"הבורסה לניירות ערך, במהלך חסר היגיון כלשהו ותוך הפרות רבות של החובות החלות עליה לפי כל דין, כפתה על משקיעים מקרב הציבור להפוך להיות בעלי אחזקה בחברת מנקיינד, חרף רצונם, וזאת בשל פעולות השקעה פאסיביות שמנהלים משקיעים. ללא שיקול-דעת ובלא יכולת למנוע זאת, נאלצו משקיעים רבים בישראל, שחלקם גם אינם יודעים זאת, להשקיע בחברת מנקיינד. ועל הציבור נכפה להשקיע בשיעור של כ-360 מיליון שקל - הכול שלא מרצונם, ומסכום זה כבר אבדו מעל 200 מיליון שקל".
כך טוענים שני משקיעים בבורסה, בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית, שהגישו כנגד הבורסה בתל-אביב, בטענה כי בשל רשלנות הבורסה, הם - והציבור הרחב - נאלצו ללא ידיעתם להשקיע בחברת מנקיינד האמריקאית, שנרשמה למסחר בבורסה בישראל, ונגרמו להם נזקים והפסדים כספיים משמעותיים.
נזכיר כי בסוף אוקטובר 2015 הודיעה חברת מנקיינד, חברת ביומד העוסקת בתחום הסוכרת, ושמניותיה רשומות בנאסד"ק, על רישום כפול בבורסה בתל-אביב.
מאז שהצטרפה לבורסה המקומית, מניית מנקיינד צנחה בעשרות אחוזים. בשבוע שעבר הודיעה מנקיינד כי חברת התרופות הבינלאומית סאנופי הפסיקה את הסכם הרישוי הנוגע למוצר Afrezza שפיתחה מנקיינד - ובעקבות זאת ירדה מניית מנקיינד בכ-28% נוספים באותו יום.
בבקשה הייצוגית נטען כי "הבורסה החליטה - מרצונה ולצרכיה שלה, צרכים שאינם מובנים עד היום, ותיאמר האמת, ייתכן שהם כוללים מניעים נסתרים או אינטרסים זרים לאינטרס של הציבור ואף אינטרסים נוגדים (רצון להגדיל את מספר המניות בבורסה או לסייע לנזילות של הבורסה המקומית, דבר המוסיף לתשלומים שמקבלת הבורסה, להכנסותיה ולשוויה, למרות שמדובר במניות רעות במיוחד) - היא החליטה במודע לבצע קיצור דרך ולהכניס את מניית חברת מנקיינד למדד תל-אביב 100 ומדדים אחרים, ובכך לכפות על משקיעים מקרב הציבור, לרבות משקיעים מוסדיים, לרכוש את המניה חרף רצונם וללא שיקול-דעת. וכך עשתה. והנה - חלף רק חודש וחצי מאז כניסתה למדדי תל-אביב 100 והאחרים, והאסון הצפוי מראש אירע".
המבקשים מחזיקים בתעודות סל של פסגות מוצרי מדדים בע"מ ושל קסם תעודות סל ומוצרי מדדים בע"מ, שהינן עוקבות אחר מדד תל-אביב 100. בבקשה הייצוגית, שהוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב באמצעות עו"ד יצחק אבירם, טוענים המבקשים כי בדומה להם, מחזיקים רבים מהציבור (בעקיפין) במניות חברת מנקיינד, רובם אף מבלי לדעת זאת. מדובר בכאלה הרוכשים קרנות עוקבות מדד וקרנות מחקות מדד ותעודות סל, או מחזיקים בקופות גמל וביטוחים שונים המשקיעים גם בקרנות אלה ועוד.
בבקשה נטען כי עסקי חברת מנקיינד - חברת ביומד אמריקאית הנסחרת בבורסת הנסדא"ק בארצות-הברית - הולכים מזה תקופה מן הפח אל הפחת, ובמהלך שנת 2015 שווי המניה ירד בבורסת הנסדא"ק בכ-70%. בתקופה האחרונה, נטען, הבורסה לניירות ערך בתל-אביב מחזרת על הפתחים ומחפשת להביא חברות להיסחר בישראל ומקוששת אותן אף מהפינות הלא מוצלחות של שוק ההון העולמי.
