאכה במספר מכות ניצחות, והשלישי ישחיז את הגרזן במשך שמונה שעות ויישאר לנצח פוטנציאל אדיר וכמעט ממומש, שהעולם, בכסילותו, עדיין לא השכיל לגלות.

כולנו, מה לעשות, נעים על הציר הלא נעים הזה, ומחפשים את המינון הנכון לחיים הנכונים. השנה החדשה וזו שנגמרת מספקות לנו אופציה לאתנחתא ולהצצה אל מי שאנחנו ומה שנהיה, מאפשרים לנו, אמנם, לבזבז זמן היום בלבכות את הזמן שבזבזנו בעבר, אך מנגד, מעניקים לנו הזדמנות להעביר את עצמנו ממצב של הישרדות ושל תלות באח הגדול לערוץ חלופי ונותנים לנו לוח שנה, כמעט חלק, לכתוב עליו, בחתימת ידינו, עתיד ותסריט ורוד יותר. אז שתהיה גם לנו שנה טובה.