"ברשלנות בלתי מוסברת ולמען אינטרס עצמי של הבורסה, אינטרס זר לאינטרס ציבור המשקיעים, איפשרה הבורסה לחברת מנקיינד להירשם למסחר בישראל (ועל כך אין אנו מלינים), אבל חמור מכך, היא פעלה והשתמשה בקיצור דרך אותו יצרה והכניסה את המניה למדדי הבורסה, ובעיקר למדד בה' הידיעה - מדד תל אביב 100, שהינו מדד 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה, שלא במועד ושלא לפי התנאים הרגילים", נכתב בבקשה.
התובעים מסבירים כי מכיוון שמנקיינד היא חברה אמריקאית, אזי שווי השוק שלה, למרות מצבה העגום ואף בהיותה חברה "כושלת" בארצות-הברית, גדול מאוד ביחס לחברות בישראל, והיא הופכת לאחת מהחברות הגדולות בשוק, ועת היא מוכנסת למדד תל-אביב 100, היא מקבלת משקולת של מעל 1% (כלומר מעל 1% מנכסי המדד זו מניית מנקיינד). המשקולת במדד תל-אביב 75 גדולה אף יותר ומגיעה למעל 3%.
"וכאן 'העוקץ'", נכתב בבקשה. "הכנסתה למדד מחייבת, בלי שיקול-דעת וללא יכולת בחירה, את תעודות הסל והקרנות העוקבות לרכוש את המניה כדי 'להתכסות', שכן בהגדרה עליהן להחזיק ניירות ערך בדיוק בהתאם למניות המרכיבות את המדד ובהתאם לשיעור השווי שלהן ביחס לכלל המדד".
כלומר, טוענים המשקיעים, עם כניסה למדד ובו-ביום תבוצע פעולה רכישה יזומה של המניה בשיעור גדול במיוחד של כ-360 מיליון שקל לטובת הקרנות עוקבות המדדים בהם היא נמצאת, בהתאם לגודל הקרנות.
למעשה, נטען, מכיוון שקרנות עוקבות ותעודות סל חייבות לרכוש את מנקיינד - כל המשקיעים בהן, בכפייה וללא יכולת בחירה, יחויבו גם הם להשקיע בעקיפין במנקיינד - כשהכול ידוע וקבוע מראש וללא יכולת בחירה.
"כך", כותבים המשקיעים, "נאלצו (בכפייה) המשקיעים בישראל 'לרכוש' את מניית מנקיינד עם כניסתה למדד, הגם שמצבה של מנקיינד קשה ועגום, והעתיד שחור משחור".
לטענת המשקיעים, מדובר בסיכום מוסכם מראש ומוסדר מראש מול הבורסה - וידוע לכולם, והמניה, באופן צפוי וברור לחלוטין, "נופלת ונופלת ונופלת, ומאז כניסתה למדד בשער 975 היא יורדת ביום 7.1.2016 לשער 260 (!!!), התרסקות של כ-75%, וזאת לאחר ובנוסף להתרסקות של 75% בשנה האחרונה (וביחד מעל 90%!!!) וגורמת עקב כך לכל מי שהשקיע לא במניה עצמה, אלא בתעודות הסל, להפסד עצום, אשר משוערך למועד הגשת בקשה זו בסכום של כ-200 מיליון שקל (ויותר מכך, אם הרכישות עמדו על 400 מיליון)".
המשקיעים מציינים כי "אכן אין תפקיד הבורסה לדאוג להצלחת המשקיעים, והיא אינה אמורה לדאוג לעליה או ירידה של מניה".
אבל, הם מוסיפים, "וזהו אבל גדול - הבורסה היא מנהלת המסחר והיא המפעילה זירת מסחר. היא לא זו 'הדוחפת' מניות לתיק ההשקעות ומורה למשקיעים מה לרכוש ומתי! מתוקף תפקידה כמנהלת זירת מסחר, חלות עליה חובות רבות הנובעות מכך, אך אין לה לא חובה ולא זכות 'לדחוף' מניות לתיק המשקיעים".
מהבורסה בתל-אביב נמסר בתגובה: "הבורסה פעלה על-פי התקנון והנחיות הבורסה לנושא רישום חברות וכניסתן למדדים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
